הראב"ד הכריע: מה עניין פרשת זכור לחודש אלול?

הפולמוס ההלכתי מתעורר שוב לפני שנה מעוברת: האם לכוון בפרשת כי תצא שלפני שנה מעוברת לקיים מצוות מחיית עמלק בקריאת הפרשה השבוע?

פולמוס הלכתי מרתק הנוגע לשבת זו פרשת כי תצא, העלה השבוע ראב"ד העדה החרדית הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשיעורו השבועי.

הנושא הוא האם בשנה לפני שנה מעוברת יש לכוון לקיים מצוות מחיית עמלק בקריאת פרשת עמלק שבפרשת כי תצא, מאחר שיש הפרש של 13 חודשים בין קריאת פרשת זכור של שנה שעברה לקריאת פרשת זכור של השנה הבאה.

בתחילת דבריו הביא הגר"מ שטרנבוך עדות מפעימה של המהר"ם שיק (בספרו על תרי"ג מצוות, מצוה תר"ה אות ב) שבשנה קודם שנה מעוברת, נהג רבו החתם סופר לכוון בשבת פרשת כי תצא לצאת המצוה מדאורייתא של קריאת פרשת זכור.

את הנימוק לכך מסביר המהר"ם שיק, שמהתורה צריך לזכור את מעשה עמלק פעם ב 12 חודש – ששיעור שכחה הוא 12 חודש. ובשנה לפני שנה מעוברת שיש הפסק של 13 חודשים בין שבתות 'פרשת זכור' של השנה החולפת לשנה הבאה, צריך לכוון לצאת המצווה דאורייתא בקריאת פרשת זכור שבפרשת כי תצא.

הראב"ד הוסיף כי הפוסקים תמהו על עדותו של המהר"ם שי"ק, מאחר שהחת"ס עצמו כתב בתשובה (שו"ת חתם סופר אהע"ז ח"א סימן קי"ט) שבשנה מעוברת שיעור השכחה משתנה ונעשה רק לאחר י"ג חודש, מכיון שגרימת השכחה איננה תלויה בי"ב חודש אלא בשנה תמימה.

הלכה למעשה הסיק פוסק הדור, כי מאחר שהמהר"ם שיק מעיד על עדות שראה בעיניו אצל החתם סופר, יתכן שבכל זאת החתם סופר החמיר כן לעצמו כחומרא בעלמא, ולכן הגם שכבר פשט המנהג שלא להחמיר בזה, יש שכן מחמירים לעצמם, ומבקשים מהעולה לתורה להוציאם בברכה, ומכוונים לצאת בזה המצווה דזכירת מעשה עמלק.

יצויין כי הגר"מ שטרנבוך בעצמו נוהג להחמיר ולבקש מהעולה לתורה בפרשת כי תצא להוציאו ב'ברכות' כפי המקובל בפרשת זכור.