עד היום לא היה לי הסבר מדוע כשאני מחזיק את קטלוג המכירה הסינית של 'עזר מציון', אני מרגיש שייכות פנימית, מעין גאוות יחידה שאומרת: ידעתי! ידעתי שגם השנה תצליחו להפתיע!
השנה, כשפתחתי את הקטלוג וקראתי את דבריו של הרב צ'ולק בפתח החוברת, הבנתי בבת אחת את הסיבה לזה: 'עזר מציון' זה אני, זה אתה, זה אַת, זה כולנו! 'עזר מציון' זה הפנים היפות של עם ישראל, ולכן גם המכירה הסינית הזאת שייכת לכולנו.
שעת חצות במיון של אחד מבתי החולים הגדולים בארץ. כאבים לא מוסברים הזעיקו אותנו לכאן לפני שלוש שעות, ובינתיים: שום דבר. הצוות הרפואי אינו נח לרגע, אך יש כל כך הרבה חולים שצריכים אותם, ויש מקרים של פיקוח נפש, שה' ישמור. וכך אנחנו בהמתנה מורטת עצבים – שייגשו, שיאבחנו, שירגיעו, שייתנו טיפול…
ופתאום: אור! צמד מתנדבים נכנס אל המיון ומתחיל לחלק סנדוויצ'ים. ברגע הראשון אנחנו מסרבים בנימוס. למי יש ראש לאכול בכלל? אבל אחרי שאנו מקבלים בתודה את הכריך העשוי באהבה ומוגש בחום ובמאור פנים, אנו נזכרים שבעצם יצאנו מהבית בחטף בדיוק כשתכננו להכין ארוחת ערב, וחשבון מהיר מגלה שכבר שעות ארוכות לא הכנסנו אל פינו מאומה.
להשתתפות בהגרלה הסינית ולהצלת חיים לחצו כאן>>>>
בפעם הבאה ש'עזר מציון' מציעים משהו – אנחנו אומרים תודה מראש. כבר הבנו שהם יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו – מה אנחנו צריכים בכל שלב של ההתמודדות הזאת. תשאלו את כל מי שנעזר בהם, ומדובר במאות אלפי אנשים בשנה! הניסיון שלהם עצום, והלב – כפווול, רק רוצה להעניק ולעזור
