כאשר חבר כנסת, או הממשלה מעוניינת להעביר חוק מסוים, לדוגמא, המדינה מעוניינת לחייב רוכבי אופניים חשמליים להתקין לוחיות רישוי על האופניים שברשותם. יש מספר פרטים חשובים שעל הכנסת לברר לפני חקיקת החוק אולי חוק כזה סותר חוק אחר בספר החוקים של מדינת ישראל? אולי הוא סותר פסק דין של בג"ץ שעלול להתערב בו בהמשך? אולי הוא אינו עומד בכללי המשפט הבינלאומי?
לצורך כך, הוקמו ועדות הכנסת. בכנסת ישנן 25 ועדות אשר כמעט כולן מנוהלות על ידי חברי קואליציה (למעט הוועדה לביקורת המדינה בה מכהן יו"ר מטעם סיעות האופוזיציה), בהן יושבים באורח קבע אנשי מקצוע רבים וחברי כנסת, שתפקידן הוא לקבל הצעות חוק גולמיות שעברו בקריאה הטרומית במליאת הכנסת, ולהתאים אותן לכללי חוקי היסוד, המשפט וזוויות נוספות, כך שעד היום, לא עברה בכנסת אף הצעת חוק באותו נוסח כפי שהוגשה בתחילה (אודות "שלושת הקריאות" שעל כל חוק לעבור – נרחיב אי"ה בידיעה אחרת).
בכנסת ה-24 (ממשלת השינוי), התרחש מקרה חריג: האופוזיציה (בראשות הליכוד) הודיעה על החרמה מוחלטת של ועדות הכנסת בשל טענות על ייצוג חסר ולא שוויוני בחלק מהוועדות, וכך נוצר מצב שהכנסת לא הקימה את הוועדה לביקורת המדינה (שלפי תקנון הכנסת חייב לעמוד בראשה חבר אופוזיציה) וכן לא הוקמה ועדת האתיקה שחבריה חייבים לכלול לפחות שני ח"כים מהאופוזיציה.
לוועדות תפקיד חשוב נוסף: במקרים רבים יכול שר שאחראי על תחום מסוים, לתקן תקנות ולהוציא צווים שאינם מפורשים בחוק. לדוגמא: קיים כיום חוק "הסדרת מקומות רחצה", שעוסק כולו במתן סמכויות לשר הפנים לתקן תקנות שונות שנוגעים לחופים בישראל. השר יכול לאסור בתקנה שימוש ברצועות חוף מסוימות וכו', כל זאת מכח הסמכות שמעניק לו החוק.
וכאן נכנסות לפעולה ועדות הכנסת. השר מגיש "טיוטת תקנות" לוועדה הרלוונטית, (לצורך העניין, שר הפנים יגיש את התקנות שהוא מעוניין בהם לוועדת הפנים), הוועדה דנה בהצעה, מביאה בחשבון שיקולים נוספים, מתייעצת עם משפטנים ועוד, ובסופו של דבר נערכת הצבעה על התקנות – ורק כך הן נכנסות לתוקף.
