חברי הוועדה, בראשות אלוף (במיל') רוני נומה: מצאו פער משמעותי, לעתים של יותר מ-100%, בין הדיווח הרשמי של צה"ל למציאות בשטח – תוצאה של כשלים מערכתיים, פיקודיים ומקצועיים חמורים, כולל בדרגים הגבוהים ביותר.
הבדיקה העלתה כי בניגוד לדיווח על מגמת גידול, לא חל שינוי של ממש במספר החרדים המתגייסים מאז 2013, והוא נע לאורך כל התקופה סביב 2,000 צעירים בשנה.
למעשה, מאז אישור חוק הגיוס ב-2014 ועד היום צה"ל לא הצליח לעמוד ביעדי הגיוס השנתיים אף לא פעם אחת. הרמטכ"ל אביב כוכבי, שקיבל לידיו אתמול את הדו"ח, מיהר להודיע כי הוא מאמץ את מסקנות והמלצות הוועדה, ובהן נזיפה לאלוף מוטי אלמוז – צעד נדיר כלפי קצין בכיר מכהן בדרגתו.
לפי צה"ל, ממצאי הבדיקה העלו כי מספר המתגייסים החרדים לא עמד ביעדי הגיוס בשנים 2018-2014 וגם לא רשם עלייה, ספירת הנתונים נערכה בפרשנות מרחיבה שחרגה מהגדרות החוק באופן מודע, מכוון ושיטתי, וכשלים בספירה ובמדור שילוב החרדים.
חוק הגיוס, נזכיר, קובע כי חרדי לעניין היעדים הוא מי שהתחנך שנתיים לפחות במוסדות המוכרים כחרדים בגיל 18-14. חלק מהמשרתים אינם רשומים ככאלה מסיבות שונות, אף שהם מנהלים אורח חיים חרדי, ואחרים למדו במוסדות מתאימים אך יצאו בשאלה, ובמסגרת מה שמכנים בוועדה "תיווך בין המציאות לחוק" התייחס בג"ץ ב-2017 לפער והתיר חריגות מהקריטריון היבש בחוק בהיקף של כמה עשרות מתגייסים בסך הכל ב-2017-2016.
אלא שמנהלת גיוס החרדים באכ"א, כך נראה, החליטה על דעת עצמה להרחיב עוד יותר את ההגדרה "חרדי", ולמרות חוסר הסמכות כללה בה באותן שנתיים עוד כ-2,000 חיילים נוספים, בניגוד להחלטת בית המשפט.
חברי ועדת הבדיקה הסבירו כי צה"ל משתמש במאגרי מידע חיצוניים כדי לקבוע מיהו חרדי. בתחילה שולח הצבא למשרד החינוך רשימה של כל המתגייסים בשנתון ומקבל בחזרה פירוט של מוסדות החינוך בהם למדו, ומי שהתחנך במוסד חרדי נספר כך לעניין יעדי הגיוס.
בדו"ח הוועדה נכתב כי הגורמים שעסקו בנושא בצבא – ארבעה או חמישה אנשים בסך הכל – העניקו "פרשנות מרחיבה" לחוק, עשו זאת "באופן מודע, מכוון ושיטתי" וגרמו ל"תקלות לא קבילות ולא סבירות", אך יחד עם זאת הודגש כי לא הייתה להם בכך כוונת זדון.
כך, למשל, בשנת 2017, שבה היעד עמד על 3,200, דיווח הצבא על 3,070 מתגייסים ולאחר מכן תיקן את המספר ל-2,744, בעוד שבפועל התגייסו 1,374 חרדים בלבד – כמעט חצי מהמדווח. בשנים שקדמו לה נמצאו פערים של עשרות אחוזים, כאשר מאות חיילים שאינם עומדים בקריטריונים שקובע החוק נספרו כחרדים בניסיון להציג עמידה ביעדים.
בהמשך מצורפים לרשימה גם תלמידים ממוסדות שהוכרו בצו שר הביטחון אף שאינם מוגדרים כחרדים, ובנוסף נערכים ראיונות אישיים עם המלש"בים. אלוף נומה מצא כי ההליך נעשה באופן לא קפדני ולא מקצועי וגרם לפער של מאות חיילים, וכי לעתים פקידים במשרד החינוך שימשו "חותמת גומי" להחלטות מנהלת החרדים בצבא, ששאפה להציג עליה במספר המתגייסים בני המגזר.
אלוף נומה הסביר כי נשמעו טענות לפיהן לצה"ל ולעמותות אזרחיות יש אינטרס להציג מספרים מנופחים, משום שהם מקבלים תוספות תקציב או תמריצים כספיים על גיוס חיילים חרדים – אך לא נמצא לכך ביסוס.
לדבריו, אחת הסיבות העיקריות להטייה היא בפשטות "רוח המפקד" שנבעה מ"תחושת לחץ לעמוד ביעד הגיוס". בהקשר זה אמר ראש הוועדה כי התאכזב מאוד לגלות "חוסר עניין וחוסר רגישות של מפקדים בכירים" בנושא – יחס שהביא לכך שלא הייתה כל בקרה על גיבוש הנתונים לפני דיווחם לכנסת.
הוועדה מתחה ביקורת גם על התנהלותו של משרד הביטחון , שלדבריה לא מילא תפקיד פעיל מספיק והיה צריך להיות מעורב יותר בשל הרגישות הפוליטית והחברתית. יחד עם זאת, צה"ל הדגיש כי לא נמצאו עדויות ללחץ פוליטי או מניעים כספיים שהשפיעו על תהליך הספירה והדיווח, ולא נמצאו הנחיות ישירות ממפקדים בכירים (בדרגת סגן אלוף ומעלה) על הטיית נתונים ודיווחי שקר.
"למרות שגיוס החרדים לצה"ל הינו בעל חשיבות לאומית, חברתית וצבאית, לאורך השנים צה"ל לא הגדיר אסטרטגיה כוללת לעיסוק בנושא", כתבו חברי הוועדה. גם התוכנית הרב-שנתית שגובשה בנושא טרם אושרה על-ידי הרמטכ"ל בשל ההשלכות הרבות שעשויות להיות לה. הצוות מצא בנוסף כי האופן שבו הוקמה מנהלת החרדים באגף כוח האדם היה לקוי
גבי אשכנזי:
שקיפות ואמירת האמת הן נר לרגלינו, וצריכות להוביל את צה״ל בכל פעולה – הן בשגרה והן בקרב. אני מעריך את לקיחת האחריות על ממצאי ועדת הבדיקה בנושא נתוני גיוס החרדים לצה״ל, ומקווה שצה״ל בהובלת אגף כוח האדם יפעל לתיקון הליקויים בהקדם.
ועדת החוץ והביטחון, אשר ייעודה פיקוח פרלמנטרי על נושא כה חשוב, אמורה הייתה להתכנס על מנת שיוצגו לה ממצאי ועדת הבדיקה ע״י צה״ל ומשרד הביטחון. לצערי, הליכוד בוועדת ההסכמות בכנסת, לא אישר את התכנסות הוועדה משיקולים פוליטיים.
אני רואה בחומרה את העובדה שהוועדה נדרשה להעביר לחברי הכנסת החברים בה עותק של דו"ח ועדת נומה, ללא יכולת לדון בממצאי הבדיקה.
עקיבא וויס: המפלגות החרדיות הסכימו ליעדי הגיוס שנקבעו בחוק כי ידעו שמדובר בבלוף. היו חרדים שהתנגדו להסכמה של ש״ס ודגל התורה, הם חששו בדיוק מהרגע הזה: היום בו בלוף גיוס החרדים יתגלה, והחרדים יידרשו לעמוד במכסות עליהן התחייבו. לך תמצא עכשיו אלפי חרדים כדי לעמוד ביעדים שתמכת בהן.