ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר קיימה דיון במקרה מזעזע שפורסם לאחרונה, אודות קטין שנלקח מחזקת הוריו על ידי פקידת סעד. על פי הפרסום, הילד אושפז ועלה חשש לסיכון שלו. לאחר מכן התגלו פגמים גנטיים אצל הקטין, שעל פי מספר חוות דעת רפואיות ישנה סבירות גבוהה שהם אלה שגרמו לדימום. התיק נגד ההורים במשטרה נסגר ועל אף זאת רשויות הרווחה ערערו מספר פעמים נגד החלטת בית המשפט להחזיר את הקטין לחזקת הוריו. אל הדיון הגיעו קרובי משפחתו של התינוק, חלקם פרצו בבכי ויצאו החוצה באמצע הדיון. לאחר כשעה פרצה סערה, וקרובי המשפחה קראו לעבר נציגת משרד הרווחה: "אין לך לב". אחת מקרובות המשפחה אף התעלפה ונזקקה לסיוע רפואי.
בראשית הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ הרב אייכלר: "הדיון הזה טעון מאוד. כל מי שיש לו ילדים מבין את המשמעות של הוצאת ילד מחזקת הוריו וחשוב לדון בתהליכי קבלת ההחלטות ובשאלה האם אדם יחיד יכול להחליט על גורלו של ילד". אין שום הצדקה בעולם שפקיד השלטון יקח ילד מהוריו אלא במקרה של סכנה לילד, אנו זוכרים היטב את תקופת המעברות שלקחו וחטפו ילדים בהנחה שלהורים איןיכולת לגדלם לא נחזור לתקופה אפילה כזו".
חווה לוי, עו"ס ראשית על פי חוק הנוער- טיפול והשגחה אמרה כי "לא נוכל לדון במקרה הספציפי שמתנהל בימים אלה בית המשפט. העו"סים עושים את עבודתם מידי יום כדי להגן על ילדים שנזקקים לכך. דרכי העבודה מעוגנת בחוק הנוער ולעולם לא מדובר בעבודה או בהחלטה של אדם אחד. יש עו"ס מטפל אבל יש גורמים נוספים מעורבים בגיבוש המלצות. הגורם הקובע בסופו של דבר הוא בית המשפט".
ח"כ הרב אליהו ברוכי מיוזמי הדיון אמר כי "הדיון הזה לא נועד לפגוע בהערכה לעבודתם של עובדי הרווחה שעושים עבודה קשה וחשובה אבל במקרה הזה פקידת הסעד במקרה הזה התנהלה בצורה בעייתית מאוד. קיבלה החלטות לבד, הגישה ערעורים ברגע האחרון לבית משפט. כולנו כאן יחד- מצד אחד לגעת בנקודות הקשות ומצד שני לשמור על העובדים שכן עושים עבודתם נאמנה".
ח"כ אבי מעוז הוסיף: "כחברי כנסת תפקידנו לבקר את רשויות המנהל ופקידות הסעד הן חלק מהממשלה. גם כשמדברים בוועדת חוץ וביטחון על נושאים חסויים יודעים לעשות זאת באופן שלא יחשוף פרטים אסורים. אנחנו צריכים לייצר מנגנון פיקוח חסוי על הנושא הזה, ועדה עם סמכויות לקבל תלונות מהציבור ולפקח על החלטות העו"סים".
ח"כ טלי גוטליב: "חוק הנוער טיפול והשגחה נותן סמכות בלתי רגילה לעובד סוציאלי. בסעיף 2 יש רשימה של דברים שבגינם ניתן להגדיר קטין כנזקק, לפעמים מבלי אפילו לדבר עם הקטין. הזכות להורות היא הבסיסית ביותר ולא עיניים של עו"ס כזה או אחר יבחנו אם הילד בסדר או לא, צריך גורמי מקצוע אחרים שיחליטו. על יד אחת אפשר לספור מקרים שבהם הרווחה ביקשה להוציא ילד מביתו ולא אושרו על ידי בית המשפט. הכל חסוי וסגור, אסור לבקר. לא יכול להיות שבית משפט הוא חותמת גומי". עוד הוסיפה: "אני רוצה לקבל מידע לגבי כמה המדינה משלמת על כל ילד שמוצא מביתו והופך להיות ילד רווחה, כמה תקציב עובר לכל מוסד, מסגרת סגורה ופנימייה. לדעת לגבי כל ילד שהוצא מחזקת הוריו- למה? לא עוד פגיעה בהורות מתחת לשולחן של אף אחד".
ח"כ דבי ביטון סיפרה: "עסקתי בעבר בייצוג הורים לילדים שהוצאו מביתם ונתקלתי במקרים קשים מאוד, גם במקרה דומה מאוד למקרה הנידון. יש עובדי רווחה שלדאבוני מרגישים שהכוח בידיים שלהם. פגשתי פקידות סעד שמונעות משנאה להורים ולא מהרצון בטובת הקטינים והייתי עדה לבדיקות מוטות ולא ענייניות שנערכו תחת הכותרת של מסוגלות הורית. צריך להיזהר ולהימנע ככל שניתן מהוצאת ילדים מביתם, וגם ילד שמוצא מביתו צריך להישאר קודם כל וככל שניתן בסביבתו הטבעית ועם בני משפחה".
עו"ד ורדה שטיינברג, המייצגת את הורי הקטין טענה כי "הדלתיים הסגורות נועדו כדי להגן אך ורק על פקידת הסעד, לא על הקטין. פקידי הסעד הבהירו לשופטת במקרה הזה שאם לא תעשה מה שהם אומרים הם יעלו בכל חודש לערעור. חוק האומנה קובע שילד שהוצא ממשמורת הוריו יעבור קודם כל בתוך המשפחה, וכאן נעשתה עבירה. פקידת הסעד בתיק הזה רמסה ברגל גסה את החלטות בית המשפט ובית המשפט המחוזי שותק ומלמד אותה שמותר לה".
לדרישת הוועדה מאנשי הרווחה לחשוף את פרטי המקרה ולהסביר את שיקול דעתם, טענו הגורמים כי הפרטים חסויים ולא יוכלו לחשוף אותם בציבור. לשם כך נעל יו"ר הוועדה ח"כ הרב אייכלר את הדיון, וביקש באופן חריג להמשיך אותו באופן חסוי, בהשתתפות חברי הכנסת ונציגי משרדי הממשלה בלבד.
החלק החסוי של הדיון נמשך כשעה ארוכה. בסיומו הורה יו"ר הוועדה לפקידי הרווחה כי לאור הפסיקה הראשונית של בית המשפט שההורים זכאים לקבל חזרה את הילד, הוועדה מצפה שיגיעו להסדר עם המשפחה באופן מידי על החזרת הילד למשפחתו. באם לאו, יתקיים דיון המשך עד שהעניין יבוא על תיקונו.
כמו"כ הודיע אייכלר כי חברי הכנסת יגישו הצעת חוק שהוצאת ילד מהוריו, תחייב החלטה של שלושה שופטים לפחות.וזאת במקרה של סיכון הילד, אחרת אין להוציא ילד מהוריו
לצאת לרחובות על הגזילה הזאת!
מה זה אנחנו במדינת ישראל??
או בגואטמלה ??? הפגנות עכשיו עד שיחזירו את הילד …
זו לא הדוגמא היחידה שמשקפת את הכוח המופרז שיש לפקידי השלטון
בחלק גדול מהמקרים , מדובר בגולם שקם על יוצרו ,
דהיינו המחוקקים נתנו לפקידים כוח מופרז מידי בלי יכולת ריסון או בקרה על ההחלטות שלהם.
כמו למשל ,
הועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי או של אגף השיקום במשרד הביטחון
כמעט שאין בקרה ממשית על ההחלטות שלהם שלעיתים גורמות עוול לנכים שזכויותיהם מקופחות
לפטר את העובדת הזאת מיד !!
לצערנו אצלנו הוציאו ילד מאמו כשהיה בגיל 3
טיפלתי בו אישית
היום הוא כבר בגיל 35
האמא כל הזמן כוננה עליו ונפטרה ללא שזכתה לראות אותו שוב
כואב מכעיס מעליב
לא יאומן שזה בכזו קלות ואף ללא בדיקה אם יש לילד משפחה שתוכל לחמול לטפל ושהילד יגדל בסביבתו הקרובה
עצוב מאוד.
צריך להלחם בהם בכל הכח .
אין מקום לרחם על אכזרים