ההליך הפלילי בישראל, מתנהל על ידי הפרקליטות, המייצגת את המדינה. כאשר מועברים אל הפרקליטות, תיקי חקירה מן המשטרה, תבחן זו את הראיות שברשותה ותחליט האם להגיש כתב אישום פלילי נגד החשוד, או אם לאו. כאשר אדם מתבשר על כך כי מוגש נגדו כתב אישום, התחושה הראשונית, היא ללא ספק, חשש גדול ולחץ. מטבע הדברים, ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר או במספר עבירות, כך גדל הפחד מפני ההליך המשפטי, אשר עלול להסתיים בהרשעה. אולם, יחשוב לדעת כי שנם מקרים בהם ניתן לבטל את כתב האישום, אם על ידי זכות שימוע, אם על ידי הסכמה של התביעה ואם על ידי בקשה לביטול כתב אישום. זכות השימוע מוענקת לחשודים בעבירות פשע בלבד והיא מאפשרת לנסות ולשכנע את התביעה, שלא להגיש כתב אישום. לעיתים, התביעה מסכימה לבטל את כתב האישום, על פי פנייתו של הסנגור, אשר הציג טיעונים משפטיים מבוססים, לביטול כתב האישום. היה וישנן נסיבות המצדיקות את ביטול כתב האישום והתביעה אינה מסכימה לבטלו, יש להגיש בקשה לביטול כתב אישום.
ביטול כתב אישום – זכות השימוע
מעשה פלילי יכול להיות משלושה סוגים: עוון, חטא ופשע. ההבדל בין סוגי העבירות הוא בחומרת העונש וכן בתקופת ההתיישנות. נוסף על זאת, רק בעבירת פשע, קיימת זכות שימוע לחשוד. משמעותה היא כי ניתנת הזדמנות לחשוד, לנסות ולשכנע את התביעה שלא להגיש נגדו כתב אישום. טענותיו של החשוד, צריכות להיות מנומקות ומבוססות. היה וניסיון זה הצליח, מסביר עו"ד גיל קראוס כי לא יוגש כתב אישום נגד החשוד. לא שוכנעה התביעה לסגור את תיק החקירה, תגיש כתב אישום. אולם, חשוב לזכור כי גם אם הוגש כתב אישום, ניתן לפעול לביטולו על ידי הגשת בקשה לביטול כתב אישום.
ביטולו של כתב האישום בהסכמת התובע
המשטרה היא הפותחת את ההליך הפלילי בישראל, בחקירה משטרתית. אספה המשטרה די ראיות, המצדיקות בעיניה, הגשת כתב אישום, תעביר את תיק החקירה לידי הפרקליטות. בסמכותו של התובע, להחליט האם להגיש כתב אישום או אם לסגור את התיק. כאשר הוחלט על הגשת כתב אישום, פירושו של דבר הוא כי התביעה מאמינה כי בידיה ראיות לביסוס הרשעה בגין העבירה בכתב האישום. אולם, חשוב להבין כי הגשת כתב אישום, אין פירושה בהכרח, כי יתנהל משפט כנגד הנאשם. לעיתים, ניתן לבטל את כתב האישום, כך שלנאשם לא יהיה רישום פלילי. במידה ולא מדובר בעבירת פשע, הרי שלנאשם לא הייתה זכות שימוע, טרם הוגש כתב אישום ולכן, לא הייתה כל הזדמנות לבטל את כתב האישום. במקרים כאלו, יכול הסנגור, לאחר הגשת כתב האישום, לפנות לתובע ולשכנעו לבטל את כתב האישום. למותר לציין כי התביעה אינה מגישה כתבי אישום כלאחר יד ולכן, במרבית במקרים, לא תסכים לביטולו של כתב האישום. זאת, אלא אם שוכנעה כי התקיימו נסיבות המצדיקות זאת, למשל:
- האינטרס הציבורי: העמדה לדין, צריכה לשרת את האינטרס הציבורי של הרחקת עבריינים מן החברה וענישתם בגין עבירות פליליות. במקרים בהם, מדובר בעבירה ראשונה, מינורית, ייתכן כי התביעה תשתכנע כי אין בהעמדתו לדין של הנאשם, עניין לציבור.
- בסיס להרשעה: ישנם מקרים בהם הוגש כתב אישום, אך למעשה הראיות שבידי התביעה, אינן מבססת הרשעה. סנגור מקצועי יאיר לתובע את הנקודות החלשות שבתיק התביעה ויוכל לשכנעו, לבטל את כתב האישום.
- הגנה מן הצדק: טענה זו פירושה כי שיקולי הצדק החברתי, אינם עומדים בקנה אחד, עם הגשת כתב אישום.
היה והתובע סרב לבטל את כתב האישום אך הסנגור, סבור כי מדובר במקרה המצדיק את ביטולו של כתב האישום כנגד לקוחו, יגיש בקשה לביטול כתב אישום, לבית המשפט.
בקשה לביטול כתב אישום
במרבית המקרים, כאשר הוגש כתב אישום, יתנהל ההליך המשפטי עד תום, אולם, ישנם מקרים חריגים בהם ישנה הצדקה לביטול כתב האישום. לעיתים, מסכימה התביעה לבטל את כתב האישום, אך במידה שלא, יש להגיש בקשה לביטול כתב אישום. בקשה לביטול כתב אישום, צריכה להכיל טענות משפטיות אשר אם יתקבלו, התוצאה תהיה ביטול כתב האישום נגד הנאשם. בתי המשפט אינם נוהגים לקבל בקשות אלו, אלא במקרים חריגים ביותר וכאשר ניתן לתקן את כתב האישום, יורה בית המשפט לתביעה לעשות כן, כך שכתב האישום לא יבוטל. אחת הטענות השכיחות הנטענות במסגרת בקשה לביטול כתב אישום היא טענת ההגנה מן הצדק. טענה זו יכולה להתקבל למשל, כאשר מדובר בסעיף חוק שאיננו נאכף וכתב האישום הוא הראשון שהוגש בעבירה שכזו. ישנן טענות אחרות הקשורות למשל להתיישנות העבירה או להעדר סמכות עניינית לבית המשפט. על כן, ככל שמכילה בקשה לביטול כתב אישום, יותר טענות מבוססות, כך גדל הסיכוי כי הבקשה תתקבל וכי לא ניתן יהיה לתקן את כתב האישום מבלי לגרום לעיוות דין. בקשה לביטול כתב אישום תוגש במקרים בהם אין הצדקה משפטית ומוסרית להעמיד לדין, אדם בגין עבירה פלילית. מטבע הדברים, בית המשפט מקבל בקשות אלו, במקרים חריגים, אשר מצדיקים את ביטולו של כתב האישום.
