תושבי טבריה: "הצפיפות בחוף הנפרד בלתי נסבלת"

מי לא מכיר את החוף הנפרד בטבריה? החוף הקסום והשקט ששוכן למרגלות ציונו של רבי מאיר בעל הנס, ובכל שנה סוחף אליו, בעיקר בימי שישי ובין הזמנים, אלפי מתרחצים שנהנים מהימה השקטה והצנועה שהתברכה בה ארץ ישראל.

במסגרת הפרוייקט המיוחד של 'המחדש' לסקירת מצב החופים הנפרדים, 'המחדש' עשה את הדרך מירושלים אל טבריה, רק כדי לבדוק את טענות התושבים ככל וישנן. האמת היא שלעומת חופים אחרים אותם סקרנו ונסקור בשבועות הבאים, מצבו של חוף זה טוב יחסית. בשיחות עם התושבים והמבקרים נשמעה שביעות רצון יחסית מניקיונו של החוף, ממצב המלתחות והשירותים – אך כמו כל חוף בישראל, גם חוף זה אינו נעדר חסרונות. ויש חסרונות.

תחילה, על החוף עצמו. לחוף מגיעים דרך הכניסה הדרומית של טבריה, על הכביש הראשי, 300 מטר אחרי חמי טבריה, והוא נמצא מול ציון התנא הק' רבי מאיר בעל הנס זיע"א. תקופת עונת הרחצה בו היא בין החודשים אפריל לאוקטובר, והכניסה אליו היא ללא תשלום, הואיל ומדובר בחוף עירוני ולא פרטי.

הרחצה בהפרדה משעה 09:00 ועד השעה 17:00. בשונה מחופים נפרדים רבים, כאן החוף מחולק לגברים ולנשים, מה שתורם לרווחת התושבים ובעיקר, לרווחת אלו המגיעים עם משפחותיהם מערים רחוקות וכל בני המשפחה יכולים ליהנות מחוף הכינרת.

"החוף עצמו מטופח ושמור מאוד" מספר לנו יחיאל, תושב המקום. "יש מקלחות עם מים חמים, יש כסאות ושמשיות לרווחת הציבור, גם נראות החוף 'מלמעלה' היא בסדר גמור. כלומר, על החוף לא תמצא ערימות של עטיפות חטיפים או דברים כאלו – בשונה מחופים רבים נפרדים ברחבי הארץ שאנו נוהגים לבקר בהם". יחיאל ממשיך ומשבח את אוזנם הקשבת של גורמי העירייה שאמונים על הטיפול במקום: "מנהל החוף, שמשמש גם כמציל, מאוד קשוב לפניות הציבור. גם גורמי עירייה אחרים שמשוחחים איתם מבינים את הצרכים, ומשתדלים לפעול בהתאם".

אלא שלא הכל מתנהל כשורה. משיחות שניהלנו עם המבקרים בחוף עולות שלוש בעיות מרכזיות: הראשונה שבהן היא השינוי התמידי במפלס הכנרת בשנים האחרונות, מה שגרם לשינוי בטופוגרפיה של קרקעית חוף הכנרת, ונוצרה שם כעין מדרגה בתוך המים, שעל פי עדויות המתרחצים גרמה ברבות השנים למותם של צעירים, ביניהם, עקיבא קראוס בן 24 ואב לילד שטבע למוות לפני כשלוש שנים, ומרדכי שלזינגר, בן 19, שטבע למוות בשנה שעברה.

אחד ממבקרי החוף הקבועים שביקש להישאר בעילום שמו, ושחקר את הנושא במשך שנים, מסביר: "טביעה למוות של צעירים ובריאים בזמן רחצה עם מציל ועוד בזמן שהות כמות גדולה של מתרחצים היא נדירה למדי אף בים התיכון ובוודאי בכנרת השקטה יחסית" הוא טוען. 

"מבירורים שונים שערכתי אחרי מקרי האסונות שאירעו בשנים האחרונות עולה כי הצעירים שטבעו בשנים האחרונות ונפטרו, נמצאו בדיוק אחרי המדרגה החדה שקיימת בקרקעית המים – באזור שמול סוכת המציל בצדו הצפוני מה שמעלה את החשש כי הרחצה בחוף הנפרד בטבריה גובלת לא פעם בסכנת נפשות של ממש".

בניסיון להבין מה גרם לטביעות המדוברות, הצלחנו לאתר את אחד מאנשי ההצלה שנכח ברגעים הקשים של מציאת גופות הטובעים. "הטביעה כנראה התרחשה מהחלקה פתאומית לעומק המדרגה, וכנראה קיבלו מכה בראש מהסלעים החדים שנמצאים בקרקעית הכנרת, או שמא איבדו את עשתונותיהם מיד אחרי שכביכול הרגישו שהם שוהים במים ללא תחתית, והם טבעו ושקעו מיד בקרקעית העמוקה מבלי שמישהו שם לב שהם נעלמו" הוא משחזר.

בעיה נוספת, נעוצה גם היא במבנה הכנרת, והיא בעיית הצפיפות. "אתה מגיע ביום שישי או בבין הזמנים לחוף עם הילדים ורוצה להתרחץ – פשוט אין מקום" מתאר שמעון כהן, עיתונאי ותושב העיר. "גודלו של החוף הנפרד בשטח המיועד לגברים עומד על כ-50 מטר בלבד", בסוף שטח החוף המוכרז יש גדר שמונעת את המעבר להמשך שטח החוף בגלל עומק המים וסלעים רבים שנמצאים במקום. לדבריו, בעבר עלו פתרונות שונים, כגון הכשרת השטח הנוסף, אך בגלל מורכבות העניין ישנו תכנון עתידי להחליף את קטע החוף שמיועד לנשים, שהוא מרווח יחסית, בזה של הגברים, ובכך לפתור את העניין.

תושבים נוספים ששוחחנו עמם מברכים על צעד שכזה, ואומרים כי הדבר יפתור בעיה נוספת שלא מדובר בה מספיק. "בקטע החוף של הנשים עומדות מספר מכולות ששייכות לחנויות באזור, ולפעמים יוצא שהעובדים עוברים בחוף בעת שהנשים שוהות בו, מה שיוצר בעיית צניעות קשה" מספר בנימין, גם הוא תושב העיר. "אין ספק שהחלפת מקטעי החוף בין הגברים לנשים יועיל מאוד לבעיה הקשה הזאת" הוא אומר.

בעיה נוספת, וחשובה לא פחות טמונה דווקא בפני הקרקע. "אתה מגיע לחוף להתרחץ, והתחושה היא כמו באתר בנייה" מתאר שמעון. "על קרקעית החוף יש 'סלעונים' גדולים כאלו, שלא נח ללכת עליהם יחפים, ואפשר לעשות זאת בנוחות רק עם נעליים או קרוקסים". לדבריו, הפתרון הנחוץ הוא סילוק הסלעים מהמקום והנחת אבני חצץ קטנים שגם ישמרו על האופי המיוחד של חופי הכנרת וגם יוכלו ללכת מעליהם בקלות ובנוחות.

בסיום שיחתנו עם יחיאל, הוא מבקש להדגיש כי "בסוף צריך לזכור, וגם על גורמי המקצוע שמטפלים בתחום מוטלת האחריות לדאוג לכך שהזכות הבסיסית של הציבור הדתי והחרדי ליהנות ממשאב טבע מדהים ונדיר כמו חוף הכינרת – תמומש במלואה".

בעניין שאלת האחריות: בדומה לכל החופים העירוניים ולהבדיל מחופים פרטיים, האחריות הינה על משרד הפנים דרך הרשות העירונית. אז האם הם עושים די כדי לפתור את המצוקות?

פנינו לתגובה לדוברות עיריית טבריה, וזו תובא לכשתתקבל. (נציין שהפנייה נעשתה סמוך מאוד למועד פרסום הכתבה ובעירייה הבהירו שיעשו כל מאמץ לשלוח את תגובתם במהירות האפשרית).

כתבה זו היא שנייה מתוך סדרת כתבות מיוחדת המסקרת את מצבם של החופים הנפרדים בישראל. משתמשים בחוף הנפרד ולא מרוצים מרמת התחזוקה, הניקיון או הנגישות? שלחו הודעה או התקשרו ל- 0533057480, או במייל moshenoi10@gmail.com.