אנו במלחמה קשה. מה ה' רוצה מאיתנו? / הרב יוסף זאב

סיפר הרה"ח רבי מענדל פוטרפאס זצ"ל, מעשה שהיה לו עד בעצמו בעת היותו חבוש בבית האסורים שברוסיה, בטרם נחרץ משפטו לגלות לסיביר. שם בין חומות הכלא היו סדרים וחוקים שונים, ונאסר על האסירים בתוקף להכניס 'קלפים' אל בית הסוהר. משחק הקלפים היה נפוץ ברחבי רוסיה והביא אנשים רבים להפסדים גדולים, כששיחקו על סכומי כסף גדולים. וביותר היה מצוי משחק זה בבתי הסוהר, שם היו האסירים המשועממים מעבירים את זמנם לריק במשחקי הקלפים, ומתחייבים על סכומים שאין בידם לשלם. בעקבות משחקים אלו נוצרו מלחמות קשות בתוככי הכלא, כשהמרוויחים רודפים את הנושים להסדיר את חובותיהם, ומשכך הוחלט לאסור לגמרי את משחק הקלפים בבית הסוהר. וברוסיה כמו ברוסיה, מרגע שהתקבל החוק ונכנס לספר החוקים, תיכף יצאו קלגסי הכלא לאכוף את החוק בנאמנות, השומרים סובבו תדיר בין האסירים כדי לוודא שהחוק מיושם ככתבו וכלשונו, ואוי לו למי שיימצא בתאו 'משחק קלפים' תמים. ברם, מספר רבי מענדל, אצלנו בכלא נמצא בשופי משחק הקלפים האהוב על האסירים, לאחר שהצליחו להערים על השוטרים והקצינים ולהבריח פנימה את המשחק הנחשק, והרחק מעינם הבוחנת של השומרים היו ממשיכים במשחק הקלפים כפי שהורגלו תדיר. אך לא לעולם חוסן, וכעבור תקופה מסוימת נודע הדבר במפקדה הראשית של בית הסוהר, שבדרך לא דרך הוברח 'משחק קלפים' שלם אל הכלא כשהאסירים מצפצפים על החוק ומבלים שעות במשחק האסור. כששמעו זאת מפקדי הכלא חרה אפם מאוד על השוטרים שומרי בית הסוהר שאינם עושים את מלאכתם נאמנה, ואינם אוכפים את החוק, ויצאה הפקודה לגלות מיידית היכן מסתתר משחק הקלפים שבבית הסוהר, ולחקור היטב כיצד הוכנס פנימה. הנאשמים היו צפויים כמובן לעונשים כבדים וחמורים. השוטרים האחראים על סדרי בית הכלא שהתייראו ממכתבי פיטורים מידיים, החליטו לעקוב ולבלוש היטב כדי למצוא את הקלפים בכל מחיר, הם הפתיעו את האסירים בביקורי פתע, ואף התקינו חורים מיוחדים להצצה מבחוץ אל תוככי התאים כדי לגלות את תעלומת הקלפים הנעלמים! למרבה הפלא, מספר רבי מענדל, גם השמירה ההדוקה הזאת לא הצליחה להפחיד את האסירים פורעי החוק, השוטרים בשלהם והאסירים בשלהם… המשחק בקלפים המשיך כהרגלו, כשהשוטרים המיומנים מעלים חרס בידם. התעלומה היתה גדולה, כיצד מצליחים אותם אסירים להערים שוב ושוב על השומרים, כשבכל פעם שנכנסים בחרי אף בפתאומיות בחיפוש נואש אחר הקלפים, הם נעלמים כמי שבלעה אותם האדמה… בראותם כי כן, החליטו מפקדי הכלא להעמיד באותם חורים נסתרים שוטרי חרש צמודים אל החור כל העת ברצף ללא ההפסקה, כדי שברגע שיראו את משחק הקלפים עולה על שולחנם של האסירים יפרצו מיידית פנימה לתפוס אותם על חם… ואכן הועמדו שוטרים במשמרות כשעינם צמודה במעקב נחוש אל תוך הכלא, כשהם עומדים דרוכים לקפוץ היישר פנימה, מיד כשיתגלו הקלפים על השולחן. אולם, הפלא ופלא, במלחמה הזאת שבין האסירים לשוטרים דוקא ידם של האסירים גברה… הקלפים המשיכו לעלות על שולחנם בכבוד, כשהם ממשיכים במשחקיהם כמימים ימימה, ובכל פעם שפרצו השוטרים בפתאומיות פנימה, תוך רגע אחד נעלמו הקלפים ואינם… כעסם של השוטרים חמורי הסבר התגבר שבעתיים, כשתיכף כראות השוטר דרך החור שהאסירים משחקים בקלפים ניתנה האות והשומר זינק פנימה לתפוס את הקלפים. אך האסירים פשוט צחקו וגיחכו עליהם כשהשומר מחפש בכל פינה ופינה, הופך את כל השולחנות, ומחפש בדקדוק ובעיון בתוך כל הכיסים של בגדי האסירים, ובכל מקום שרק ניתן להחביא, ואף על פי כן המטמון לא נמצא…. בראותי כל זאת מן הצד, מספר ר' מענדל, גברה פליאתי לגילוי הסוד הכמוס המסעיר את כל אלפי האסירים ומאות השוטרים, כיצד יתכן שעם כל החיפושים הנחרצים אחר הקלפים רגע לאחר שנראו בבירור על השולחן הם נעלמים כהרף עין? והנה באחד הימים יצרתי קשר טוב עם אחד מחבורת משחקי הקלפים שבכלא, שסמך עלי ועל נאמנותי וגילה לי את הסוד הגדול. דע לך, המתיק האיש את סודו באוזני, שיש בינינו כאן בבית הסוהר 'כייס' מומחה בשליפת ארנקים וגניבות מתוך כיסים ללא שהנגנב מרגיש בכלום… הכייס העלום דנן יושב על מקומו דרוך ומוכן לכל ביקורת פתע של פריצת השומר פנימה, תיכף ומיד עם כניסת השומר תוחב הכייס את הקלפים אל כיס מעילו של השומר עצמו… וכך עורך לו השומר עם עוזריו חיפושים קשים ודקדקניים אחר הקלפים בכל חור ובכל מקום ואף בכל בגדי האסירים, כשאינו מעלה על דעתו שהקלפים המבוקשים כל כך עומדים מן המוכן תחת ידו בכיס שלו עצמו! בטרם צאת השומר החוצה, מתקרב אליו בלא משים ה'כייס' האומן שולף כלאחר יד את הקלפים בחזרה החוצה, וכך מיד עם צאת השומר נפרשים הקלפים שוב על השולחן, לסבב משחק נוסף…
המוסר השכל שלמדתי מזה המעשה, סיים רבי מענדל את שיחתו הנוקבת, שפעמים רבות נמצא האוצר שהנך מחפש ודורש אחריו כל כך, בתוך הכיס שלך בעצמך… עליך רק לגלות ולהאיר את הנקודה הפנימית, עליך רק להתבונן , חלק אלקי ממעל, השוכן וקיים בקרבך מאז ומעולם, שיזריח אורו בלבבך ובנפשך, וממילא תמצא ותגלה את מי שאמר והיה העולם, על דרך שמעיד בנו הכתוב לאמר [דברים ל, יא-יד] כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך וגו' כי קרוב אליך הדבר מאוד ובפיך בלבבך לעשותו (
בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֧ם אֶת־עֵינָ֛יו וַיַּ֥רְא אֶת־הַמָּק֖וֹם מֵרָחֹֽק:
וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמ֔וֹר [בראשית פרק כב ד]
מובא בעלי התוס' וירא כ"ב ה' כשראה אברהם את המקום מרחוק וענן קשור עליו, אמר ליצחק בנו מה אתה רואה, אמר לו הר נאה וענן קשור עליו, חזר אצל נעריו ואמר להם מה אתם רואים, אמרו לו אין אנו רואים שום דבר, אמר להם אתם והחמור שוים שאינכם רואים כמוהו, א"כ שבו לכם פה עם החמור.
והקשה מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל , ממה נפשך, אם הענן היה דבר רוחני שצריך רוח הקודש כדי לראותו, אז מה הטענה עליהם, וכי משום שהם לא במדרגה של רוח הקודש הם שוים לחמור, ואם זה היה ראייה גשמית פשוטה, איך באמת לא ראו את זה.
והשיב – ונאים הדברים למי שאמרם – : כי הרבה פעמים יש ענן קשור על ההר, אבל אברהם ויצחק 'התבוננו' והבחינו שזה אחרת מתמיד כי הענן לא זז משם, אבל הנערים לא שמו לב וחשבו שזה ענן רגיל. הם התבוננו והם לא התבוננו!
כפי שאמרנו שפעמים רבות הישועה שלך נמצאת בתוך הכיס שלך בעצמך… להגיע אליו רק דרוש התבוננות מה ה' רוצה ממך .
והיה מביא גם את דברי שערי תשובה [ש"ג סי' טו] 'ונאמר על האנשים שאינם עורכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה' ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה' .והדברים ידועים, שבכל פעם שאירע ולא חש בטוב, היה מתבונן ועושה חשבון נפשו, במה לא נהג כראוי ומה עליו לתקן. כלל לא דיברו על רופאים ורפואות, כי זה היה טפל ביותר.
אברהם אבינו לוקח עמו לעקדה את שני נעריו, את ישמעאל ואליעזר.
נשאלת השאלה: הרי אברהם גירש את ישמעאל מהבית, איך הוא הגיע לכאן? אלא, שברגע שישמעאל שמע שהולכים לעקוד את יצחק, וכל הירושה תהיה שלו – הוא כבר בשטח… הלהיטות לירושה, לראות איך שוחטים את יצחק – הביאה אותו מהיכן שלא היה… הם מתקדמים בדרכם. ביום השלישי רואה אברהם את המקום מרחוק, כמו שפירש רש"י, שראה ענן קשור על ההר. הוא פונה לנעריו ואומר להם: "שבו לכם פה עם החמור". דורשת הגמרא [יבמות סב ע"א:] "עם החמור – עם הדומה לחמור". המפרשים שואלים: אברהם אבינו לא מצא זמן אחר לקרוא להם חמורים, אלא דוקא בזמן הזה? דוקא עכשיו, כשהוא הולך לעקוד את בנו, הוא מוצא לנכון לפגוע בהם, ולומר להם: אתם חמורים
! הביאור בזה: אברהם אבינו רצה, בדברים אלו, שנסיון העקדה לא יקטן. כשאמר לו הקב"ה לעקוד את יצחק, היה מקום להעלות על הדעת שמה שאמר לו: "כה יהיה זרעך" – הכוונה לישמעאל. ישמעאל יהיה זה שימשיך את דרכו של אברהם, ואז הנסיון לא יהיה כל כך נורא: יצחק יעקד, וישמעאל ימשיך את הדרך. לשם כך בא אברהם ומכריז: ישמעאל הוא חמור ! כשאמר הקב"ה: "כה יהיה זרעך", הוא לא התכון לחמורים. ודאי כוונתו היתה ליצחק! אלא מאי ? הוא אומר לי עכשיו לשחוט אותו ? איך הוא ימשיך את דרכי ? אני לא שואל שאלות !
זה הנסיון הגדול שלי, לעשות את מה שה' מצוה בלי לשאול שאלות. נמצא אפוא שאברהם – באמרו: עם הדומה לחמור – רצה להסיר מדעתו כל מחשבת פיגול, שאולי אפשר לפרש בדוחק את דברי ה' שכוונתו היתה לישמעאל. בכך העצים את נסיון העקדה.
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה קשה ואכזרית עלינו להתבונן מה ה' דורש מה רוצה מאיתנו
בעבר הקב"ה דיבר איתנו על ידי עבדיו הנביאים הקדושים, אבל בימינו הוא מדבר איתו באמצעות המאורעות שקורות בעולם, ואם כן זאת קריאת השכמה עבור כל אחד ואחד שיפשפש בחדרי לבו ויראה במה הוא צריך להשתנות ולשפר את מעשיו.
עיקר ההשקעה שלנו צריכה להיות בדברים שמשפיעים שם למעלה, פרק תהילים, דף גמרא, מעשה של חסד, התחזקות באמונה וביטחון – זה מה שיכריע את המלחמה, מבלי לזלזל כלל וכלל בהשתדלות שצריכים לעשות כאן בעולם הזה .
ושנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו וברחמים אמן .

הדברים לעילוי נשמת מור אבי מאיר חי בן גולי'ט זצוק"ל
שבת שלום ומבורך
הרב יוסף זאב
הישיבה הגדולה תל ציון