בתגובה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון הבוקר (רביעי) נגד קרן הארנונה, השופטת ברק ארז דורשת מהכנסת, מהממשלה וממרכז השלטון המקומי להשיב על עתירת התנועה עד לתאריך 9.7.23
התנועה לאיכות השלטון עתרה הבוקר לבג"ץ נגד הקמת "קרן הארנונה", שעברה אתמול בכנסת בקריאה שנייה ושלישית כחלק מחוק ההסדרים. התנועה טוענת בעתירתה לקיומם של קשיים משמעותיים הן בהליך חקיקתה והן בשיקולי המדיניות העומדים מאחורי הקמת הקרן.
לטענת התנועה חוק קרן הארנונה מהווה שינוי מבני המשפיע על כלל המשק ומשנה את ההסדרים הקיימים בין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות, ושינוי שכזה לא מתאים להיכלל בחוק ההסדרים.
עוד טוענת התנועה לקריטריונים פוגעניים בחוק קרן הארנונה, היוצרים עיוותים בהסדרים של הרשויות המקומיות השונות, ואשר לא התקיים בהם שיח ממשי ומספק. קריטריונים כגון: מדד סוציו אקונומי של הרשות שאינו לוקח בחשבון גרעון הרשות, או סכום מילוות שלוותה הרשות, והלכה למעשה מביא לעיוותים ביחס שבין רשויות "חלשות" ל"חזקות"; וכן, חלוקת הכספים לרשויות החלשות, אך אלה שמציעות היתרי בניה חדשים – על אף שרשויות חלשות רבות (ערביות בעיקר), אינן יכולות להציע היתרי בניה.
נוסף על כך טוענת התנועה לפגמים בהליך החקיקה, כאשר הליך חקיקת חוק קרן הארנונה עצמו הביא לפגיעה חמורה בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת (ואף של הציבור בכללותו) בהליך; הליך החקיקה לא תאם את חשיבותו ואופיו של חוק קרן הארנונה, משמעותו והשלכותיו הרבות; נעשה בו שימוש בסעיף 98 לתקנון הכנסת הקובע סדרי דיון מיוחדים תוך שנפגעת אפשרות האופוזיציה לעלות הסתייגויות. וכאמור כעת דורש בג"ץ מהמדינה להשיב לטענות
