כבר מהשנייה הראשונה של השיר, קצב הדנס עם פריטות הבוזוקי שמשחק חזק עד לרגע בו מוטי מתחיל לשיר את המילים, כאן המוזיקה מעט נסוגה לאחור, נותנת את הקטע היותר רוחני שבדנס. מוטי מכריז את המילים והמקהלה פלוס מקהלת הילדים עונים אחריו. כמו עומד הוא באמצע ההקפות של שמחת תורה על יד הבימה, ספר התורה בידו, והקהל כולו עונה אחריו.
השיר הזה יוצא מתוך פרוייקט אישי של מוטי, שחוזר אל המקורות, עם לחן סוחף ומדהים, עיבוד אלקטרוני מקפיץ, עם שילובים של קלרינט ובוזוקי, בקיצור, חוויה מוזיקאלית חסידית אמיתית.
ויש גם סיפור מאחורי השיר הזה. זאבי סורסקי פזמם תנועה, שטיינמץ יצא בחיפושים, מאיר אדלר הביא את הגרסה המלאה מזכרונו, מוטי גולדמן כתב המבשר הביא את שם המלחין החסיד הסלונימאי החשוב ר' יענקל טולכאנער, הסופר אהרן סורסקי הביא את הסיפור שמאחורי השיר, סיפור שסיפר ר' יעקב לכוביצקי, על הרב'ה מסלונים זצוק"ל, על סטפניוק שלא חדל מהתעלל ועל ריקוד לכבוד פורים בעמק הבכא.
לחן: החסיד הר"ר יענקל טולכאנער
עיבוד: אלי קליין & איצי ברי
בוזוקי: עמרי זליג
קלרינט: אברהם בלטי
מקהלת ילדים: "שבח" בניצוחו של ר' יוסי גליק
תכנותים קלידים קולות ומיקס: אלי קליין & איצי ברי
הפקה מוזיקלית: בנט הפקות
צלם: יוסי גולדברגר
עיצוב עטיפה: אברומי ברמן
חזק חזק
מוטי שטיינמץ שר מאוד יפה אבל אין שיר ואין קליפ