שר החוץ אלי כהן ערך ביום חמישי, 2 בפברואר, ביקור מדיני היסטורי בבירת סודאן ח'רטום, שבמהלכה הוא נפגש עם נשיא מועצת המעבר במדינה. כינון יחסים דיפלומטיים עם סודאן ישים קץ ל- 75 שנה של עוינות בין שתי המדינות. מאז הצטרפותה של המדינה האפריקאית להסכמי אברהם לפני כשנתיים, היא לא נרמלה את היחסים עם מדינת ישראל. במהלך הביקור ההיסטורי הביע השר כהן את רצונה של ישראל לסייע כמה שיותר ברווחתם של התושבים במדינה הענייה. שני הצדדים עמלו במשך מספר שעות וקבעו את הנוסח של הסכם השלום. השר הישראלי והנשיא הסודאני הצהירו כי טקס החתימה על ההסכם העתידי יתקיים במהלך השנה הנוכחית. אין ספק כי מדובר בפריצת דרך דיפלומטית משמעותית שתסייע רבות ליחסי החוץ של ישראל.
הביקור המדיני ההיסטורי קיבל את ברכתה של ארה"ב. טקס החתימה על הסכם השלום בין שתי המדינות צפוי להתקיים רק לאחר שהשלטון בסודאן יעבור לממשלה אזרחית אשר תוקם במסגרת תהליך המעבר המסובך והמורכב המתנהל לאחרונה במדינה האפריקאית. סודאן תהיה המדינה הרביעית שתחתום על הסכם שלום עם מדינת ישראל. במהלך הביקור נפגש שר החוץ כהן עם הגנרל עבד אל-פתח אל-בורהאן, אשר מכהן כנשיא מועצת המעבר. כמו כן, השר נפגש עם גורמים מדיניים בכירים במדינה, ודן איתם ארוכות על כל הצעדים הדרושים לקראת חתימה עתידית על הסכם שלום בין שתי המדינות.
הסכם שלום עם סודאן הוא מצוין למדינת ישראל. סודאן היא המדינה השלישית בגודלה ביבשת אפריקה, והיא שוכנת במיקום אסטרטגי לחופי ים סוף. האוכלוסייה הסודאנית מונה כ- 46 מיליון איש. המדינה האפריקאית הענייה נחשבה למדינת אויב של ישראל במשך 75 שנה: היא נלחמה יחד עם מדינות ערב במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת-הימים; נערכה בה ועידת-הפסגה הערבית בח'רטום מטעם הליגה הערבית לאחר מלחמת ששת-הימים שהכריזה על שלושת הלאווים; סודאן שלחה חיל-משלוח שיסייע למצרים ולסוריה במלחמת יום-הכיפורים; במהלך השנים היא אף סייעה להעביר כלי נשק ואמצעי לחימה לתנועת החמאס ברצועת עזה. סודאן נחשבה עד לאחרונה בעיני מערכת הביטחון הישראלית למדינת אויב של ממש, דוגמת סוריה, לבנון, לוב, אלג'יריה ותימן. על פי התוכנית שנקבעה בין שתי המדינות, טקס החתימה על הסכם השלום ייערך בעוד כמה חודשים. זאת לאחר כינונה של ממשלה אזרחית אשר תוקם במסגרת תהליך המעבר המתנהל לאחרונה בסודאן.
במהלך הדיונים הארוכים שניהל שר החוץ כהן עם נשיא מועצת המעבר ועם הצמרת המדינית הסודאנית, הוא העלה את רצונה של מדינת ישראל לסייע עד כמה שניתן במאמצי הפיתוח האינטנסיביים של סודאן. כהן הציג בפני הסודאנים תוכנית סיוע רחבת היקף של משרד החוץ הישראלי, אשר תתמקד במספר רב של תחומים אזרחיים החשובים לאזרח הפשוט, כמו חקלאות, ניהול משק המים המקומי, רפואה ציבורית, הענקת בטחון תזונתי לתושבים, ועוד.
חשוב לציין כי סודאן הצטרפה להסכמי אברהם באופן רשמי בחודש ינואר 2021, אך מאז היא לא נרמלה את היחסים עם ישראל ולא ייסדה יחסים דיפלומטיים עמה. הנושא הזה הטריד מאוד את מנוחתה של ישראל. על כן, היו ניסיונות רבים הן מצד ישראל והן מצד ארה"ב, לשכנע את סודאן לנרמל את היחסים עם ישראל. ראוי להוסיף כי השר כהן קידם את הסכם השלום עם סודאן יחד עם ארה"ב, והוא ערך דיונים בנושא המורכב הזה עם מזכיר המדינה בלינקן ועם היועץ לביטחון לאומי סאליבן. ללא עזרתה האדיבה של ארה"ב, קשה להאמין שהביקור ההיסטורי של כהן בסודאן אכן היה מתקיים כמתוכנן, ובטח שלא היה נקבע הנוסח של הסכם השלום בין ישראל למדינה האפריקאית.
אין ספק כי הסכם השלום בין ישראל לסודאן הוא הסכם היסטורי בעל חשיבות רבה עם מדינה ערבית ומוסלמית אסטרטגית בעולם הערבי וביבשת אפריקה. הסכם זה יקדם את היציבות האזורית ויוכל לתרום במידה רבה לביטחונה הלאומי של ישראל. הסכם השלום עם סודאן יוכל לסייע לישראל לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות אפריקאיות נוספות. מדינת ישראל נחשבת לשותפה משמעותית בתהליכי הפיתוח האזרחיים והצבאיים מאז שנות השישים של המאה העשרים. כבר אז השקיעו הנשיא יצחק בן-צבי וראש-הממשלה לוי אשכול מאמצים רבים כדי לפתח את יחסיה של מדינת ישראל הצעירה עם מדינות רבות ביבשת אפריקה. ברור כי ישראל תוכל גם לסייע לאותן מדינות באתגרים הכלכליים הרבים שלהן ובהשלכות השונות שיש לשינויי האקלים המתרחשים בהן. לרוב מדינות אפריקה יהיה חשוב לבסס קשרים פוריים ומוצלחים עם ישראל ולחזק את שיתוף הפעולה עמה בתחומי הצבא והביטחון.
יאאאלהה נחזיר לשם תמסתננים!!!!!!