נשלמות ההכנות לקראת עצרת החירות של המחנה הלאומי שתתקיים מחר (חמישי) מול בית המשפט העליון. במהלך העצרת צפויים להתייחס הנואמים למשבר החוקתי שאליו גורר בג"צ וכן לעובדה שהוצאת ראש ממשלה לנבצרות היא פגיעה בדמוקרטיה ובהכרעת העם. בנוסף, מארגני העצרת ממטה תקומה 2023 מתכוונים להמשיך ולדבר כנגד הקריאות לסרבנות כאשר בין הנואמים בעצרת יהיה קצין המילואים הראשי לשעבר בצה"ל, תא"ל (במיל') דני ון בירן.
ון בירן, בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, מונה לתפקיד הקמל"ר בשנת 2005 על יד שר הביטחון דאז, שאול מופז, וכיהן בתפקיד במשך שלוש שנים. בנאומו צפוי ון בירן להתייחס לתופעת הסרבנות שהלכה וגברה בחודשים האחרונים ולקרוא להפסקתה המיידית. נזכיר כי לצידו בעצרת ינאמו גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הפרופסור אלישע האס, הד"ר קרן אסייג, עו"ד מיכאל דבורין ונוספים.
כאמור, עצרת החירות של המחנה הלאומי תתקיים מחר (חמישי), ימים ספורים לפני הדיון בבג"צ בעתירות כנגד תיקון חוק יסוד השפיטה וביטול עילת הסבירות, בכיכר החירות מול בית המשפט העליון. העצרת תתקיים ההפגנה בהשתתפות אישי ציבור, שרים, ח"כים ורבנים, בהובלת מטה תקומה 2023 ובשיתוף שורת ארגונים בניהם – אם תרצו, ריבונות, ישראל שלי, עד כאן, תורת לחימה, חותם, כל ישראל ועוד.
יו"ר תקומה 2023 ברל'ה קרומבי אומר: "בג"צ דן בחוקי יסוד בצורה לא דמוקרטית, תוך שהוא מנסה לעשות מחטף ולהעביר את המהפכה החוקתית החדשה וליצור תקדימים. במקום לרסן את האקטיביזם השיפוטי ולהתחשב ברצון רוב העם, בג"צ אף מגדיל לעשות ומנסה להוציא לנבצרות ראש ממשלה שקיבל 2.5 מקולות הבוחרים. הקריאה שלנו לבג"צ היא לא לחרוג מהאקטיביזם השיפוטי שהוא כל כך מייחס לעצמו. לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית בג"צ ידון בחוקי יסוד, אחרי שבמהלך שנים הסבירו לנו שכל המהפכה החוקתית של אהרון ברק מושתת על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), מראשי מטה תקומה 2023 מוסיף: "אם 15 שופטי בג"ץ יעידו על עצמם שהם הריבון, העם יצטרך לומר את דברו. איך הוא בדיוק יאמר את דברו? אני לא רוצה להגיע לשם. מקווה שלא נצטרך להגיע לנקודה שנשב על המדוכה ונחליט איך מחזירים את הכוח לעם. אני רוצה לקוות ולהאמין שבית המשפט מספיק חכם כדי לא לומר לעם ולנציגיו: 'אתם לא בעל הבית פה, אנחנו חיים בדמוקרטיה שהיא לא דמוקרטיה. 15 שופטי בג"ץ הם הריבון'. רוב העם החליט על חוק מסוים, ברמת חוק יסוד. זו גדר שבית המשפט עצמו הניח כדי לשמר את נקודת האיזון שבין הרשויות. אם בית המשפט יפרוץ את הגדר הזו, הוא יחזיק את הטענה שלנו שאנחנו חיים באי איזון בין העם לבין בית המשפט, בשאלת מי הריבון.
