"השודד על האופנוע" נלכד סמוך לביתו // צילום: ארגון השומרים

ממתק לשבת

לא יאומן: כך ניצל היהודי מהשודד | הרב יוסף זאב

כשאנו זוכים לקיים מצוה, שומה עלינו להרגיש כאילו זכינו בזכיה הגדולה של הפיס, כאילו יש לנו את כל הטוב שבעולם • הרה"ג יוסף זאב – הישיבה הגדולה תל ציון

שלושת הגברים החסונים שהקיפו אותו פתאום הטילו על צבי ג'ייקובס אימה. 'יש לך כסף ?', אמר הענק מביניהם בקול עמוק, והניף את ידו לעבר צווארו. האיום היה ברור.
זה היה בחודש אלול תשמ"ט. ג'ייקובס היה בדרכו לביתו, לאחר שהשתתף בחגיגת ברית מילה בניו-ג'רזי. הוא עצר את מכוניתו ליד סניף הבנק שלו כדי להפקיד המחאה. את המכונית החנה במגרש החניה שמאחורי הבנק, והוא יצא לכיוון הבנק.
ואז נזכר ששכח את ההמחאה ברכב, הוא שב אל המכונית, פתח את הדלת והוציא את ההמחאה. כשהסתובב לסגור את הדלת נחרד לגלות שלושה גברים מקיפים אותו. הם היו לבושים מכנסי ג'ינס מרופטים וחולצות טריקו בלויות. מפיהם נדף ריח חריף של אלכוהול.
הבחור שעמד בצד שמאל אחז בקבוק ויסקי ומעיניו ניבטה הבעה מרושעת. הצעיר מימין נראה ידידותי יותר ומפוחד מעט. אבל הבחור שעמד באמצע היה ענק. קעקועים כיסו את כל זרועותיו החשופות.
הוא ביקש כסף, אבל היה ברור לג'ייקובס שזו אינה בקשה אדיבה… המחשבות בראשו דהרו. 'הישאר רגוע', אמר לעצמו. 'לכל דבר שקורה יש סיבה. הכול לטובה. יש לפחד מאלוקים לבדו'. המסרים החסידיים שלמד בישיבה על אמונה וביטחון בה' החלו לחלוף במחשבותיו. הם היו הגיוניים בישיבה, אבל עכשיו במבחן המעשה?
'כן', השיב, 'יש לי כמה דולרים בשבילכם', אמר בעודו מחזיר את ההמחאה למכונית ונועל את דלתותיה. מפיו יצאה שאלה: 'אולי מישהו מכם יהודי?'. הוא ידע שזה כמעט בלתי אפשרי.
'כן, אני יהודי', אמר הבחור המגודל. ג'ייקובס לא האמין למשמע אוזניו. 'אתה יהודי?!', קרא בתמיהה. 'יש לך שם יהודי?'.
'שמואל-יענקל בן משה', אמר המגודל בגאווה.
'האם חגגו לך בר-מצווה?', שאל ג'ייקובס. 'בהחלט', השיב שמואל-יענקל, והחל לזמר את ברכות ההפטרה. ג'ייקובס הקשיב ושאל: 'אז למה אתה מבקש רק כמה דולרים, כשאתה יכול לבקש מיליונים?'…
הבעת תמיהה עלתה על פניו של הענק וג'ייקובס המשיך: אנחנו בחודש אלול. אלה ימים שהמלך נמצא השדה, קרוב לכל יהודי ומאזין לבקשותיו. זה הזמן שלנו לבקש ממנו. הוא נמצא כאן ברחוב, איתך ואיתי, ואנחנו יכולים לבקש ממנו הכול. בראש השנה הוא חוזר לארמונו, ואז כבר לא יהיה כל-כך קל להיכנס אליו. עכשיו הוא מקבל כל בקשה. אולי יש בכיסי כמה דולרים, אבל לאלוקים יש מיליונים להעניק לנו'.
ג'ייקובס הופתע לראות שדבריו מתקבלים בליבו של האיש שרק לפני רגע ניסה לשדוד אותו. הוא לא המתין לתגובתו והמשיך: 'אתה יודע מה זה תפילין ? אם תניח תפילין אני בטוח שאלוקים יקשיב לבקשתך'.
בעודו מדבר פתח ג'ייקובס את תא המטען של הרכב והוציא את התפילין שלו. 'הושט את ידך ונניח תפילין', אמר לגברתן. השרוול הקרוע בחולצתו של האיש הקל על ג'ייקובס להניח את התפילין על זרועו.
ברגע שהאיש החל לומר 'שמע ישראל', נרטבו עיניו מדמעות.
כשסיים אמר לו ג'ייקובס בקול נרגש: 'אלוקים נמצא כאן איתך.
בקש ממנו כל מה שליבך חפץ'. שמואל-יענקל עמד בשקט ועצם את עיניו.
אחד החברים בקבוצה הסתובב בעצבנות הלוך ושוב. 'בואו נלך כבר', דרש מחבריו. 'אתה תחכה. אני מתפלל', פסק הענק בהחלטיות. החבר השלישי הביט בתדהמה על כל הנעשה. ג'ייקובס פנה גם אליו ושאל לשמו. 'מישל', השיב במבטא צרפתי. 'האם אתה יהודי?', שאל ג'ייקובס. 'לא, אני קתולי. אימא שלי הייתה יהודייה אבל הפכה לקתולית. הנאצים הרגו את הוריה והיא גדלה במנזר'.
'אתה יהודי!', קרא ג'ייקובס בהתרגשות. 'אם אימך נולדה יהודייה הרי היא יהודייה, וגם אתה יהודי. פעם יהודי, תמיד יהודי. היום הזה הוא כמו יום הבר-מצווה שלך. תניח תפילין ונערוך לך בר-מצווה'.
מישל חזר אחרי ג'ייקובס כמיטב יכולתו על ברכות התפילין. עיניו נצצו בחיות, והוא נראה כנער יהודי מבולבל, או אולי כמו נסיך אבוד, שמזהה פתאום ברחוב את אביו המלך.
בתיקו של ג'ייקובס היו שתי פרוסות עוגה שלקח מחגיגת ברית המילה. כל הארבעה חלקו את הפרוסות. 'לחיים!', קרא ג'ייקובס והרים את העוגה שבידו.
חבריו החדשים, היהודים שמואל-יענקל ומישל, הודו לו בחום. הם לחצו ידיים והתחבקו 'חכו רגע', אמר להם ג'ייקובס בטרם נפרדו, 'הנה הדולרים'.
'אין צורך, זה בסדר', אמר שמואל-יענקל ונופף לו בידו לשלום.
" וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכָל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ " [דברים פרק כו פסוק יא]
ידוע דברי אור החיים הקדוש
בכל הטוב אל התורה כאומרם ז"ל (ברכות ה' א) ואין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם
בהמשך הפסוקים
" תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל" [דברים פרק כח פסוק מז]
פירש רש"י מרב כל – בעוד שהיה לך כל טוב
אבל האריז"ל מפרש כי הפסוק בא להגדיר במילים "מרוב כל" – איזו שמחה צריכה שתהיה לנו בעת קיום מצווה. השמחה צריכה להיות כמו שמחה שיש לנו "מרוב כל" ! פרוש: אם היה לבן אדם את כל הטוב שבעולם – הרי לא היה קץ לשמחתו. שמחתו היתה מרקיעת שחקים… זוהי השמחה שצריכה להיות לו בעת קיום מצווה !
אולי נעשה בעבודה עוד כמה דולרים, אבל לאלוקים להעניק לנו מיליונים '.
כך צריכה להראות שמחה של מצוה!
כפי שהפכו השמחה של מצווה את שמואל-יענקל ומישל ליהודים .
אומר האר"י הקדוש: כך צריכה להראות שמחה של מצווה ! כשאנו זוכים לקיים מצוה, שומה עלינו להרגיש כאילו זכינו בזכיה הגדולה של הפיס, כאילו יש לנו את כל הטוב שבעולם ! הנחנו היום תפילין – הרווחנו מיליונים ! ברכנו בכת המזון – הרווחנו מיליונים ! למדנו תורה – הרווחנו מיליונים! ובאמת האריז"ל העיד על עצמו שכל המעלות אליהן הגיע, וכל ההשגות שאותן השיג – היו בזכות שהיה שמח הרבה בשמחה של מצווה!
ידידי היקרים! בכל תפילה, בכל ברכה, עלינו להרגיש שאנו מדברים עם המלך. כך נוכל לומר כל מילה בנחת, בשמחה !
כל מצווה שמקיימים עלינו להרגיש שעושים אותה לכבוד השם יתברך ! כך נוכל לעשות אותה בחשק, בהתלהבות ובשמחה! הרי לפנינו, הכנה לקראת יום הדין.
הדברים לעילוי נשמת מור אבי מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל
שבת שלום ומבורך
הרב יוסף זאב
הישיבה גדולה תל ציון