לאחר הקמת ממשלת נתניהו החדשה, החלו דיונים חשאיים באשר לפיתוח מאגר גז לפלסטינים שנקרא "מרין", וממוקם כ-30 קילומטרים מחופי עזה. כך פורסם הערב (חמישי) לראשונה ב'חדשות 13'. חידוש הדיונים הללו הם למעשה חלק מהתהליכים המדיניים והביטחוניים המתקיימים בין ישראל לרשות הפלסטינית באחרונה, ביו היתר גם במפגשים ביניהן, בעקבה ובשארם א-שייח. מה שעומד מאחורי המהלך היא ההבנה שהמהלך ייטיב כלכלית משמעותית עם הפלסטינים.
האישור לפתוח בסדרת הדיונים הגיע מראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט – ומי שמוביל אותם הוא ראש המל"ל צחי הנגבי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף רסאן עליאן. עם זאת, יובהר כי הדבר לא דומה להסכם הגז עם לבנון, אך יש להדגיש שלכל מהלך שכזה יש השלכות ביטחוניות ומדיניות מרחיקות לכת, והוא כפוף לאישור ישראלי.
בתוך הדיונים הסגורים עולות כמה מורכבויות מהצד הישראלי: כיוון שמבחינה משפטית רק למדינות יש יכולת לפתח מאגרי גז – הרשות הפלסטינית לא יכולה לעשות זאת בעצמה, ולכן הפתרון הוא שמצרים תפרוס על הפרויקט הזה חסות. ישראל כבר החלה בשיחות עם המצרים, ואף התקיימו פגישות בנושא בין בכירים ישראלים למצרים בתקופה האחרונה. נקודה נוספת היא הנושא הביטחוני: ההערכה היא שחמאס לא יעמוד מנגד, ולכן השאלה היא איך ניתן לאפשר את הפיתוח. אתגר נוסף, לפי בכיר ישראלי, הוא שכל מהלך שכזה עשוי לעורר ביקורת ציבורית גדולה בנושא השבויים והנעדרים – זאת על אף שכאמור הוא יתבצע מול הרשות הפלסטינית עצמה ולא מול עזה.
אחרי שהדיונים במטה לביטחון לאומי יסתיימו, הנושא צפוי לעלות בקבינט. בינתיים, הפלסטינים, האמריקנים והמצרים עודכנו בכמה צינורות על חידוש הדיונים הישראליים בנושא. בין היתר בפסגת שארם לפני כמה שבועות. לפי גורם מדיני בכיר, האמריקנים והמצרים הביעו תמיכה, הפלסטינים הביעו בעיקר סקפטיות מהאמירות הישראליות – פשוט כי כבר התקיימו לא מעט דיונים כאלה בעבר שהסתיימו בלי הכרעה ישראלית.
עוד יצוין כי שדה הגז, שאינו גדול במיוחד, אותר כבר לפני כ-20 שנה, ובמהלך השנים האלה התקיימו – גם תחת ממשלות נתניהו – כמה ניסיונות להוביל לפיתוחו, אך הם נבלמו מסיבות שונות, הן מדיניות והן ביטחוניות. בכיר
בממשלת בנט-לפיד אמר כי בשלהי כהונת הממשלה הופעל לחץ מצד המצרים לקדם את הסוגיה – אבל אז הוחלט שלא לקדם את הסוגיה.
מלשכת רה"מ, מתאם פעולות הממשלה בשטחים ולשכת גלנט – לא נמסרה תגובה.
