פוענחה כתובת שְׁבָאִית על כד חרס שהכיל קטורת והתגלה פחות מ־300 מטר ממקום המקדש זאת במסגרת חפירות העופל בירושלים. הכתובת על הכד מצביעה על קשר בין ישראל של המלך שלמה לממלכת שבא
בחפירות שנערכו בשנת 2012 באזור העופל בירושלים מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בראשות ד"ר אילת מזר ז"ל, במימון דניאל מינץ ומרדית' ברקמן מניו יורק ובסיוע קולג' ארמסטרונג מאוקלהומה, ארה"ב, והחברה לפיתוח מזרח ירושלים, התגלו שרידיהם של שבעה כדי חרס גדולים ועל צווארו של אחד הכדים הייתה חרותה כתובת שהשתמרה באופן חלקי ותוארכה ע"י ד"ר מזר לימי שלמה המלך. מן הכתובת המקורית שרדו שבע אותיות בלבד. במהלך השנים למעלה מעשרה חוקרים הציעו קריאות שונות מבלי שהגיעו לקריאה מוסכמת. המכנה המשותף לכולם היה זיהויה של הכתובת ככתובה בכתב כנעני, כתב ממנו התפתח הכתב העברי הקדום שהיה נהוג בימי הבית הראשון.
במחקר חדש שהתפרסם לאחרונהבכתב העת של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית –Jerusalem Journal of Archaeology– הצליח האפיגרף ד"ר דניאל ויינשטוב לפענח כי מדובר בכתב "דרום־ערבי קדום", שנהג באותה עת בדרום חצי־האי ערב (אזור תימן של ימינו) בו ממלכת שבא הייתה הממלכה הדומיננטית באותה עת. "פענוח הכתובת על הכד מלמדת אותנו לא רק על נוכחותם של דוברי שבאית בישראל בתקופת שלמה, אלא גם על מערכת היחסים הגיאופוליטית, באותה העת, באזורנו. בעיקר לאור המקום בו התגלה הכד, אזור שידוע בכך שהיה מרכז הפעילות המנהלתית של המלך שלמה וירושלים." ציין ד"ר ויינשטוב. "זוהי עדות נוספת לקשרים המסחריים והתרבותיים הענפים שהיו בין ישראל תחת שלמה המלך וממלכת שבא".
