פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ומומחה למשפט חוקתי, שוחח אמש (חמישי) עם ינון מגל וחיים לוינסון הרדיו 103fm, זאת על רקע התייחסותו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לדיונים הצפויים באשר לחוק לצמצום עילת הסבירות, במהלכה טען כי הוא לא מתחייב לציית להכרעת בג"ץ במידה ויפסול חוקי יסוד.
"אני חושב שני דברים", אמר. ראשית אני חושב שיו"ר כנסת צריך להיזהר הרבה יותר מאחרים. מותר לו לחשוב כל דעה וזה מובן מאליו, אבל כאשר הוא יו"ר כנסת הוא צריך להיזהר שבעתיים. לגופו של עניין, מה שמשתמע מתוך האמירה הזו ובגלל העיתוי שלה, כאשר הדברים נאמרים חמישה ימים לפני הדיון בבג"ץ יש פה טעם לפגם. אפשר לחשוב כל דבר אבל בסופו של דבר אין לנו בית משפט אחר. חוקי היסוד, החוקים המדוברים, חוקקו בשנת 92'. הכנסת הייתה יכולה והיא יכולה עדיין לחוקק חוק שבג"ץ אסור לו להתערב בסיטואציות מסוימות. הכנסת לא עשתה את זה, בעיתוי עכשיו כולנו נמצאים במרוץ לתחתית או לפסגה, אבל אנחנו מדברים על 30 שנה שעברו. הכנסת גם יכולה לעשות את הדבר הכי חשוב בעיניי – לחוקק את חוד יסוד החקיקה. הכנסת לא עשתה את זה, וגם הכנסת צריכה קצת להכות על חטא. היא אומרת את זה עכשיו כשאנחנו נמצאים בעיצומה של סערת הוריקן הכי גדולה שהייתה פה".
"אני חושב שחוק יסוד החקיקה, כל האווירה בארץ, ולא משנה במה תומכים, הכנסת יכלה לעשות את זה ולא עשתה את זה", הוסיף. "כמו שהיא לא הסדירה עד היום סוגיות אחרות שנוח לה לזרוק את זה לבית המשפט. אני חושב שהדבר הזה, אף אחד פה לא נקי מאשמה, גם לבית המשפט יש חלק ממה שקורה היום. אהרן ברק כבר לא נמצא בשטח כבר הרבה מאוד שנים. בית משפט, ברמה העקרונית, אין מדינה בעולם דמוקרטית שבה אין בקרה ואיזון בין הרשויות. יש דברים שבית המשפט יכול לבקר, אבל לבוא ולומר שמראש יש דברים שבית המשפט לא יכול לבקר זה לא קיים בשום מקום. לא רצוי לתת לבית המשפט סמכות בלתי מוגבלת ולא לכנסת, זה בדיוק הרעיון של בלמים ואיזונים
על השאלה מהו לדעתו הפתרון למשבר בדבר פסילת חוק היסוד, השיב: "הפתרון מאוד פשוט – חוק יסוד חקיקה שיגדיר בדיוק מה בית המשפט מותר לו לבקר ומה אסור לו לבקר. צריך חוק יסוד חקיקה שיסדיר פעם אחת ולתמיד את מה שלא נעשה. במגילת העצמאות כתוב שעד אוקטובר 48' תושלם החוקה של מדינת ישראל, עד היום אנחנו בדיליי קצת קטן".
רפורמה דחוף, ואם צריך לא להתייחס לבגצ אז למה אנחנו העם בוחרים נציגים שייצגו אותנו ובסוף בא בגצ שהוא ברשות החוק מחליט מה כן ומה לא ,זה לא מדינה דמוקרטית שבגצ מבטל חוקים של הכנסת
גם אני מעדיף שתהיה חוקה אך עד אז לא יכול.להתקבל על הדעת במשטר דמוקרטי שבית משפט יפסול חוק ייסוד
אמר ולא אמר כלום. בסדר. חוק יסוד החקיקה. מה יהיה כתוב בחוק לדעתו, והאם חוק זה יתקבל על דעת בג"צ ועל דעת המוחים המניעים את האופוזיציה. הם כבר הודיעו שלא יסכימו לכל פשרה.
הבעיה כאן היא מי שולט. הנבחרים על ידי העם שהוא הריבון בדמוקרטיה, או קבוצת שופטים שבוחרים בני דמותם. משטר דמוקרטי מבוסס על איזונים ובלמים. אין שום גוף הבולם את הבג"צ ואין שום חוק החל על מערכת האכיפה. זו תמצית הבעיה. אם הבג"צ יכול לבטל גם חוק יסוד מי יעצור אותו? השלב הבא יהיה דרישה של הבג"צ שהצבא והמשטרה והש"בק יבצעו את פסיקותיהם וכך תושלם הדיקטטורה.
יש להגדיר כיצד מחוקקים חוק יסוד , רק ברוב של 70 או 80 חברי כנסת, לא יתכן לחוקק חוק יסוד ברוב רגיל, ולא יתכן שכל חוק פרסונלי )לדרעי, לנתניהו לאמסלם ולאחרים) יהפך לחוק יסוד