הצמיחה הכלכלית תתמתן – ההכנסות ממיסים יירדו

הכלכלנית הראשית של משרד האוצר פרסמה היום (שלישי) את עיקרי התחזיות למגמות הכלכליות שיאפיינו את ישראל בין השנים 2023-2027, תוך כדי סיכום של השנה החולפת בכלכלה הישראלית.

על-פי התחזית, הצמיחה הכלכלית שאפיינה את שנת 2022 – שנת ההתאוששות ממשבר הקורונה – צפויה להתמתן ב-0.3% בשנה הקרובה, ולעמוד על 2.7% במקום 3.1% כיום.

כמו כן, האינפלציה עתידה לחרוג גם השנה מהיעד, וההכנסות ממסים יירדו משמעותית. עוד טוענת גרינברג כי המהפכה המשפטית עלולה להחריף את המצב, שכן היא מייצרת אי-ודאות והתרחיש הצפוי הוא החמרה ביחס לתחזיות הנוכחיות.

באוצר אומרים כי חלק ניכר מהירידה בהשקעות ההייטק (74% פגיעה לעומת 50% בעולם) נובעים מהירידה במשרות הפנויות של מפתחי התוכנה (57% בשנה החולפת) וכי צפויה החמרה נוספת. כמו כן, כלל האינדיקטורים בנושאים כגון השקעות ומשרות פנויות מצביעים על האטה בענף. הגורמים התייחסו גם לסערת הכספים הקואליציוניים, ואמרו כי מדובר בנושא מהותי וכי ההקצאה עצמה שאינה מעודדת תעסוקה של גברים חרדים עשויה להיות משמעותית.

בנוסף, על רקע ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם בארבעת החודשים הראשונים של השנה, הועלתה תחזית האינפלציה של אגף הכלכלנית הראשית באוצר לשנת 2024, אז צפוי לעמוד קצב האינפלציה על 2.9% בחלקו העליון של טווח היעד של בנק ישראל.

לפי הדו"ח, נתוני האינפלציה של ישראל דומים לאלה של המדינות המפותחות – ובפרט מדינות האיחוד האירופי. גורם שתרם ללחצים האינפלציוניים הוא המלחמה בין רוסיה לאוקראינה., שכן הקטנת היצע הגז הטבעי של רוסיה הובילה למשבר האנרגיה הגדול ביותר בעולם מאז 1970.

יצויין כי תחזית הכנסות המדינה העדכנית לשנת 2023 עודכנה בהתבסס על תמונת המאקרו וההכנסות ממסים, ונראה כי גם היא בירידה ועומדת על 463.6 מיליארד שקלים – ירידה של כ- 5.3 מיליארד ש"ח מתחת לתחזית שהוכנה בינואר 2023. התחזית לשנת 2024 עומדת על 487.2 מיליארד ש"ח – 10.9 מיליארד שקלים מתחת לתחזית..

על מנת להתמודד עם המצב, גרינברג ממליצה מרבית לשמור על מרחב פיסקלי. כלומר, שמירה על רזרבות בתקציב – שיאפשר התמודדות עם ירידה נוספת בתחזית הצמיחה וההכנסות.