"החברים שלי שנפלו מנעו רצח של עשרות אלפי תושבים"

דווח על וידאו זה

רפ"ק אושרי גואטה, הוא מ"מ קצין אג"מ שדרות, שנקרא אל הדגל לאחר שהקצין הקבוע, מתי צרפתי, נפצע במהלך הקרבות על תחנת שדרות. גואטה שמילא את התפקיד עד לפני ארבעה חודשים, נקרא באופן טבעי לשוב אל התפקיד והוא אכן התייצב.

"בשעה 06:20 בבוקר יום שבת, הייתי בדרכי לבית הכנסת בגן יבנה שם אני מתגורר, כשהטלית בידי. בדרך כבר נשמעה האזעקה הראשונה ומתוקף תפקידי, כבר באותו הרגע התארגנתי ליציאה. אבל לרגע לא חשבנו שזה מה שהולך להיות", הוא מספר לנו.

בתוך רגעים ספורים, בני משפחת גואטה כבר נכנסו אל הממ"ד, אבל רק אחד היה בחוץ. רפ"ק אושרי גואטה, שעשה את דרכו אל דרום הארץ.

"כששמעתי את האזעקות וראיתי ירי מסיבי, הבנתי שיש כאן משהו שונה ולא רגיל. השוטרים כולם התנהגו בהתאם לאימונים, יוצאים לזירות נפילה ומטפלים בהתאם. אבל הכמויות הגדולות של הירי הבהירו לי שזה משהו לא רגיל, כבר במטח הראשון. הבנתי שמישהו תופס אותנו ומשהו אחר קורה".

את התמונה המלאה הוא החל לקבל מעט מאוחר יותר, "כשאנחנו מבינים שיש ירי בתוך העיר וביישובים וירי על התחנה. לא דמיינתי שזה מה שיקרה" הוא מודה. "תחנת המשטרה היא סמל שלטון ולכן כבר 3 ימים אחרי הוקמה תחנה חדשה עם הציוד הכי חדיש" הוא אומר בתגובה.

כשמדברים על הקרב ההירואי בתחנה, הוא כמעט ונשבר. "החברים שלי שנפלו בתחנה, נלחמו בעוז ובגבורה. אלו שנפצעו, מנעו מהמחבלים לרצוח אלפי ועשרות אלפים מתושבי העיר. הגיעו טובי הלוחמים בארץ, כדי להילחם בתחנה, אבל בני העוולה מלכדו את התחנה כך שכל הכוחות שהגיעו לתחנה חטפו רימונים ומטענים, לצד ירי מסיבי לעבר הכוחות המיוחדים. אבל למרות הכל, ב"ה הורדנו וחילצנו 4 מהפצועים שהיו בגג התחנה" משחזר גואטה.

"האסימון לא נופל עד עכשיו" הוא אומר כשנשאל מתי הפנים את המצב. "המחבלים חיכו שיגיעו שוטרים כדי לרצוח אותם, ואז יוכלו לצאת לעיר כדי להרחיב את הטבח" אבל ב"ה זה לא קרה.

כשמדברים על הקורבנות של התחנה, הוא מונה את השוטרים בזה אחר זה. "הכי קשה היה בלוויות של אליהו מיכאל הרוש שהיה שח"מ שלי וכשעברתי לשדרות, גייסתי אותו לשדרות כך שאני מרגיש כאילו הבן שלי נהרג".

גואטה ממשיך לציין אותם בשמותיהם: "מור שקורי, גולימה סמצאו – שהיה מש"ק, מאיר אברג'ל שהיה רכז החקירות, אדיר שלמה שהיה ראש משרד תמיכה לוגיסטית שלנו. עבדנו עם כולם בצורה הכי צמודה שאפשר.

"לראות את השוטרים והקצינים של התחנה והמחוז, נכנסים ומסתערים למרות הכדורים ששרקו סמוך לראשם והרימונים שנזרקים לעברם, זה היה רגע שאתה מבין גבורה מה היא" הוא אומר רגע לפני שחותם את דבריו.