ארצות הברית מודאגת מהמעורבות הסינית במזרח התיכון

התפקיד המפתיע שמילאה סין כמתווכת בין איראן לסעודיה, שהודיעו לאחרונה על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהן לראשונה מאז שנת 2016, מעורר דאגות רבות בממשל האמריקאי בראשותו של הנשיא ג'ו ביידן. ההסכם האיראני-סעודי, אשר נתפס כניצחון דיפלומטי גדול עבור סין, מצביע על עליית כוחה במזרח התיכון. אין ספק כי זו אזהרה ברורה לממשל האמריקאי שמתחיל לחשוש מדחיקתה של ארה"ב מהמשחק הפוליטי המתנהל במזרח התיכון.

ההסכם בין איראן לסעודיה נתפס כניצחון דיפלומטי גדול עבור סין, כאשר מדינות המפרץ הערביות העשירות בנפט משערות כי ארה"ב תסיים בעתיד הקרוב את מעורבותה במזרח התיכון. סביר להניח כי חידוש יחסי סעודיה-איראן מהווה סימן ברור לכך שסין בטוחה שהיא יכולה להשיג דריסת רגל רחבת היקף במזרח התיכון.

האינטרסים הכלכליים של סין מושכים אותה יותר ויותר לסכסוכים הקשים במזרח התיכון, כאשר היא משמשת כלקוח הגדול ביותר של נפט וגז טבעי ממדינות ערב. לעומתה, ארה"ב עוברת לכיוון של עצמאות מבחינת שימוש באנרגיה, כך שאין לה מוטיבציה גבוהה להיכנס למעורבות רחבת היקף במזרח התיכון שבמשך שנים רבות גרמה לה עוגמת נפש רבה (למשל, עיראק). אולם, הבית הלבן עדיין מדגיש שארה"ב לא נסוגה מתפקידה החשוב במזרח התיכון.

ניצחונה הדיפלומטי של סין מגיע לארה"ב בעיתוי גרוע, בדיוק לאחר שהיא מתחה ביקורת נוקבת על כך שסין אינה מגנה את פלישתה של רוסיה לאוקראינה, ואפילו מעניקה סיוע לנשיא ולדימיר פוטין. כמו כן, התיווך הסיני שהוביל להסכם האיראני-סעודי הגיע בדיוק בתקופה שבה הממשל האמריקאי מנסה להוביל לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה. זאת כאשר הממלכה הסעודית דורשת מהאמריקאים ערבויות ביטחוניות רבות, אספקה קבועה של כלי נשק ואמצעי לחימה וסיוע נרחב בתוכנית הגרעין האזרחית החדשה של הממלכה. כמובן שמדובר בדרישות שלארה"ב יהיה קשה מאוד לקבל.

למרות החששות הכבדים מדריסת רגל סינית במזרח התיכון, ישנם מומחים שטוענים שמעורבותה של סין באזור נועדה רק כדי להשיג הפקת רווח כלכלי ולא כדי להשיג מעורבות עמוקה יותר באזור. איראן וסעודיה ניסו במשך תקופה ארוכה לחדש את היחסים הדיפלומטיים ביניהן. סין נחשבת ללקוחה משמעותית ביותר של הנפט הסעודי שמוזרם אליה בכמויות אדירות ומקיימת יחסים חמים עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, כך שהתיווך שלה בין שתי המדינות המוסלמיות המרכזיות האלה כמעט מתבקש.

מומחים מזהירים כי ארה"ב מאבדת את אחיזתה במזרח התיכון ומאבדת יותר ויותר ממעמדה כמתווכת בסכסוכים בינלאומיים, בין השאר במזרח התיכון. ישנם מומחים שמודאגים מדריסת הרגל של סין במזרח התיכון. לדעתם, סין יכולה לפעול ככוח פוליטי חזק באזור ולהתערב בענייני הפנים של חלק ממדינות ערב. ברור להם שסין עלולה למלא את החלל הריק שתשאיר ארה"ב במידה ותעזוב את המזרח התיכון ותנתק את קשריה עם בעלות בריתה הוותיקות שם.   

אין ספק כי המעורבות הסינית במזרח התיכון מהווה כאב ראש רציני לממשל האמריקאי בראשותו של ביידן. על נשיא ארה"ב לעשות כל מאמץ שיידרש ממנו על מנת לשמור על המעורבות האמריקאית במזרח התיכון. מעורבות זו היא בעלת חשיבות עליונה, גם אם ארה"ב נחלשה כמעצמה במהלך השנים האחרונות. מנהיגי המדינות במזרח התיכון חייבים את תמיכתו של הממשל האמריקאי, אחרת הם יעברו לעבוד עם ציר הרשע, שכולל מדינות כמו סין, רוסיה, איראן וצפון-קוריאה. ביידן חייב למנוע את דחיקתה של ארה"ב מהמשחק הפוליטי במזרח התיכון, גם אם הוא ייאלץ לעבוד עם מנהיגים ברברים ומתסכלים שאינם מוקירים לו תודה. צריך לקוות כי סין לא תצליח להרחיב את מעורבותה במזרח התיכון, למרות משימת התיווך המועילה שלה שהובילה לחידוש יחסי סעודיה-איראן.