הקמת הממשלה, המו"מ המתיש
לאור העובדה שהבחירות, שהתקיימו בז' חשוון, הביאו לסיומן של חמש מערכות בחירות רצופות, באמצעות הקמתה של ממשלת ימין יציבה יחסית – אפשר לומר שמדובר באירוע הפוליטי החשוב ביותר שהתרחש השנה.
אף סקר שנערך בשנה שקדמה לבחירות, וגם אף מדגם בליל הבחירות, לא צפה את התוצאה הסופית של שישים וארבעה מנדטים. היחיד שהעז להצביע על מגמה של רוב לממשלת ימין היה מכון הסקרים 'דיירקט פולס', שקנה לו מקום של כבוד בשנה האחרונה. אף אחד לא העלה בדמיונו מצב בו מחצית הקואליציה מורכבת ממפלגות חרדיות ודתיות, ומחצית מחברי הממשלה חובשי כיפה.
כזכור, עקשנותה של ח"כ מרב מיכאלי שלא לחבור למרצ, והורדתם לטמיון של מעט יותר ממאה וחמישים אלף קולות מצביעיה, שיחקו תפקיד מכריע בבחירות. נכון שגם אם מרצ הייתה עוברת היה לימין עדיין רוב של 61-2 מנדטים, ועדיין, כפי שנוכחו חברי הקואליציה היוצאת בעצמם, אינה דומה יציבותה של ממשלת שישים ואחד מנדטים, לממשלה של שישים וארבעה חברים. ההשלכה הישירה נוגעת למפלגת העבודה, שככל הנראה סיימה את דרכה ההיסטורית.
מסיבת העיתונאים של לוין, ההלם והמחאות
מסיבת העיתונאים שערך שר המשפטים החדש יריב לוין, ב 4 בינואר, ובה הודיע על ארבעה שינויים שהוא מתכנן להעביר במסגרת השלב הראשון של הרפורמה: שינוי הרכב הועדה למינוי שופטים, ביטול או צמצום של עילת הסבירות, הגבלת כוחם של היועצים המשפטיים לממשלה והעברת פסקת ההתגברות. על אלה נוספו מאוחר יותר גם תיקון חוק הנבצרות והקמת ועדת החקירה לפרשת הפגסוס – היה ללא ספק אחד האירועים הדרמטיים ביותר השנה, מהלך שהשפיע לאורך ולרוחב על כל דבר: כלכלה, ביטחון, פוליטיקה, יחסים בין לאומיים ועוד.
נזכיר גם את מחאת השמאל הקיצוני, שלמרות שבסיסה הוא אכן שמאל קיצוני שהפגין רבות בשנים ליד בלפור ועוד קודם לכן וזכור בעיקר מסיסמאות "הון, שלטון, עולם תחתון", כמו תנועות הדגלים השחורים ועוד – עדיין. היו שבועות רבים בהם יצאו מאות אלפי אזרחים לרחובות, התפרעו והכניסו אנרכיה לכל חלקה טובה במדינה. מהכלכלה, ועד לצה"ל, והכל בשם "דיקטטורה" מדוימינת. ניתן ללמוד מכך על עוצמתה של התקשורת (עדיין) ועל יכולתה לשנע כמויות מסחריות של אנשים (מובטלים) לרחובות.
בגץ פוסל את דרעי
אחרי עתירות רבות שהוגשו, בג"ץ הורה ביום כ"ה טבת, לשר הבריאות והפנים אריה דרעי להתפטר מתפקידו, בשל הרשעותיו והתחייבויותיו. דרעי החליט למלא אחר ההחלטה, ובערב שלאחר מכן ישב בביתו וקיבל עשרות ביקורים של רבנים ראשי ישיבות ופוליטיקאים ששיחרו לפתחו וחיזקו אותו.
עשרה שופטים הצטרפו להחלטה, אך הם התפצלו לשני נימוקים שונים – עילת הסבירות והשתק משפטי, ובכך הקשו עוד יותר על הליך החזרה אפשרי של דרעי לשולחן הממשלה. ניסיונותיו של דרעי לחזור לשולחן הממשלה בקומבינות כאלה ואחרות לא צלחו – ונכון לעכשיו הוא נשאר מחוץ לשולחן הממשלה, ונראה שכך יישאר.
מסיבת העיתונאים של גלנט , הפיטורין והחזרה.
בשלב מסוים נראה היה ש'מחאת קפלן' הביסה את הממשלה המכהנת, וסמל הכניעה היה שר הביטחון יואב גלנט, שלמרות הבטחתו לראש הממשלה – ניצל את שהותו של האחרון בביקור באי הבריטי כדי לצאת לאומה וללחוץ על הברקס, והודיע כי בלי הסכמות רחבות הוא לא יסכים להצביע בעד סעיפי הרפורמה בקריאה שנייה ושלישית לאחר שכבר עברו בקריאה ראשונה. המדובר היה על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ואי יכולת לבית המשפט העליון לפסול חוקים, אלא ברוב מיוחד של 12 מתוך 15 שופטים. גלנט נלחץ מאיומי הסרבנות, והודיע כי הוא וחבריו לא יצביעו בעד.
יממה לאחר מכן, התפרסמה כוונתו של ראש הממשלה לפטר את שר הביטחון, ומאות אלפים יצאו לרחובות במחאה, כולל רבים שלא השתתפו בה עד אז (ומאז). נתניהו, יהיו שיאמרו כצפוי, חזר בו מהפיטורין, ונדמה כי לאחרונה הוא דווקא מחבק את השר גלנט ומופיע אתו בלא מעט מסיבות עיתונאים משותפות. גלנט, מצדו, יודע שמעמדו בקרב מתפקדי הליכוד נפגע באורח דרסטי, גם התחינה "תן לי משהו" משר המשפטים בעת צמצום עילת הסבירות, והעובדה שלמרות הסירוב הוא הרים את ידו בעד – החלישה מאוד את מעמדו, כולל החיבוק לרגע שקיבל ממחנה השמאל.
קריסת סעיף השוחד
שלוש שנים אחרי שנפתח המשפט המסוקר והמוכר ביותר בתולדות המדינה בתיקי האלפים בהם נאשם נתניהו, שלושת שופטי נתניהו, בצעד נדיר ועוד בטרם שמעו אפילו עד הגנה אחד, זימנו את נציגי התביעה וההגנה לחדרם והמליצו לפרקליטות להסיר את סעיף השוחד.
אם קודם לכן החזיקה הפרקליטות בעמדת כוח שאפשרה לה לדרוש כפשרה לכל הפחות פרישה של נתניהו מהחיים הפוליטיים והצמדת קלון למצחו, כעת היא תיאלץ להסתפק בהרבה פחות מזה. מצד שני, עורכי דינו של נתניהו צפויים להציג בשנה הקרובה את עדי ההגנה ומצבו המשפטי עוד עשוי להשתפר.אך סביר להניח שגם השנה הקרובה תסתיים ללא הכרעה.
העברת חוק הסבירות
אחרי שהושקה בקול רעש גדול ואחרי הכישלון המהדהד בסעיפים המרכזיים, החליטה הקואליציה להעביר את הרפורמה המצמצמת את השימוש בעילת הסבירות וקובעת כי היא לא תוכל לשמש נימוק לביטול ביחס להחלטות של הממשלה ושריה בידי בג"ץ.
ההצבעה על צמצום עילת הסבירות בקריאה שניה ושלישית, נזכרת בגלל ההשפלה שספג שר הביטחון יואב גלנט, שניסה בכל כוחו להשיג פשרה של הרגע האחרון, אבל נתקל בהפניית גב הן מצד שותפיו לקואליציה והן מצד הפרטנרים הפוטנציאליים באופוזיציה.
דיון היסטורי בהרכב מלא בחוק יסוד
וגם זה היה לנו. האירוע שחתם את השנה הסוערת, ואולי מלמד יותר מכל על מה שצפוי לנו במהלך השנה הבאה. שופטי בג"ץ התכנסו השבוע, לראשונה בהרכב מלא של 15 שופטים, כדי לדון בעתירות שהוגשו כנגד החוק לצמצום עילת הסבירות שעבר בקריאה שנייה ושלישית בקיץ, ואשר קובע כי בית המשפט, בבואו לדון בהחלטות רה"מ, הממשלה והשרים, לא יוכל להשתמש ב"עילת הסבירות" כדי להתערב בהחלטה.
הדיון, שנמשך למעלה מ-13 שעות ובכך היה לאחד הדיונים הארוכים בהיסטוריה של ביהמ"ש העליון, היה סוער במיוחד, וסיפק סנסציות וכותרות רבות, כאשר כל כלי התקשורת סיקרו אותו לאורך כל היום.
בפתח הדיון חיות הציגה את העתירות נגד חוק הסבירות, ותמצתה בקצרה את בסיסן: תיקון חוקתי שאינו חוקתי, שימוש לרעה בסמכות המכוננת ופגמים בהליך החקיקה.
הדיון הסתיים בשעת לילה מאוחרת, כאשר פסק הדין צפוי להינתן עד אמצע חודש ינואר – שלושה חודשים אחרי פרישת הנשיאה חיות. בשלב זה, עוד מוקדם להעריך מה יפסקו השופטים, אולם יהיה ניתן ללמוד על הלך הרוח השורר בבית המשפט מהדיונים הקרובים שיעסקו בוועדה לבחירת שופטים, וחוק הנבצרות.
