בתחילת המלחמה ההלם היה גדול. הממשלה בקושי תפקדה, ובעוד שראשי מערכת הביטחון לקחו על עצמם את האחריות למתרחש, בדרג המדיני השתררה שתיקה רועמת. עם התייצבות המצב וחזרת המשרדים לתפקוד מסוים, החלו השרים בזה אחר זה ליטול אחריות. הבכיר שעשה זאת עד כה, היה שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "אני לוקח אחריות על מה שהיה ועל מה שיהיה" הבהיר במסיבת עיתונאים."צריך להודות ביושר, בכאב ובראש מורכן: נכשלנו בשמירה על ביטחון אזרחנו. לא הצלחנו לממש את החוזה בין המדינה לבין אזרחיה. חוזה שנכתב בדם ועכשיו הוא מוכתם בדם".
מי שלקחה את לקיחת האחריות צעד קדימה, היא שרת ההסברה (לשעבר) גלית דיסטל. אחרי ביקורת רבה שספגה בשל ביצועי משרדה הכושלים, הודיעה על התפטרותה. "אין לי אלא להודות ביושר שכל יום בו הוא מופעל מעתה ואילך מהווה בזבוז של כספי ציבור. בשל כל אלה החלטתי להתפטר מתפקידי כשרת ההסברה" כתבה.
גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין לקח אחריות מלאה. "רק אחרי שננצח במלחמה ולא יעמוד חמאסניק אחד על הרגליים עם נשק נעשה בירור מה האחריות של כל אחד. גם אני מבין שיש שאלות קשות. אף אחד לא יתחמק מאחריות, גם כלפינו יהיו שאלות קשות" אמר בריאיון לתקשורת.
אמירה ברורה יותר בעניין, נשמעה מכיוונו של שר התרבות מיקי זוהר: "אנחנו מבקשים סליחה על זה שמדינת ישראל לא עמדה במשימה החשובה ביותר שלה – להגן על אזרחים. הייתה כאן הפתעה גמורה. אף אחד לא ידע, אף אחד לא צפה והמחיר ששולם הוא מחיר עצום בכל קנה מידה. היום זה המקום לומר, בלי להתבייש או לחשוש, שאנחנו מצטערים. זה קרה במשמרת שלנו ואנחנו אחראים. כשלנו כמדינה בהגנה על יישובי העוטף" אמר.
וואווווו
נוגע
זה אנשים אנושיים
לא להפיל על אחרים את האחריות
כשהם עושים את זה הם גורמים להערצה סביבם
כל הכבוד להם!!!