משרד החקלאות מפרסם בימים האחרונים את המספרים שמאחורי ה-'סימנים' של ראש השנה. לאחר הנתונים שנחשפו בנוגע לדגים, עופות ובשר, במשרד מציגים גם את הנתונים שמאחורי הרימונים, תפוחים והיין.
על פי נתוני משרד החקלאות, ההערכה היא שיבול הרימונים בעונת 2023/2024, יעמוד על כ- 38,000 טונות. במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ-3,500 דונם.
לפני כעשרים שנה, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי, והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה. בעקבותיה, החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, בין השנים 2003–2012 הורחבו הנטיעות באופן משמעותי.
בשנים האחרונות עקב ירידה ברווחיות ישנן עקירות של מטעים, בעיקר במשק המשפחתי. נכון לשנת 2022, הענף עומד על כ-18,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ-1,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 200 מגדלים בכל רחבי הארץ. כיום משווקים רימונים בשלמותם או כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף. בנוסף, משווקים רימונים בצורה של מיץ טבעי, משקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה.
לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) – מוקדמים בעונה (אוגוסט- ספטמבר), ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) זן אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב. בשנים האחרונות החלה נטיעת הזן "נטע" שהינו בכיר מאד המבשיל כבר בסוף חודש יולי. זהו זן שנרשם כפטנט ופותח על ידי ד"ר דורון הולנד וצוותו מתחנת הניסיונות נווה יער, מכון וולקני.
ניתן לראות גידול משמעותי במכירת הרימונים ברשתות השיווק בשבוע לפני ערב החג. הכמות הנמכרת של רימונים בשבוע זה מהווה כ-15% מהכמות הנמכרת במהלך השנה כולה. אספקת הרימונים לנפש בישראל עומדת על-4.2 ק"ג רימונים בשנה, לרבות תוצרי רימון (כגון: מיץ רימונים).
בנוגע לתפוחי העץ, שאותם מטבלים בדבש בתפילה שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל כ- 25,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2022 עמד על כ-105 אלף טונות, והערכת יבול לעונת 2023 עומדת על כ-100 אלף טונות.
הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ-15.5 ק"ג תפוחים. בשבוע הקניות לחג צורכים כ-79% יותר תפוחים משבוע ממוצע במהלך ימות השנה. הזנים העיקריים הם: "גרניסמיט" (ירוק), "זהוב" (צהוב), "סטרקינג" (אדום), "פינק קריספי" (ורוד- ירוק) ו"גאלה" (אדום).
הייצור השנתי העולמי של תפוחים לעונת 2023 מוערך ב 78.4 מיליון טונות. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (41 מיליון טונות לשנה), האיחוד האירופי (11.4 מיליון טונות לשנה), ארה"ב (4.3 מיליון טונות לשנה) וטורקיה (4.8 מיליון טונות לשנה).
ככלל, תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע, כ-90%, מהתפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.
ייבוא התפוחים לישראל בשנת 2022 עמד על כ-42.5 אלף טונות בעיקר מארה"ב ואיטליה.
בנוגע ליין, מניתוח החטיבה למחקר, אסטרטגיה וכלכלה עולה כי הישראלי הממוצע צורך כ-6 ליטרים של יין בשנה. זהו נתון נמוך בהשוואה למדינות העולם, בפרט מדינות אירופה וארה"ב. לשם השוואה, בצרפת צריכת היין עומדת על כ-46 ליטרים בשנה. בפורטוגל, שיאנית העולם בצריכת יין לנפש, עומד הנתון על כ-51 ליטרים (!!). לפי נתוני סטורנקסט, נמכרו בישראל כ-31.6 מיליון ליטרים של יין בשנת 2020, מדובר בעלייה של כ-36% במכירות היין בישראל בין השנים 2010 ל-2020. לצרכן הישראלי אין העדפה מובהקת בין יין אדום ללבן. אולם, במרוצת השנים ניתן להבחין במגמת עלייה בצריכת יין לבן בישראל ונצפית מגמת עליה בנטיעות של זני יין לבנים. בנוסף, נרשמה מגמת עלייה בצריכת יינות מבעבעים התואמת את המגמה העולמית.
בישראל מגדלים כ-50 אלף טונות של ענבי יין בשנה על שטח של כ-65 אלף דונם. ייצור היין הישראלי עומד על כ-42 מיליון בקבוקי יין בשנה (כ-11 מיליון מתוכם בקבוקי תירוש). ב-70% מהכרמים בישראל נטועים זני ענבים אדומים, כאשר הפופולריים ביותר הם קברנה סוביניון, קריניאן ומרלו.
היין הישראלי אינו רק נאה בעינינו אלא גם בעיני אחרים: מספר יינות ישראלים זכו במדליות, כולל מדליות זהב, בתחרויות יין בינלאומיות. בעשור האחרון גדל הייצוא של יין ישראלי למדינות העולם והסתכם נכון לשנת 2022 בכ-170 מיליון שקלים. ארה"ב היא יעד הייצוא הגדול ביותר בענף זה. בין היתר, ישראל מייצאת יין לצרפת, בריטניה, קנדה, וגרמניה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר מעודד את ציבור הצרכנים לצרוך יין ישראלי בתקופת החג.
