רבבות רבבות משתתפים בשעה זו במסע הלווייתו של מרן ראש הישיבה, הגאון רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זכר צדיק וקדוש לברכה.
אחרון הספדנים היה חתנו, ראש ישיבת 'אורחות תורה', הגאון רבי איתמר גרבוז. "הגמרא אומרת הקב"ה שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק. הבוקר הוא הכין שיעור. בשמיים שמחים, אבל מה יהיה עם הישיבות ועולם התורה שהוא כל כך דאג להם?! כשמשה הסתלק הקב"ה אמר מי יקום לי עם מרעים. אי אפשר להאריך כעת, אבל ישרות כמו שהרב שיבח אותו על זה. כל חייו דיבר על מסילת ישרים, הלך ישר כמו שעשה אלוקים.
המדרש בשיר השירים מספר שפעם אחת נכנס רבי יהושוע לבימ"ד של רבי אליעזר, התחיל ונושק אותה האבן שהיה יושב עליה ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית. גם המקום הזה כאן, כמו הר סיני ומי שישב עליה דומה לארון הברית. הרגשנו את מסירת התורה בטהרה, איש מפי איש. הקב"ה יעזור שיהא מליץ יושר".
גם בניו הרבנים הגאונים נשאו דברי הספד וסיפרו על גדלות האדם שלו ועל ההפסד הגדול של הדור.
אחיו הגאון שליט"א שיבדלחט"א, נשא גם הוא דברי הספד ואמר: "נפלה עטרת ראשנו. העטרת עם הראש יחד. אצלי זה אבל יחיד יתומים היינו ואין אב. אבי נפטר כשהייתי בגיל שש, אבל מאז רבי גרשון היה אבא שלי. עכשיו יתומים היינו. הוא היה עמוד התורה, עמוד החסד, 100 שנות תורה וחסד. מיום שהתחיל לדבר היה דבוק בתורה, כל דבר ששייך לעולם הזה לא היה קשור אליו. אם קיבל ממתק, היה נותן לאחר וכששאלו אותו למה הוא לא לוקח את זה, השיב כי אני לומד תורה. התנזרות מכל עולם הזה. היה עושה חסד בגופו ממש ואת כל כבודו הוריד כדי לעשות חסד.
קודם לכן נשא דברים מרן ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי שיבדלחט"א, שקרא בבכי בקול גדול: "צר לי עליך, אחי. נעמת לי מאוד. שבעים שנה שאנחנו ביחד, דורות דורות של תלמידי חכמים לימדנו. הוא היה נפש צדיק ונקי". הגרב"ד ציטט את אביו זצ"ל הגר"ד פוברסקי שאמר כי אף לא אחד מגיע לקרסוליו של מרן רבנו זצ"ל. "רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק".
קודם לכן נשא דברים גם ראש ישיבת עטרת ישראל, הגרב"מ אזרחי שספד במשך דקות ארוכות, כשהוא ממרר בבכי. "הוא לקח על עצמו במלוא האחריות את תפקיד מנהיג הדור ולקח בחשבון כל דבר, וההנהגה לא הפריעה לו להיות ראש ישיבה בכל הכוח עד יומו האחרון". אמר והאריך על דמותו של המנהיג הגדול, ועל ראש הישיבה שמילא את תפקידו עד לרגע האחרון. הגרב"מ אזרחי דיבר על השבר של הישיבה, שבוודאי תמשיך לשגשג, אבל את חסרונו של מרן זצוק"ל, לא ניתן למלא.
חתנו של מרן זצוק"ל, הגאון רבי דוד לוי ספד ודיבר על מידת המוסר שלו: "איך קורה דבר כזה? כל החיים שלך היה להעמיד תלמידים שיהיו בלימוד, ביראת שמיים, במידות טובות ובהנהגה טובה בין חברים. אין לי ספק שהוא לא פגע בזבוב, הוא עבד על זה כל חייו. כל הזמן היית מסתכל בצורה טובה ואמרת לראות כל אחד בעיניים טובות אז תסתכל גם עלינו בעיניים טובות. תתפלל על המשפחה, על הישיבה ועל כל כלל עם ישראל. שם בשמיים אין לנו ספק שתוכל לפעול שנלך בדרך שהנחלת לנו".
ראש ישיבת סלבודקא, מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א ספד לראש הישיבה ואמר: "מסכת מועד קטן דף כ"ה אמרינן, כשמת רבי אבהו העמודים של קיסרי שפכו מים. אומר הנתיבות על כג' דברים העולם עומד ונאמר זאת למליצה וממשיך שלפעמים יש צדיק אשר עוסק רק בתורה ועל מיתתו ראוי לומר ספדי התורה, ורק לעמוד התורה יש לבכות על זה ויש צדיק אשר כל עסקו בגמילות חסדים ובמיתתו אין מי שיחזיק בזה, ועל זה יש לומר שעמוד של גמילות חסדים בוכה על מיתתו. וכן יש צדיק שעמוד העבודה בוכה עליו. וכשמת רבי אבהו בא קלקול לכל העמודים תורה ועבודה וגמילות חסדים ואמר על דרך המליצה שכל העמודים בכו".
"אנחנו נומר על מורנו ורבנו ראש הישיבה, שכל ימיו משחר נעוריו למד ברוב התמדה והיה מעמיד תלמידים שגם הם העמידו הרבה תלמידים".
"ובעניין העבודה במילי דאגדתא ובדברי גדולי עולם בתורה ויראה, ובכל הנהגתו האצילית ומרוממת שהקרינה יראת שמיים עצומה בין אדם למקום ובין אדם לחברו שהיה מרבה לדבר על נושאים אלו לוותר ולכבד ולהיות נח לבריות. ובעניין גמילות חסדים שהיו שוחרים לביתו אנשים מרים שהיו באים לביתו".
"זה בעניין הפרטי ובעניין הכללי שרוב מנין ובנין של עולם הישיבות שנשא על כתפו, אומר בזה דבר אישי. אנסה להסביר. הערכה עמוקה ויראת הכבוד בזמן שלמדנו יחד עוד קודם נישואיו, היה לנו כבוד לא רגיל יראת הכבוד. וזכורני שמוסרים בשם החזון איש שהיה מרבה בשבחים נפלאים".
"בניו וחתניו הם גדולי תורה מרביצי תורה. ואסיים בפירוש רבנו חננאל ביומא על האבות כתוב שם שידעו לכוון השעות. שהיו זקנים ויושבים בישיבה ופירש רבינו חננאל ששכינה עמהם. שני מילים של רבנו חננאל לא צריך יותר להסביר. ונישא כולנו קינה אוי מי יתן לנו תמורתו ותהי נשמתו הטהורה צרורה בצרור החיים אמן".
ראשון הספדנים היה נשיא ישיבת פוניבז' הגר"א כהנמן שאמר כי "לא היה יום אחד, מאז שנפתחה פה הישיבה בבני ברק, שלא היה שם ר' גרשון, או כתלמיד או כמלמד. כל חייו היו טהורים ודבוקים בישיבה בתלמוד תורה עד ממש הרגע האחרון".
"אנחנו עומדים פה היום עם שינוי גדול, לא רק לישיבה אלא לכל כלל עם ישראל. איזה מצב שיהיה עם או בלי רבי גרשון, יש תמיד את הקדוש ברוך הוא. השם ישלח תנחומים למשפחה, לכל התלמידים בישיבה ולכל עם ישראל".
