סקר דעת קהל שנערך על ידי "מאגר מוחות" בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ מעלה כי 35% מהציבור מעדיפים ממשלת אחדות לאומית, 27% מעדיפים ממשלת מרכז־שמאל ו־29% מעדיפים ממשלת ימין על מלא, כפי שהיא כיום.
מלבד בסוגיית האחדות, שבעה חודשים לכהונתה ובסוף מושב כנסת ראשון – בסקר "ישראל היום" זוכה הממשלה לציונים נמוכים מהציבור, לרבות זה שבחר במפלגות הקואליציה.
לפי תוצאות הסקר, הציון השלילי ביותר ניתן לממשלה בנושא הטיפול ביוקר המחיה. 79% אמרו שתפקוד הממשלה בנושא זה שלילי, 13% היו ניטרליים ורק 8% נתנו לה ציון חיובי. הציונים נמוכים גם בקרב מצביעי הממשלה: 66% מבוחרי הליכוד ו־67% מבוחרי יהדות התורה נתנו לממשלה ציון שלילי בנושא.
הממשלה קיבלה רוב שלילי גם בנושא הפילוג בחברה הישראלית. 75% מהציבור נתן לממשלה ציון שלילי על תפקודה בנושא, 15% ניטרליים ורק 10% נתנו לה ציון חיובי. בקרב בוחרי מפלגות הקואליציה, 50% (בממוצע) נתנו ציון שלילי לממשלה.
באשר לרפורמה המשפטית, 64% מהציבור נתנו לממשלה ציון שלילי על טיפולה בנושא, 13% ניטרליים ו־23% נתנו ציון חיובי. מנגד, רוב מצביעי הקואליציה דווקא נתנו לממשלה ציון חיובי בסוגיה: 44% מבוחרי הליכוד, 64% מהציונות הדתית ועוצמה יהודית ו־71% מש"ס – אולי בשל הליך ההידברות בבית הנשיא, או משום שהדברים נעשו לבסוף בהדרגה ועם יותר הסברה.
לעומתם, מחצית ממצביעי יהדות התורה נתנו לממשלה ציון שלילי – מה שמתחבר לכעס של נציגי המפלגה על כך שהממשלה לא מקדמת עבורם את חוק הגיוס חרף תמיכתם ברפורמה, ועל כך שלמרות זאת – כל האש מופנית אליהם.
בבדיקת העמדות על תפקודם של אישים במערכת הפוליטית והציבורית, בני גנץ והרמטכ"ל קיבלו את הציון החיובי הגבוה ביותר (40% ו־45%, בהתאמה), לעומת ציון שלילי שקיבלו מ־37% ו־25% (בהתאמה).
מי שקיבלו את הציון השלילי הגבוה ביותר היו בן גביר (65%) סמוטריץ' (64%), נתניהו (59%) ולפיד (52%). על רקע עזיבת מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל בשל המצב החברתי, בלט גם השר קיש בציון השלילי שנתנו לו 49% מהנשאלים. גם כלפי היועמ"שית בהרב־מיארה ציינו 45% לשלילה את תפקודה, לעומת 32% שנתנו לה ציון חיובי.
באשר לאמון הציבור במוסדות המדינה, צה"ל הוא עדיין בעל האמון הרב ביותר: 73% בוטחים בו. לעומתו, 60% הביעו מידת אמון נמוכה בממשלה, בכנסת (57%) ובמשטרת ישראל (47%).
לגבי בית המשפט העליון הדעות חלוקות: בעוד 40% הביעו אמון נמוך כלפיו, 35% נתנו בו את אמונם. הפער ניכר בפילוח לפי הנטייה הפוליטית.
בעוד מידת האמון בביהמ"ש היתה נמוכה ביותר בקרב מצביעי הקואליציה (79% מבוחרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, 74% מיהדות התורה, 73% מש"ס ו־54% מהליכוד), אצל בוחרי מפלגות האופוזיציה היא הייתה גבוהה ביותר (74% ממצביעי העבודה, 68% מיש עתיד ו־64% מהמחנה הממלכתי).
חידוש 100 אחוז כולל ערבים מוכנים שישראל תהיה חלק צארצות הברית
שיטת הטיפטוף מתחילה לעבוד