בתשב"ץ [בסימן רנח] כתב: "כהני חשמונאי ובניו כשיצאו למלחמה אמרו ז"פ 'ויהי נועם' ובסוף כפלו פעמים הפסוק 'אורך ימים אשביעהו' וכו' וניצחו במלחמה".
מסורת זו היא שורש המנהג העתיק לומר אחר הדלקת הנרות בחנוכה ז' פעמים "ויהי נועם", וכפי שכתב בסידור רבי שבתי מראשקוב ז"ל: "סגולה מהרמב"ן שיאמר 'ויהי נועם' וכו' כל תיבה זי"ן פעמים אחר הדלקת הנרות, וטוב מאוד…"
וכן כתב בספר זכירה [לרבי אפרים ברבי יעקב מבונא, מבעלי התוספות] : "סגולה לשמירה מעולה על כל השנה, שיאמר בחנוכה כל לילה אחר הדלקת הנרות, שבע פעמים ויהי נועם". בקהילות רבות נהגו לומר לאחר מכן ז' פעמים את המזמור "יושב בסתר" וגו', המכונה גם "שיר של פגעים".
ומקובל שמנהג זה נתייסד על ידי מרן הבעש"ט זי"ע, וכפי שממשיך וכותב בסידור רבי שבתי ז"ל: "ובשם מורי הריב"ש ]הבעש"ט[ נר"ו לומר זי"ן פעמים 'ויהי נועם… יושב בסתר' כפשוטו, והיה נוהג לומר כן ג"כ לימים נוראים ובכל עת צרה שלא תבוא, ויכוון ב' נוני"ן".
וכך כותב החיד"א בספר 'קשר גודל': טוב מאד לומר ז' פעמים ישר והפוך מזמור "יושב בסתר" וגו' ובכל פעם יכפול פסוק "אורך ימים אשביעהו" וגו'. שמירה רוחנית נמצינו למדים כי בפשטות טעם אמירת הז' פעמים 'ויהי נועם' הוא כסגולה ושמירה.
הנשק של דוד המלך
בספר אגרא דפרקא [אות קעו] כתב: "קבלה בידינו לאמר אחר הדלקת הנרות להגיד פרק בתהילים ס"ז " אלוקים יחננו ויברכנו בצורת המנורה," כי מקובל שעל הנשק של דוד המלך היה חרוט זה המזמור מצוייר בצורת המנורה, ועם הכוונות היה מנצח את שונאיו, וזה שאמר דוד המלך כי אתה תאיר נרי וכו' בך ארוץ גדוד וגו'.
החיד"א בספר 'מדבר קדמות' [מערכת ד' אות כ"א] מביא בשם המהרש"ל, שהקב"ה הראה ברוח הקודש זה המזמור 'אלקים יחננו' בצורת המנורה על טס של זהב לדוד המלך וגם למשה רבנו ע"ה, וכך דוד המלך חרטו על הנשק שעם זה יצא למלחמה, וכיוון בו סודות, וכך ניצח את אויביו.
חנוכה שמח
הרב יוסף זאב
הישיבה הגדולה תל ציון
