ידוע לכל כי מצרים סובלת ממשבר כלכלי חמור ההולך ומתגבר עם הזמן. הנשיא עבר אל-פתח א-סיסי אינו מצליח למצוא את הנוסחה המתאימה שתעזור לו לפתור את המשבר הזה. אלו שסובלים במיוחד הם התושבים, הן המבוגרים והן הצעירים, שמתקשים להתקיים ולפרנס את עצמם ואת המשפחות שלהם. תושבים רבים אינם מצליחים לחסוך אגורה, לוקחים הלוואות לעיתים קרובות, וזוגות רבים במדינה נאלצים להתגרש ולפרק את התא המשפחתי שלהם. אפילו אנשים שבעבר היו עשירים וחיו ברווחה כלכלית גדולה אינם מצליחים לפרנס את המשפחות שלהם בעקבות המשבר הכלכלי שמכה בחוזקה במדינה הערבית הענייה.
ירידת הערך של הלירה המצרית והאינפלציה הדוהרת ממררות את חייהם של תושבים רבים והופכות את חייהם לקשים ולבלתי נסבלים. עלייתו של הנשיא מוחמד מורסי לשלטון במצרים בשנת 2012 הובילה את המדינה לסחרור כלכלי רחב היקף שהמשיך גם בתקופתו של הנשיא הנוכחי, עבד אל-פתח א-סיסי.
הבעיה המרכזית של המשבר היא שא-סיסי מסביר לעם המצרי כי מדובר בבעיה עולמית, וכי למצרים אין שום אשמה במצב החמור שנוצר. אולם, דבריו של הנשיא אינם נכונים. הנשיא אינו מבין היטב בכלכלה, ובעקבות כך מצוקותיהם של התושבים רק הולכות וגדלות. א-סיסי נתפס בעיני רבים כמי שמנותק מהעם, ואפילו כאלה שתמכו בו בתחילת כהונתו, מקללים אותו ומעוניינים בפרישתו מהתפקיד תוך הרחקת הממסד הצבאי מהשלטון במדינה. תושבים מתלוננים שהנשיא מגן על העשירים ואנשי העסקים הפועלים בערים הגדולות, ושהוא מזניח את העניים המסכנים והמיואשים.
המשבר הכלכלי החמור בא לידי ביטוי בעיקר בערים, ביניהן עיר הבירה קהיר. אחת הערים שסובלות בעיקר מהמצב הקיים היא מחלה שידועה במיוחד בתעשיית הטקסטיל הענפה שלה שמעסיקה מספר גדול של עובדים. בתקופה האחרונה נסגרו בעיר עשרות מפעלים ובתי-חרושת, והמחירים של חומרי הגלם השונים עלו במידה ניכרת. תושבי העיר מרגישים היטב את המצוקה, כאשר רבים מהם פוטרו ונותרו מובטלים. לעומת זאת, המצב בכפרים הוא טוב יותר. זאת כיוון שהכפריים התרגלו לחיות בצניעות במהלך השנים. רבים מהם הקימו משקים, שבהם הם מגדלים ירקות, בקר ומרעה. כך הם מצליחים לספק לעצמם חלק ממקורות המזון שהם זקוקים להם. על כן, הכפריים תלויים פחות בשלטונות לעומת העירוניים.
תושבים רבים אינם סומכים יותר על הנשיא א-סיסי ועל הממסד הצבאי שהשתלט על מצרים. הם מתקשים למצוא פתרון למשבר הכלכלי ההולך ומחריף. חלקם מרגישים כי הנשיא ואנשיו ששולטים על המדינה מזלזלים בהם ו"אינם מספקים את הסחורה". כל זאת כאשר אין דמוקרטיה במדינה, וכמובן שאין תקשורת חופשית שתוכל להעביר ביקורת נוקבת על המשבר הכלכלי החמור. למרות זאת, רוב התושבים אינם מעוניינים לצאת לרחובות ולהפגין נגד משטרו של א-סיסי. כרגע אין לתושבים אלה את תנאים ההכרחיים לקיום מחאה אפקטיבית במדינה שתוכל להוביל לטיפול הולם של השלטונות במשבר הכלכלי הבלתי נסבל.
אין ספק כי מצבם של תושבי מצרים הוא בכי רע, ולפי מה שמסתמן הוא ימשיך להיות גרוע. קשה להאמין שמנהיג כמו א-סיסי יתגבר על רצונותיו ויפעל באמת בצורה הנכונה על מנת לשקם את הכלכלה המצרית הרעועה שרק הולכת ומדרדרת. סביר להניח שנשיא מצרים לא יפעל לפי ההוראות שקיבל מקרן המטבע הבינלאומית, והא ימשיך לתת משקל רב להתערבות של הממסד הצבאי בכלכלה המקומית. לתושבים המתוסכלים והמיואשים אין הרבה ברירה, אלא לסבול את המצב הנוכחי שאינו הולך ומשתפר כלל. גם הצעירים יודעים היטב שעליהם לסבול כרגע, כי אין להם ברירה אחרת. אם הם יעזו לצאת נגד א-סיסי ואנשיו במחאה רחבת היקף, הם עלולים לחטוף ולהיענש קשות על ידי השלטונות. אלה שעדיין נהנים וחיים טוב וללא דאגות הם העשירים ובעלי ההון המקורבים לשלטון א-סיסי. לאותה שכבה מבוססת לא אכפת שיותר משמונים מיליון מתושבי מצרים סובלים ממצב כלכלי קשה שלעיתים מונע מהם לקנות אפילו מוצרי מזון בסיסיים שיקיימו את המשפחות שלהם.
לא נורא
מרן אמר שהוא רשע