רחוב אהליהב 5, בשכונת רוממה בירושלים.
כבר לפני מספר חודשים, היו אמורים לשבת כאן רבנים חדשים, אבל הכנסת אישרה בחודשים האחרונים את הארכת כהונת הרבנים הראשיים בעוד כשנה ואנחנו מיהרנו לנצל את ההזדמנות, להגיע לשיחת חג מרוממת, בלשכתו של נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו.
כבר עשור שהרב לאו מכהן בתפקיד, שאליו נבחר בגיל הצעיר ביותר מבין הרבנים הראשיים שכיהנו מאז הקמת הרבנות הראשית. אבל על אף הזמן שחלף, אנשי לשכתו מספרים כי העבודה היא באותה מתכונת ומרץ, כאילו זה עתה נבחר הרב לתפקידו.
בשל הארכת הכהונה, הרב לאו נכנס בשנית לתפקידו כנשיא מועצת הרבנות הראשית, אחרי שעמד בראשה כבר במחצית הראשונה של הקדנציה. בשנים שחלפו מאז, כיהן כנשיא בית הדין הגדול, והוא אף אמור לחזור לתפקיד, במחצית השנה שלפני סיום הכהונה.
על אף העובדה שהגר"ד לאו, הינו חובש כיפה שחורה ונמנה על טובי בניה של היהדות החרדית, הרב הראשי מקובל על כל שדרות הציבור, ומוקף באהדה גם בקרב ציבור חובשי הכיפות הסרוגות והשקופות.
אך מעל הכל, ברבנות הראשית מדברים על מסירותו כדי לפתור בעיות סבוכות שממתינות להכרעה מזה שנים רבות. סדר יומו עמוס עד לעיפה, ובימי שלישי, בהם מתקיימים דיונים בבית הדין הגדול, אי אפשר לתפוס אותו אפילו לשיחה קלה. ראשו ורובו שקוע בעתירות שהגיעו למושב בית הדין שהוא מכהן בו כאב"ד, או בתפקידו כנשיא בית הדין והדיינים שמשרתים איתו יחד בקודש, נאלצים לשנות את סדר יומם, באופן שיאפשר להם את המשך הדיונים, עד לשעות הקטנות של הלילה.
בין דיון לדיון ובין כינוס לכינוס, הרב הראשי פינה מעט מסדר יומו, כדי לקבל את 'המחדש' לשיחת חג מרוממת, בענייני אגדה והשקפה, אך לא פחות מכך, גם בעניינים שעל סדר היום הציבורי.
בתחילה מתייחס הגר"ד לאו לקרע הגדול שהחל עם המחאה שפרצה בהקמת הממשלה הנוכחית. "אני מסתובב בארץ, מגיע למקומות של אנשים שהם יותר אנשי בית כנסת וכאלו שפחות. אני חייב לומר שהעם בריא יותר ממה שנדמה לנו. הנה, תראה את עשרות האלפים שהגיעו לכותל.
"הציבור הגדול שמגיע לבית הכנסת לעם אכפת יותר מהמורשת ממה שנדמה. נכון, יש פירוד וצריך להיות מודעים לכך, אבל אולי נזכה לראות את כולם בסוכה" אומר הגר"ד לאו ומיד מדבר על מהותה של הסוכה. "בסוכה, לכולם יש אותו סכך שמגיע מהפסולת. אם נצליח למצוא את הדברים המשותפים ולא שכל אחד יתנשא, אלא להיפך יחפשו להיות "כולם אגודה אחת" כמו שהתפללנו בימים הנוראים, אין לי ספק שנגיע למצב בו "לעובדך בלבב שלם".
"בימים הנוראים ביקשנו באבינו מלכנו 'הרם קרן ישראל עמך'. בכנס של אנשי ציבור, בו השתתפתי, שאלו אותי הנוכחים מה ההצעה שלי לחשבון נפש עבורם, חשבתי כל כך ואמרתי: 'קרן ישראל עמך'. כל אחד צריך לבחון האם הוא רוצה להגדיל קרן ישראל, או קרן עצמו. אם זה יהיה כך, נהיה במצב טוב יותר" אומר הרב הראשי ל'המחדש'.
אחרי הרעיון התורני, מגיעות גם השאלות על הוויכוח שקורע את המדינה. יהודי, או דמוקרטי.
"צריך לזכור שהמושג דמוקרטיה מתחיל ביהדות" הודף הרב הראשי את הטענות ומוכיח: "אחרי רבים להטות זה מהתורה שלנו". גם את מגילת העצמאות, מגייס הרב הראשי לטובת עמדתו. "למעלה מ-10 פעמים מופיעה בה המילה יהודית, ואף לא פעם אחת דמוקרטית. זאת אומרת שמייסדי המדינה רצו דמוקרטית, אבל קודם כל יהודית.
"כשאני מדבר על יהודית אני מבקש לשים לב מה המשמעות של זה" מחדד הגר"ד לאו את הדברים. "אם בכותרת אני רואה את המושג של מגילת העצמאות שמתחילה מ-"בארץ ישראל קם העם היהודי" ומהתנ"ך, ולעומת זאת יש מקומות שממעיטים בלימוד התנ"ך אני חושב שהשאלה צריכה להגיע לא לרבנים, אלא לאותם אנשים שממעיטים ומורידים את לימוד התנ"ך ומרחיקים אותו מעצמם.
"אנחנו כאן בארץ ישראל ולא במקומות אחרים. הציעו לנו להיות באוגנדה, ייתכן והיינו יכולים להיות שם בלי שכנים בעייתיים. היינו יכולים ללכת בעקבות הברון הירש לארגנטינה, אבל לא הלכנו לגור שם אלא חיפשנו לחזור לפה לארץ שהיא חמדת אבות, ארץ אשר עיני השם אלוקיך בה.
"במשך שנים היה ויכוח האם מדובר במדינת היהודים או מדינה יהודית, כעת הוסיפו למשוואה צד נוסף אולי מדינת כל אזרחיה. צריכים לזכור: הגענו לכאן כי זו מדינה יהודית. כן, אני רוצה שאתה כדמוקרט תוכל לבחור, אבל אני רוצה שתדע במה לבחור. אם אדם לא ידע מה היא יהדות, לא יכיר את שרשרת הדורות מי אלו מלכי ישראל ומי זה הרמב"ם, לפי מה יחליט?" תוהה נשיא מועצת הרבנות.
הרב הראשי חושף גם סודות מהתקופה שנכנס לתפקידו, לפני כעשור. "כשנכנסתי לתפקידי, פניתי לראש הממשלה ואמרתי: כל הצעת חוק שמקודמת, עוברת את משרדי הממשלה והייעוץ המשפטי מביע את עמדתו, האם יש קשיים ומניעים משפטיים. באותה השיחה, אני הצעתי שכל הצעה תעבור לרבנות, כדי שיידעו אם יש נקודה יהודית או לא, וזה כמובן לא משנה אם יקבלו את העמדה שלנו או לא, לפחות שיידעו.
היה לי שכן חבר כנסת דתי, שסיפר לי שהוא רוצה לפעול כדי שגם ילד מאומץ יקבל את הירושה של הוריו המאמצים. אמרתי לו: 'יפה מאוד, אבל אתה חובש כיפה. מתפלל בבית כנסת. אתה יודע שלתורה יש מה לומר בנושא הזה? אתה יודע שלפי חוק זה לא מספיק, אלא צריך לוודא שהירושה מגיעה למי שזכאי לה על פי התורה, אחרת זה בגדר 'והעברתם את נחלתו'. הרעיון נכון, הביטוי שאתה רוצה לבטא על הקשר בין ההורים המאמצים לילדים זה רעיון יפה, אבל האם אתה יודע שיש לתורה מה לומר בנושא הזה? והוא השיב: 'אוי לא ידעתי'. זו הייתה תגובתו ועל זה אני מדבר. לפני שמחליטים אם יהודית, או דמוקרטית, צריכים לדעת מה זו מדינה יהודית ולהכיר את הערכים של התורה שעליהם מושתת מדינה דמוקרטית. לדעתי אפשר לשלב בין השניים מבלי שזה יהיה בסתירה אחד כלפי השני" חותם הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו.
כששומעים את הדברים, באווירה הכל כך נינוחה, אי אפשר שלא לתהות מדוע הרב הראשי, או רבנים אחרים, לא מנסים להביא לפשרה משלהם בכל הוויכוח הפוליטי, אך לגר"ד לאו, יש תשובה גם על כך. "הרעיון הזה יכול היה להיות לפני הבלאגן או אחריו, אבל ברגע שזה הפך לשאלות פוליטיות רב לא אמור להיות שייך לשום צד פוליטי, רב צריך להיות שייך לכולם. של כל יהודי ויהודי באשר הוא ועמדתו הפוליטית.
ברגע שהדברים גלשו לתחום הפוליטי, הרגשתי – גם בראיונות בתקשורת הכללית ראיתי – שהדבר היחיד שמעניין אותם זה אם אתה בעד או נגד הרפורמה. אבל אם נכניס את היהדות לוויכוח הזה, יהיה מצב שאנשים יתרחקו מהיהדות ואת זה אני לא רוצה. אני מתפלל ש-'כל בני בשר יקראו בשמך' אני לא רוצה להגיע למצב שישפכו את התינוק עם המים חלילה".
-במצב הנוכחי, שיש התדרדרות בכל הנוגע למצבה היהודי של המדינה, הרב חושב שיש עוד עתיד למצבה של המדינה כמדינה יהודית?
הגר"ד לאו: "אני יהודי מאמין שמתפלל ומייחל שאת צמח דוד עצמך תצמיח, אבל אני מודע למצב ויודע דבר פשוט: כל עוד אנחנו מאמינים וידעים שתורתנו היא המנחה את דרכינו, אנחנו ממשיכים הלאה. מי אמר שזה צריך להיות דרך פשוטה? תראה את הפריחה של שיעורי תורה לומדי הדף היומי, תראה בתי המדרש המלאים מפה לפה וזה לעומת זה עשה אלוקים עשרות אלפי לומדי תורה. קיבלנו יכולות של בחירה, ודווקא בגלל זה יש זה לעומת זה. קשיים לא פשוטים, אבל בשם השם נעשה ונצליח".
גם סוגיית ההתערבות של בתי המשפט, בנושאים השונים שעל סדר היום, עולה על השולחן. ביקשנו לשמוע על התערבות שכזו במערכת בתי הדין והרבנות הראשית.
"ברוב מוחלט של פניות לביהמ"ש העליון כנגד בתי הדין הרבניים, בית המשפט לא מתערב ומקבל את עמדתנו" אומר הרב הראשי, אך מודה: "ישנן בעיות ספציפיות, שעליהן אנחנו עמלים לתקן, כמו הצעת חוק של השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי, שמבקשת להחזיר את היכולות של בתי הדין לפסוק בנושאי מזונות לילדים אחרי הגירושין. הצעת החוק נועדה לתקן אימרת אגב של השופט מזוז, והיות שהחוק אומר מפורש שבתי הדין מוסמכים לפסוק בזה, היו שניסו להגיד שלא.
בבתי הדין המשכנו לדון ולעשות כל מאמץ לפעול בדרכה של תורה, כיוון שאחרת עלולות להיות שאלות כבדות משקל, אך בעקבות כך, הוגשה עתירה נגד ההתנהלות של בתי הדין שלא הולכים על פי הערת השופט. ראינו את המצב ובעקבות כך פניתי לשר הדתות והוא אכן מגיש הצעת חוק שקובעת ברחל בתך הקטנה קטנה, כי לבית הדין יש סמכות לפעול בעניין. אני לא מיפה את המציאות" ממהר הרב לאו להבהיר, "אני מודע לבעיות שיש מידי פעם בפעם, אבל בד"כ אנחנו לא נתקלים בבעיות".
גם המקרים הבודדים שבהם בית המשפט ניסה להתערב, לא גורמות לגר"ד לאו לחשוש: "אני שם את זה בפרופרציות המתאימות. אני יודע את כמות היכולת והעשייה, לעומת ההפרעות. אנחנו לא זזים מההלכה, גם כשיש מפריעים מסיבות אידיאולוגיות, או מסיבות אישיות. לשם כך הקב"ה שלח אותנו ואנחנו משתדלים לעשות מה שצריך".
חמש שנים כיהן הרב לאו בתפקיד נשיא בית הדין הגדול, ובעוד כמחצית השנה, הוא אמור לחזור שוב לתפקיד ובמערכת בתי הדין יש מי שמדברים על התקופה הזו, כתקופה שעוד תותיר חותם במערכת בתי הדין.
דיונים על גבי דיונים, שעות על גבי שעות, "מבלה" הרב הראשי בתוך אולמות בתי הדין, ללא הפסקה. במשך השנים הצליח הגר"ד לאו להביא לפתרונן, עשרות תיקים סבוכים של אנשים ונשים שהמתינו לפסיקה שתשחרר אותם לחופשי, לעיתים כשהצד השני נמצא במקומות מרוחקים. לשם כך, הרב הראשי אף נעזר בגופי הביטחון השונים, בכדי להעלות מזור לכאבן של הנשים.
אך לא זו בלבד. גם דיונים פיזיים שנועדו לשכנע סרבנים קשים, נמשכים שעות על גבי שעות בבית דינו של הגר"ד לאו, כשהוא מנסה שוב ושוב לפתור את התסבוכת שגם גדולים לא יכלו לה. לעיתים, רק אחרי תקופות ארוכות ממש, מצליחים הצדדים להגיע להסכמות, שיובילו לשחרור מכבלי העגינות מחיים.
"אמרתי לדיינים כמה פעמים: לפעמים יש לכם תיק מול העיניים, כשאתם אומרים לעצמכם יש סוגיה הלכתית יפה שאפשר לבנות פסק דין בנוי לתלפיות, אבל את זה תשמרו לספר שלכם. כאן, תפתרו לאנשים את הבעיה שלהם. לא חייבים להגיע ל-'ייקוב הדין את ההר', חשוב יותר לעזור להם ולסגור את התיקים שלהם, מאשר פסק דין מרובה עמודים ואמירות נוקבות" משתף הרב הראשי בשיחה עם 'המחדש'. "ברגע שהדברים נעשים כך, במבט אל האנשים ובדרכה של תורה לפתור את הבעיה לטובת המשפחה ההורים והילדים שנמצאים מאחור, אפשר להביא להצלחה בסיעתא דשמייא".
"כשהתחלתי את דרכי ברבנות" מגלה הגר"ד לאו, "ביקשתי מהקדוש ברוך הוא: אני מאוד רוצה להאהיב שם שמים על הבריות ומאידך שלא לטעות חלילה באות אחת בהלכה. ביקשתי להצליח לחבר בין הדברים, זה אפשרי וצריך הרבה תפילה. נכון, זכיתי בס"ד לסייע לאנשים להתחיל חיים חדשים, אבל הכל מכוח כך" הוא מודה.
לא אחת, נאלצים הדיינים בבית דינו של הגר"ד לאו, למצוא פתרונות יצירתיים שכוללים גם גמישות מרובה בלוח הזמנים. "יש כאן מקרים שאת כל הדיון היינו יכולים להתחיל רק אחה"צ, מכיוון שאתה מדבר עם אנשים בחו"ל ובשעות הבוקר שלנו, זה עדיין לילה שם. מדובר בסיפורים של חיים של אנשים, גם בבירורי יהדות, גם בשאלות של פירוקי משפחות, שאלות של ילדים שאלות משמעותיות" אומר הרב הראשי, מבלי להיכנס לפרטים, "כדי לשמור על פרטיותם".
אחת התקנות שהגר"ד לאו הוביל בבית הדין הגדול, היא הכנסת צוות גיטין לתוך בית הדין העליון, בצעד תקדימי. "לפני שהגעתי, לא היה צוות גיטין בבי"ד הגדול. הדיינים היו שומעים את הערעור, מחליטים ומחזירים לבית הדין האזורי, אבל במשך הזמן ראיתי שבמקרים רבים אם אנחנו מגיעים להסכמות עם בני הזוג וסוגרים את התיק, במקרה כזה כששולחים אותם הביתה לכתוב גט, עד שיגיעו לבית הדין האזורי, עלול להיווצר בינתיים מצב בו יועצים שכביכול פועלים לטובתם, גם אם ברצון טוב, יכולים להתערב.
"אגב" מוסיף הרב הראשי, "כשאני רואה למשל אחד מבני המשפחה שהוא עורך הדין של האיש או של האישה, אני יודע שזה יהיה קשה, כי הוא לא מסוגל להתעלות מעל הקשר האישי שלו ואז הוא לא יהיה מסוגל לחשוב על טובת האנשים שנמצאים שם במקום. לעיתים דווקא מרוב טובה, זה לא תועלתי וכדי שלא יהיו יועצים לא טובים, כדי שלא יפריעו, למען בני הזוג, הבאנו צוות גיטין לבית הדין הגדול" .
תקנה נוספת שהוביל הגר"ד לאו נוגעת אף היא לסידור גיטין. "למרות שעל פי ההלכה המסורה, בדרך כלל מסדרים קודם כל את העניינים הכספיים ואחר כך את הגט וזה עניין שיש בו כריתות, הובלתי קו שכשבית הדין רואה לנכון, קודם יסדר את הגט וכל העניינים הממוניים יהיו אחר כך. נכון, לכאורה עדיין נפגשים בבית הדין, אבל הרי ממילא כשיש ילדים משותפים נפגשים בבית הדין, וממילא אין כריתות גמורה. מה שצריך לעשות זה לבחון מה טוב עבור בני הזוג ולעשות מאמץ לעזור להם, כשכמובן הכל אך ורק על פי ההלכה".
הרב הראשי לישראל, הגר"ד לאו מכהן בימים אלו כנשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, תפקיד שלא זר לו כאמור. בדיונים השונים של המועצת, נאבק הרב הראשי על עניינים שונים הנוגעים לחיזוק מעמדם של רבני הערים, מתוך הבנת צורך השעה בכך. אנחנו, ביקשנו לשמוע מהרב הראשי דווקא על תפקידו של רב בישראל.
"תפקידו של רב, מתחיל קודם כל בתפילה לבורא עולם ובמסירות. רב לא יכול להסתכל על השעון, ולומר בשעה כזאת אני לא עובד. בנוסף, תפקידו של רב הוא להגיע לכל יהודי במקום שבו הוא נמצא ושם לעזור לו לעלות. אם אתה מסתכל על האדם כמות שהוא, זו הדרך הגדולה".
הרב לאו, שמדבר על תפקיד הרבנים, לא חוסך בביקורת גם על המדינה. "במקומות מסוימים יש מכרזים למינוי רבנים בעשרים אחוזי משרה. זה מחפיר, זה לא ראוי ולא נכון, רב נותן 24/7 למען הציבור והאמירה הזו של אחוזים, היא פגיעה קשה במעמדו של רב. בחלק מהמקומות נלחמנו ואפילו הצלחנו לשמרו שלא יורידו לרב ואני מקווה שבקרוב זה כבר יתוקן, באופן שלא יהיה דבר כזה".
תוך כדי שאנו מדברים על כך, אנו מעלים לשולחן את נושא מינוי רבני הערים הפרטיים, כמו ברבנות העיר בני ברק, שם מכהנים שלושה רבנים מטעם העירייה וכמו בעיר רמת גן, שם יש רב עיר מטעמו של ראש העיר.
"לא אדבר על מקרים אישיים שבחלקם מדובר בתלמידי חכמים ראויים בכל קנה מידה" ממהר הגר"ד לאו להשיב, "אבל זה דבר לא נכון. בחירות צריכות להיות עם הציבור והם אלו שצריכים לבחור את הרב. תמיד הייתה חלוקת נציגים בגוף הבוחר, והשילוב הזה של הציבור חשוב ביותר".
כשמדברים על תפקידו של רב, אנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי לשאול את הגר"ד לאו דווקא על המשך השושלת הרבנית, במשפחת לאו.
"זו זכות גדולה שיש לי אפשרות, שכשאני מבקש עצה אני פשוט מרים טלפון או פשוט יכול לקפוץ לאבא" אומר הגר"ד לאו. "הדמות של אבא, ולפני כן הדמות של סבא הרב יצחק ידידיה פרנקל רבה של ת"א, אלו דמויות הוד וזו זכות גדולה עבורי".
הרב הראשי, זוכה לחיבה יתירה גם בבתי גדולי ישראל שליט"א ולהבדיל גם בין החיים לחיים, בבתיהם של גדולי ישראל זצ"ל: "זכינו גם ליטול עצה מגדולי ישראל אשר היו עמנו ויבדלחט"א אלו אשר עימנו, וכל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל. אנחנו העם היהודי שמתרגש לעסוק בתורה, גם עם הדורות הקודמים".
אגב הקשר עם גדולי ישראל, משתף הגר"ד לאו באירוע מעניין שאירע עמו. "באחת ההזדמנויות, רופא שהגיע לביתנו ראה אותי יושב ומתעמק בספר כלשהו והוא שאל לשמו של הספר ולנכתב בו. הסברתי לו שמדובר בספר של רב מלפני מאה שנה ותוך כדי הדברים, הוא הסתכל עליי בתמהון ואמר: 'אם הייתי מסתכל בספר של רופא מלפני מאה שנה, זה לא היה מעניין אותי ואילו אתה קורא ספר מלפני מאה שנה?' אמרתי לו: כאן טמון ההבדל: אני לא קורא, אני לומד. אני לומד בספר הזה כי הוא קרוב יותר ממני להר סיני, והיהדות שלנו בנויה על העברת התורה מדור לדור. אני מאושר ללמוד את תורתם של רבותינו הראשונים והאחרונים, ובוודאי לאורך ימים שאני יכול ללמוד גם בצורה ישירה 'והיו עיניך רואות את מוריך', בעז"ה שנזכה לאורך ימים ושנים".
לסיום, ביקשנו מהרב הראשי ונשיא מועצת הרבנות, להעביר מסר לקוראים והרב נעתר: "אאחל לצופים שישתדלו לנצל את אותה דירת עראי של הימים המיוחדים הללו בסוכות. מתברר שאפשר לשמוח גם בדירה פשוטה, אפשר גם עם תקרה פשוטה וגם כשכל המינים נמצאים יחד. נשתדל לעשות זאת כל השנה כולה. זה אפשרי ותלוי בנו."
