250 אלף מתוך 1.1 מיליון "מובטלי הקורונה" החדשים לא יקבלו דמי אבטלה, זאת משום שאינם עומדים בתנאים או משום שכבר מיצו את זכאותם. כך עולה מנתוני הביטוח הלאומי.
הביטוח הלאומי כבר העביר תשלום מלא או מקדמה ל־760 אלף איש, ופניותיהם של עוד אלפי אנשים נמצאות בטיפול. בסך הכל, נרשמו בשירות התעסוקה 1.1 מיליון מובטלים חדשים בחודש מרץ. מתוכם 160 אלף ותיקים ו-940 אלף חדשים. עוד 15 אלף הגישו תביעות רק לביטוח הלאומי ובשל תקנה מיוחדת לתקופת משבר יוכלו לקבל דמי אבטלה למרות שלא עברו בשירות התעסוקה.
כ־200 אלף פניות שהגיעו לשירות התעסוקה נפלו על הסף. 170 אלף מתוכן כלל לא עברו לביטוח הלאומי – יותר מ־100 אלף מתוכם משום שהם מבקשי הבטחת הכנסה ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה או שכבר מיצו את זכאותם. עוד כמה עשרות אלפים פניות לא הועברו אם משום שלא ביקשו דמי אבטלה ואם משום שאינם עומדים בתנאים – למשל, בני פחות מ־20 או יותר מ־67. כ־30 אלף בקשות הועברו אך מכיוון שהפונים לא הגישו בקשתם גם לביטוח הלאומי בקשותיהם לא טופלו.
כך הגיעו לביטוח הלאומי משירות התעסוקה 900 אלף בקשות, שהצטרפו ל־15 אלף איש שפנו רק אליו, ובשל תקנה מיוחדת יוכלו לקבל דמי אבטלה למרות שלא עברו בשירות התעסוקה. מתוך כל אלה רק 240 אלף איש קיבלו דמי אבטלה מלאים. עוד 520 אלף איש קיבלו מקדמה בסך 2,000 שקל, שחושבה לפי הנחה כי התשלום הממוצע יעמוד על 6,000 שקל לחודש וכי מובטלי המשבר זכאים לדמי אבטלה על שליש מחודש מרץ. כ־83 אלף תביעות התקבלו לאחר מועד התשלום הכללי שחל ב־5 באפריל ונמצאות בטיפול. ל־15 אלף מבקשים נמצא חשבון בנק שגוי או לא קיים ולכן יוכלו לקבל תשלום רק לאחר שיעבירו את פרטי חשבון הבנק הנכונים. כלומר כ־100 אלף פניות עדין בטיפול.
נתון בולט נוסף שמגיע מהביטוח הלאומי הוא השכר הממוצע למשלם ביטוח לאומי אשר ירד בחודש מרץ ב־10%. לדברי מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר ההסבר לכך טמון בהורדות שכר שבוצעו במקומות עבודה רבים, כמו גם בהורדת עובדים לחלקי משרה. לדבריו, הנתונים אינם מושפעים מפיטורים והוצאה לחל"ת והם מתבססים על כ־90 אלף מעסיקים מתוך 300 אלף. השכר הממוצע בקרב מעסיקים אלה ירד מ־10,100 שקל בחודש פברואר ל־9,100 שקל במרץ. בסך הכל לפי שפיגלר הירידה בגבייה של הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות במרץ עומדת כרגע על 1.6 מיליארד שקל, מתוכם מיליארד שקל אצל השכירים – מעסיקים ועובדים ו־600 מיליון שקל דחייה בתשלומי העצמאים. הביטוח הלאומי ציפה להיקף גבייה של 6.4 מיליארד שקל בחודש מרץ, מהם שני שליש מופנים אליו ושליש מועברים לביטוח בריאות. תשלומי העצמאים בסך 600 מיליון שקל נדחו לאמצע מאי. ממילא היקף הנזק הקבוע לא ברור עדיין. התשלום הצפוי עבור השכירים היה 5.8 מיליארד שקל, אבל בפועל הגיעו 4.8 מיליארד שקל בלבד – אובדן של מיליארד שקל. מתוכם 670 מיליון שקל הפסיד הביטוח הלאומי ו-330 מיליון שקל ביטוח בריאות.
עד כה שילם הביטוח הלאומי כ־3.6 מיליארד שקל נוספים בעקבות משבר הקורונה. 1.6 מיליארד שולמו עבור דמי אבטלה לחודש מרץ, מתוכם כ־400 מיליון כנראה עבור מובטלים ותיקים ו־1.2 מיליארד עבור החדשים. הסיבה לגובה הנמוך יחסית של הסכום היא כאמור שרוב המובטלים החדשים יקבלו תשלום רק עבור שליש מרץ והמקדמות נגזרו מסכום זה. בחודש אפריל צפויים תשלומים גבוהים בהרבה. עוד 2.4 מיליארד שולמו בשל מענק החג של 500 שקל שראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לחלק. 1.4 מיליארד שקל ניתנו עבור המענק לכל ילד, חצי מיליארד שקל עבור המענק לקשישים ועוד חצי מיליארד שקל לנכים וקבוצות אחרות.
"בימים רגילים אנחנו מטפלים ב־8,500 תביעות לדמי אבטלה בחודש והכמות הזו זינקה למיליון תביעות תוך שבועיים", אומר שפיגלר. לדבריו, כל פנייה דורשת טיפול פרטני בשל הצורך לבדוק זכאות וכן לחשב את גובה דמי האבטלה המגיעים. שפיגלר מדגיש שמאות אלפים נרשמים בשירות התעסוקה לא בהכרח זכאים לדמי אבטלה על פי הכללים שקבע המחוקק. "כיוון שהבנו את גודל השעה והמצוקות האנושיות, יזמנו פניות למעסיקים, לאזרחים ולבתי תוכנה שמנפיקים תלושי שכר כדי לקבל את המידע הנדרש ולהעביר את דמי האבטלה או המקדמות לפני פסח. כל זאת במקביל למתן מענקי הקורונה. לשם כך עבדנו גם במהלך החג".
