היום (ראשון) נפתח באופן רשמי כנס הקיץ של הכנסת, ובמוקד: העברת תקציב המדינה בתוך פחות מחודש. לאחר העברתו, תתפנה הקואליציה לטפל בשלל נושאים בוערים שעל הפרק, בהם חוק הגיוס וחלק מסעיפי הרפורמה המשפטית. כשכל זה קורה במקביל למחאות ענק ברחבי הארץ, העניינים הופכים להיות מתוחים ויגעים מתמיד:
אישור תקציב המדינה
האתגר הראשון והמשמעותי ביותר לקואליציה הוא להעביר את תקציב המדינה לשנת 2023 ו-2024 וחוק ההסדרים עד ל-29 במאי, היינו פחות מחודש. מדובר בכמעט 600 עמודים של סעיפים ותתי סעיפים שכל אחד מהם יזכה לדיונים ארוכים ומשמימים בוועדות הכנסת השונות ובסוף, כמובן, גם במליאת הכנסת. האופוזיציה, כדרכה, תעשה כל שביכולתה לעכב ולמרוח את הדיונים עד למקסימום, ומספר ח"כים ממורמרים ינסו לאיים ולהציב אולטימטומים בתמורה להצבעתם.
כמובן שבהתחשב ברוב הקואליציוני הגדול (יחסית) שיש לממשלה לא צפויות בעיות מיוחדות: החרדים קיבלו את שלהם (פחות או יותר), בן גביר קיבל 9 מיליארד ₪ למשטרה + משמר לאומי, ובצירוף העובדה שלאף גורם אין אינטרס כרגע לגרום לזעזועים מיותרים בממשלה. וכך, אחרי מספר ימים ולילות לבנים של הצבעות מרתוניות – התקציב יעבור, והממשלה תתפנה לעסוק בנושאים הבאים שעל סדר היום.
חוק הגיוס
בתחילה היה נדמה שהמפלגות החרדיות עומדות להתעקש על העברת חוק הגיוס עוד לפני אישור התקציב וכך לתפוס את הממשלה בגרון במטרה להעביר את החוק הרגיש במהירות האפשרית. אחרי מספר פרסומים ומהומות שהבהירו לחרדים שכל חוק גיוס שיעבירו יתקל בהתנגדות עזה מצד האופוזיציה והמפגינים, הבינו הפוליטיקאים שלטובת ייצוב הקואליציה וקבלת יכולת טובה יותר להתמודדות מול המחאות – רצוי שיניחו לחוק בשלב זה, ויתפנו לטפל בו אחרי התקציב ולא לכרוך את שני הנושאים יחד.
מתברר שאין הסכמה מוחלטת בקואליציה באשר לנוסח המדויק של החוק. המפלגות החרדיות מעוניינות בהעלאת גיל הפטור מהצבא, בניגוד לרצונו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמעוניין להוריד את גיל הפטור ל-21-22, במטרה לעודד את יציאת הצעירים החרדים לשוק העבודה ובכך לסייע מבחינה כלכלית למשק הישראלי. עניין שבימים כתיקונם היה מתקבל בברכה אצל החרדים גורם להם לחשש כבד שהורדת גיל הפטור תגרום לתלמידי הישיבות לעזוב את הישיבות בגיל מוקדם ולצאת לעבוד, ולכן מעדיפים שהגיל -שעומד כיום על 26- יישאר גבוה.
עניין נוסף, נוגע לסוגיה העקרונית של השוויון בנטל. וכאן מבקשים בקואליציה לשרטט מתווה חדש: פטור לחרדים, תמורת מיליארדים והטבות נוספות למשרתים שירות משמעותי. על פי המודל המוצע, ככל שיתארך זמן שירותו של חייל – כך יקבל יותר כסף ויותר זכויות, עד כדי קבלת משכורת חודשית ממוצעת. בנוסף, ייקבע שהממשלה תקבע אחת לתקופה את יעדי הגיוס במגזר החרדי שישתנו בהתאם לצרכים. המפלגות החרדיות נלהבות להעביר חוק כזה, שלדעתם יוריד מעליהם את צילו המאיים של בג"ץ שיקבל מענה אחת ולתמיד בסוגיית השוויון בנטל. בצה"ל ובמערכת הביטחון הדעות חלוקות באשר למתווה כזה, אך במצב הדברים שנוצר מבינים הגורמים השונים שאין ברירה אחרת.
בנוסף, מבקשים במפלגות החרדיות לעגן את חוק הגיוס בחוק יסוד: לימוד תורה, ולחזקו בפסקת התגברות למקרה (כמעט ודאי) שבג"ץ יפסול שוב את החוק. וכאן, נתקלת הממשלה בבעייה קשה. בציבור החוק נתפס כחלק מחבילת חוקי "ההפיכה המשטרית" ו"מדינת הלכה". כשתתווסף פסקת ההתגברות – חלק מרכזי ובולט ברפורמה המשפטית, ידאגו גורמים שונים ומשונים להבעיר את הרחובות – מה שייצור לחץ עצום על הממשלה. באוויר אפשר להריח את איומי הסרבנות של טייסי חיל האוויר "אם החרדים לא נושאים בנטל, למה שנסכן את חיינו?" – משפטים כאלו ודומים להם לבטח מודפסים ברגעים אלו אי שם בארץ, ממתינים ליום פקודה.
ובכל מקרה, מיד לאחר אישור התקציב יוותרו כחודשיים בלבד עד לפקיעת האולטימטום שהציב בג"ץ לכנסת להעביר חוק גיוס שישביע את רצונו. רוב הפרשנים גורסים כי בג"ץ יפסול בכל מקרה גם את החוק החדש, שככל הנראה לא יזכה לפסקת התגברות בגרסתו הראשונה, מה שיעצים את המתח מול בג"ץ בעניין הנוסף והמרכזי בו תתמקד הקואליציה בכנס הקיץ.
הרפורמה המשפטית
תקציר הפרקים הקודמים: ימים ספורים לאחר הקמת הממשלה כינס שר המשפטים הטרי יריב לוין מסיבת עיתונאים, בה הודיע על סדרת תיקוני חקיקה שברצונו להכניס למערכת המשפטית במדינת ישראל, ובין לילה נכנסה ישראל לסחרור שלמעשה לא פסק עד לרגע זה. בין התיקונים אותם ביקש לוין להעביר: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שיהיה בה רוב קואליציוני, ביטול שיטת הסניוריטי (במסגרתה נבחרים נשיאי העליון על פי ותק בלבד), פסקת התגברות ברוב של 61, נטילת הסמכות מבג"ץ לפסול חוקי יסוד, ביטול עילת הסבירות, ועוד.
דיוני ועדת החוקה הסוערים בראשות היו"ר (הסוער לא פחות) שמחה רוטמן, כבשו את הכותרות והמסכים בכל כנס החורף האחרון, ולמרות ההפגנות שפרצו ואיומים כאלו ואחרים, הקואליציה התקדמה במהירות לעבר מטרתה. החוקים לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול הסניוריטי עברו בוועדה לקראת ההצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, היה נדמה שדבר לא יעצור את הרכבת הדוהרת, ואז, יומיים בלבד לפני ההצבעה הגורלית נשא שר הביטחון גלנט נאום בו קרא לעצור את החקיקה והבהיר שלא יתמוך בה כפי שהיא וללא הידברות – ובבת אחת נתן ברקס לחקיקה. מאוחר יותר הבהיר גם ראש הממשלה נתניהו שברצונו להניח את החקיקה בצד עד אחרי ימי הזיכרון השונים והעצמאות, ובראיונות שקיים סירב לנקוב בדד-ליין להמשך החקיקה. הצדדים השונים (למעט העבודה שפרשה באמצע) מתדיינים להם בבית הנשיא, והעניין רחוק מהסכמות.
הזמן חלף, והגיע הזמן שוב להתייצב מול הבייס שדורש ואף מפגין בעד המשך מיידי של החקיקה. במערכת הפוליטית מעריכים שמדובר בעניין של שבועות עד שההידברות המלאכותית בבית הנשיא תושלך לצד, והמחאות – שלא פסקו לרגע – יימשכו ויתעצמו.
וגם באירוע הזה יש דד-ליין. ב-12 וב-16 באוקטובר הקרוב תפרוש מתפקידה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ועמה השופטת ענת ברון, ויתפנו 2 תקנים חדשים לרשותה של הוועדה לבחירת שופטים. על פי תקנון הכנסת, על הכנסת לבחור בתוך ארבעה חודשים מיום כינונה את נציגיה לוועדות הבחירה והמינוי, ובהן גם הוועדות למינוי דיינים בבתי הדין הרבניים, קאדים וקאדים מד'הב (שופטים בבתי הדין הדתיים הדרוזיים) – היינו כבר לפני חודש, ב 15 במרץ, הייתה אמורה להתכנס הוועדה לבחירת שופטים, אך ברגע האחרון הקואליציה העבירה תיקון לתקנון כך שכינוס הוועדה יתאפשר עד 7 חודשים מיום כינון הכנסת – עוד כחודש וחצי ב- 15 ביוני.
לכאורה דד-ליין רצחני. עד תחילת יוני הקואליציה תתמקד אך ורק באישור התקציב, משם יהיה עליה להתמקד בחוק הגיוס, ובמקביל, תוך שבועיים, לקבוע הרכב חדש (או שלא) לוועדה למינוי שופטים. במקרה שהכנסת לא תצליח לקבוע הרכב חדש, וההרכב הנוכחי יישאר כמות שהוא, יעמדו בפני שר המשפטים יריב לוין מספר אפשרויות: כיוון שבסמכותו הבלעדית לכנס את הוועדה, הוא יכול פשוט להחליט שלא לכנס אותה כלל – מה שמסתבר שיקרה, ומשם יעמדו בפניו מספר תרחישים.
בתרחיש הראשון והסביר ביותר, הקואליציה לא תצליח להעביר את התיקונים החקיקתיים עד לסוף כנס הקיץ, אך במקביל יתקיימו הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין ב- 20 ביוני, מה שפותח אפשרות מעניינת: השארת הוועדה בהרכבה הנוכחי, היינו, 3 שופטים, 2 שרים, 2 ח"כים, ו-2 נציגי לשכת עורכי הדין – הרכב שעד היום נתן רוב אוטומטי לשופטים. אך, במידה ואפי נווה -שמתמודד כיום על ראשות הלשכה- ייבחר, תוכל הקואליציה לנסות לשתף איתו פעולה במינוי השופטים כפי שעשתה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד שהצליחה לשבור את הרוב האוטומטי שנותנים בדרך כלל נציגי הלשכה לשופטים. בשלב זה עוד מוקדם לדעת מהם פני הדברים, וככל שיתקרב מועד הבחירות ללשכת עורכי הדין נוכל להעריך את הכיוון המסתמן.
תרחיש נוסף: לוין מסרב לכנס את הוועדה, השופטות חיות וברון פורשות, ובית המשפט העליון נשאר בהרכב חסר של 13 מתוך 15. במקרה זה תיווצר בעייה נוספת לקואליציה: כיוון שחיות משמשת במקביל כנשיאת בית המשפט, הרי שעם פרישתה התפקיד יישאר פנוי, וכיוון שתפקיד הוועדה לבחירת שופטים כולל את מינוי נשיא העליון – והוועדה לא תכונס, יעברו כל סמכויותיו למשנה לנשיא – השופט עוזי פוגלמן, ליברל ואקטיביסט, שייצור כאבי ראש נוספים לממשלה.
תרחיש שלישי: הקואליציה תצליח להעביר מתישהו בסוף כנס הקיץ את התיקונים החקיקתיים שיאפשרו את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הוועדה תתכנס, ייבחרו שופטים חדשים, והכל (חוץ מזעקות השבר של מחנה השמאל שישתולל ברחובות ויבעיר את המדינה) יבוא על מקומו בשלום.
יוקר המחייה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה דו"ח רכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים בחודשים ינואר-מרץ 2023. בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 47% מסך הרכישות בשנת 2022, נרשמה עלייה של 3.1% בחישוב שנתי בינואר – מרץ 2023. מזה, בענף מחשבים ותוכנה עלייה של 48.4% בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות ירידה של 0.3% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תחבורה ירידה של 2.9% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תקשורת ירידה של 5.7% בחישוב שנתי, בענף דלק, חשמל וגז ירידה של 7.4% בחישוב שנתי ובענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום ירידה של 8.7% בחישוב שנתי – ובקצרה, ירידה משמעותית ברכישות מתחילת השנה.
בסקר מיוחד לקרא פתיחת מושב הקיץ שערך היועץ האסטרטגי יוסי טאטיקה, יחד עם מנהל מכון פאנלס פוליטיקס ד"ר מנחם לזר ופורסם בעיתון "מעריב" נמצא ש 48% מהציבור מעוניין שהממשלה תתמקד בכנס הקרוב בטיפול ביוקר המחייה בלבד. סוגיות כמו הרפורמה והמשילות נמצאים בתחתית סדר העדיפויות של הציבור.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ביקר את הממשלה בסוגית יוקר המחיה. "גל ההתייקרויות בשנתיים האחרונות הכניס לקופת המדינה למעלה מ-15 מיליארד שקלים", ציין והוסיף: "על המדינה לקזז את המס שהיא גובה על ההתייקרות דרך שינוי שיטת המיסוי על ייבוא סחורות מחו"ל. הממשלה אינה יודעת כיצד להוריד את יוקר המחיה ואין לה את האומץ להתמודד עם בעיות האמת. שיטת המיסוי בישראל גורמת לכך שהממשלה עצמה מגבירה את יוקר המחייה. הממשלה מאיצה את יוקר המחייה בכך שהיא גובה מס על ההתייקרויות".
זאת בנוסף לעליית מחירי החלב המטורפת שנבלמה חלקית (במקום 16% עלייה, רק 8%), ולמוצרים רבים ומגוונים שהתייקרו כמעט בלי לשים לב. קילו ענבים ירוקים נמכר כיום בחנויות במחיר הזוי ומופקע של 50 ₪ לקילו (!!). אתגר משמעותי, שמניסיון העבר אפשר לומר שלא יטופל כנדרש – ואזרחי ישראל ימשיכו לסבול ממחירים גבוהים ובלתי סבירים. העיקר הרפורמה.
בין לבין, הקואליציה תגיש מספר חוקים חשובים, בהם הצעת החוק לגירוש בני משפחות מחבלים, חוק המאבק בפרוטקשן של עוצמה יהודית, ועוד.
בסופו של דבר, גורמים במערכת הפוליטית מעריכים שכנס הקיץ יעבור רובו-ככולו בשקט יחסי. גם מפני אורכו הקצר (3 חודשים בלבד) שמתוכו יעסקו כחודש רק בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים, וגם משום שלרוב חברי הכנסת מרגישים באווירת סוף קורס ולא מתאמצים במיוחד להערים קשיים על מהלכי הממשלה. ניתן לקבוע שמושב הקיץ יהיה אתנחתא קומית לפני המושב הסוער באמת – מושב החורף, בו יעלו לדיון רוב חוקי הרפורמה המשפטית.
