גל פניות חסר תקדים מגיע בימים האחרונים, מאז הטבח הנורא, למוקד החירום של יד לאחים: עשרות נשים יהודיות המתגוררות בכפרים ערבים עוינים ביהודה ושומרון, וכן כאלו המתגוררות בכפרים ערבים-ישראלים פונות לארגון, מספרות על ההבנה שלהן את טעותן ומבקשות את עזרת הארגון בחילוצן ברגע שרק יתאפשר לעשות זאת. גלי פניות שכאלו מגיעים אחרי כל סבב צבאי בעזה או רצף פיגועים רצחניים ביהודה ושומרון, אבל הפעם מדובר בגל גדול ומשמעותי שלא נראה מעולם ומכיוון שכך תוגבר מוקד החירום במוקדנים ובעובדות סוציאליות חדשות.
"כל הלילה בכיתי את החיים שלי ברמות מטורפות, לא יכולה להאמין שאני חיה עם אחד כזה" אמרה אחת הנשים שיצרה קשר עם מוקד החירום של יד לאחים, ואילו לדברי אחרת "אני מתוסכלת מאוד. קשה לי נורא. לא יודעת איך הגעתי למצב שבו אני ישנה עם האויב". גם יתר הנשים שפנו אמרו דברים דומים.
בפי כולן היו גם סיפורים על השמחה לאיד של בעליהן הערבים ושל החמולות שלהם לשמע הטבח, והן הביעו את חששן כי יהיו נתונות למנת סבל ואלימות בתקופה מתוחה זו, בתור ה'יאהוד'.
ב'מחלקה להצלה מטמיעה' ביד לאחים אומרים כי חילוצן בזמן הזה יהיה מורכב יותר, בשעה שמקומות עבודה לא מעטים בארץ סגרו את שעריהם ובמקרים רבים הבעלים הערבים נמצאים בבתים, אך במקרים שהדבר מתאפשר, הנשים יחולצו בהקדם האפשרי וחילוצים כאלו כבר יצאו לידי פועל.
במקביל, פניות אחרות היו מנשים יהודיות שחולצו באמצעות יד לאחים, ושילדיהן עדיין קרועים בין זהויות… לימור, אישה שחולצה לפני כשנה וחצי כתבה מילים כואבות לעובדת הסוציאלית שמלווה אותה: "אני מסבירה להם, לפחות מנסה, שפלסטין עושה בלאגן, אבל הם כועסים על היהודים. הבן שלי בן ה-16 קורא 'אללה אכבר' ומשתחווה כשיש פה אזעקות. אני יוצאת מדעתי מרוב צער. אני מרגישה כאילו שנינו רואים אחד בשני אויבים. רק בשבוע שעבר הוא היה אצל אבא שלו הערבי בכפר, וכל פעם כזו קורעת אותו ממני מחדש. לא מפסיקה לכעוס על עצמי על שבמו ידיי הרסתי את דור העתיד עם הטיפשות שלי".
רינה, ניצולה אחרת כתבה: "אבא שלו הערבי לקח אותו לחברון ביום שישי האחרון. הזייה! כאילו שאבא שלו הרגיש מה הולך לקרות.. אני לא מצליחה להתמודד עם עצמי".
במקביל, בתוך החשיכה ישנם גם מקרים של אור ותקווה. לא מעט נשים שחולצו מהכפרים הערביים שלחו לעו"סיות שמלוות אותן תמונות של ילדיהן כשהם מתפללים, מניחים תפילין או מתעטפים בציצית לזכות עם ישראל וחיילי צה"ל.
"בתוך כל היגון והכאב של אותן נשים הכלואות בכפרים הערביים, המקרים האלו של ילדים יהודים ששבו אלינו והפכו לבשר מבשרו של העם היהודי, נותנים לנו כוח ותקווה שכל אותם ילדים יהודים אובדים ישובו בסופו של דבר לעם ישראל ולאלוקיו" אומרים ביד לאחים.
