כמה מילים לנוסעי התחבורה הציבורית, שסבלו לא מעט השבוע עם החזרה של המשק לעבודה, ושמאות מהם פנו אלי בימים האחרונים.
החזרה ל"שגרת קורונה" מציבה בפנינו אתגר מורכב וכמעט בלתי אפשרי לניהול. כדי לשמור על בריאות הנוסעים הורה לנו משרד הבריאות לא לאפשר העלאה של יותר מעשרים נוסעים בכל אוטובוס. זה בערך שליש מקיבולת של אוטובוס בשגרה.
המשמעות הפשוטה היא שאנחנו צריכים להוציא שלושה אוטובוסים במקום כל אוטובוס שהוצאנו קודם לכן. כל הרציונל של פתיחת המשק מבוסס על הקפדה על ריחוק חברתי ובאוטובוס צפוף פשוט אי אפשר לעשות את זה… לכן נקודת המוצא שלנו היא שהמגבלה הזו תישאר איתנו עוד זמן רב.
עכשיו תראו, יש לנו צי מוגבל של אוטובוסים ונהגים. כעשרת אלפים אוטובוסים וכשש עשרה אלף נהגים שעובדים עליהם במשמרות (יש מקסימום שעות רצופות שמותר לנהג להיות על ההגה מסיבות ברורות).
אז כדי לתת לכם שירות באותה הרמה שנתנו לפני המשבר אנחנו צריכים שלושים אלף אוטובוס8ים וארבעים וחמישה אלף נהגים וזה כמובן דבר שאין לנו שום יכולת להעמיד.
יותר מזה, תיאורטית, גם לו יכולנו לגייס צי ענק כזה של כלים וגם אם לא היו לנו מגבלות תקציביות לא יכולנו להפעיל כל כך הרבה אוטובוסים בגלל מגבלות התשתית הפיזית. פשוט אין מספיק רציפים ומסופים ותחנות וכ'ו.
אז נכון, הביקושים לתחבורה הציבורית עדיין נמוכים יחסים (כשלושים אחוז ממה שהיה לפני המשבר), ועדיין זה אתגר אדיר. בוודאי בימים כמו אתמול (יום חמישי) או כמו יום ראשון, שהם תמיד עמוסים מאוד.
אז מה אנחנו עושים כדי למקסם את המשאב הקיים המוגבל שלנו ולתת לכם את השירות הכי טוב?
1. קודם כל החזרנו לעבודה מאה אחוז מצי האוטובוסים כבר ביום שלישי (למרות הביקוש שעדיין נמוך). כאן המקום להודות מאוד לחברות המפעילות שלא חוסכות כל מאמץ כדי להחזיר את מערך התחבורה הציבורית לכשירות מיידית למרות קשיים כלכליים ותפעוליים לא פשוטים.
2. אנחנו מנסים לטייב מאוד את הרשת והקווים ולהתאים אותה לביקושים הקיימים. לשנות קווים ומסלולים, לבטל קווים שיש להם ביקוש נמוך או להוריד את התדירות שלהם כדי לפנות את האוטובוסים לקווים עמוסים ולתגבר אותם. חלק מהשינויים במפה הם זמניים, אחרים יישארו איתנו גם אחרי המשבר פשוט כי כך המערכת תהיה יעילה יותר גם בשגרה. כל אחד שהקו שהוא היה רגיל ליסוע בו בוטל בטוח שמקפחים רק אותו… אז חשוב לי שתדעו שזה ממש לא כך. קבענו פרמטרים מאוד ברורים לתיעדוף הקווים, כנגזרת גם של הביקושים וגם של היעדים. אנחנו מאחדים קווים שעושים מסלולים דומים. אנחנו נותנים תיעדוף לקווי תעסוקה, שירותים חיוניים וכ'ו, ופחות לקווים שבשגרה מאפשרים לנו ליסוע להורים, לחברים וכ'ו. זה מבאס, אבל פשוט אין לנו ברירה.
3. כדי להתמודד עם מגבלות התשתית הפיזית אנחנו מוציאים חלק מהאוטובוסים מתחנות המוצא וחלק מתחנות הביניים כדי לאסוף נוסעים על הציר.
4. אנחנו מנסים להגיע לסיכום עם משרד האוצר על תוספת של אוטובוסים מחברות ההיסעים (שכרגע די פנויות להובלה מאחר ואין תיירות וטיולים). עוד מעט אכתוב כמה מילים על תקציב.
5. אנחנו מקווים בימים הקרובים להעביר לא מעט קווים לשיטה של מסלול חכם בהזמנה מראש ביישומון במקום מסלול קבוע (בדומה לשירות "באבל" בתל אביב למי שמכיר). בדרך הזו נעלה את הקיבולת בקווים יחסית ריקים ונפנה אוטובוסים לתגבור קווים עמוסים. זה אתגר תכנולוגי שנערכנו אליו בתחילת המשבר ואני מקווה מאוד שבעזרת השם הוא יבשיל בימים הקרובים.
6. אנחנו בשיח מול משרד הביטחון והאוצר כדי שצה"ל יסדר לחיילים היסעים מסודרים מהבסיסים הביתה ולא ישלח אותם לבזבז את הזמן המועט שיש להם בחופשת סוף השבוע בלהמתין שעות לתחבורה הציבורית. זה נכון יותר בריאותית ללוחמים וזה יוריד מאוד את העומסים בתחבורה הציבורית.
ומה החלק שלכם במאמץ הלאומי הזה?
1. קודם כל להקפיד מאוד על הנחיות משרד הבריאות, גם בתוך האוטובוס וגם בהמתנה ברציפים ובתחנות. מרחק, מסיכות, הטענת רב קו מראש (אי אפשר לשלם לנהג במזומן או להטעין אצלו את הרב קו שלכם), ועוד.
2. לצאת מוקדם יותר ולהתאזר בסבלנות. אין מה לעשות. הנסיעה בתחבורה הציבורית עשויה להימשך זמן ארוך יותר בתקופה הקרובה, בגלל המתנה לאוטובוס תגבור או בשל צורך להחליף אוטובוס באמצע הדרך בגלל השינויים שעשינו במפה. בבקשה אל תוציאו את התסכול על הנהגים היקרים שלנו. הם פשוט לא אשמים. הם עושים מעל ומעבר במציאות לא פשוטה, ואם הם לא מעלים אתכם לאוטובוס או לא עוצרים בתחנה זה לא חלילה כי הם לא רוצים אלא פשוט כי אסור להם להעלות יותר מעשרים נוסעים.
3. אל תחכו אף פעם לאוטובוס האחרון. זה נכון בשגרה (לא פעם אוטובוסים יוצאים חצי ריקים בשעות אחה"צ והערב ואז פתאום לאוטובוס האחרון מגיעים המון נוסעים ופשוט אין מקום לכולם…), וזה נכון שבעתיים בשגרת קורונה.
4. תשתדלו להתעדכן מראש בשינויים שעשינו בקווים. בימים הקרובים נצא בעזרת השם בהסברה נרחבת במדיות השונות על השינויים שעשינו. אנחנו מנסים כל הזמן ללמוד את הביקושים ולהתאים את השירות וזה עשוי לגרום לשינויים שיבוצעו ברשת מעת לעת.
5. אל תיסעו בתחבורה הציבורית אלא אם אתם באמת חייבים. זו ההוראה הכי כואבת שלי אליכם. בשגרה אנחנו מאוד רוצים שתיסעו בתחבורה הציבורית. עכשיו, תחת מגבלות הקיבולת, זה פשוט בלתי אפשרי.
כפי שפרסמנו, הרכבת תחזור לעבוד בשלבים החל מה 17 לחודש (למניינם). רכבת ישראל תפרסם את התכנית התפעולית בתחילת השבוע. אנחנו עדיין בדיונים עם משרד הבריאות על תנאי החזרה של הרכבת לפעילות ואני מקווה מאוד שנצליח להגיע להבנות, שמחד, ישמרו על בריאות הנוסעים, אבל מאידך, יהיו אפשריות וישימות תפעולית.
אני מקווה מאוד שגם תחבורה ציבורית בימי שישי תחזור בעזרת השם בזמן הקרוב.
ועכשיו כמה מילים על תקציב. זה מן הסתם פחות מעניין אתכם, אבל אצלינו – אם נרצה או לא – זה בהחלט חלק מאילוצים והמגבלות.
המשבר הזה עולה למדינת ישראל המון כסף. גם בתחבורה. כדי להמחיש – רק הירידה בקיבולת האוטובוסים מפחיתה מיליארד וחצי שקלים מתקבולי הנוסעים, מה שכמובן מגדיל אוטומטית את תקציב הסובסידיה (שגם כך עומד על סכום אסטרונומי של כמעט עשרה מילארד שקלים בשנה) במיליארד וחצי שקלים נוספים. וזה עוד לפני שדיברנו על מאות מיליונים לתגבורים ותוספות של אוטובוסים וקילומטרים, עשרות מליונים להפרדה בין הנהג לנוסעים, לפיצוי הנוסעים שרכשו רב קו או חופשי שנתי, ועוד ועוד. אנחנו בשיח על כל הנושאים האלה מול משרד האוצר ואני מקווה שנצליח להגיע להבנות, אבל אתם חייבים להבין שגם זה אתגר מאוד גדול. אין למדינה כסף בלתי מוגבל.
אז נכון, אני מאמין שכל שקל שנשקיע היום בתגבור ושיפור התחבורה הציבורית, כדי שהיא תוכל לתת מענה למקסימום אנשים, יחזור אלינו בתועלות משקיות עם ריבית דריבית. ולהיפך, אם לא נצליח להביא את התחבורה הציבורית שאיזה שהוא אופטימום סביר בחודשים הקרובים ונחזיר אנשים לרכב הפרטי יהיה לנו מאוד קשה להחזיר לאחור את הרגלי ההתנהגות שלהם וזה יעלה למשק המון כסף. ועדיין אי אפשר להתעלם ממגבלות התקציב והגירעון וזה שיח מורכב מאוד שאנחנו מנהלים עם משרד האוצר.
חשוב לי שתדעו שאנשי משרד התחבורה, בהובלה של ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, עושים הכל לילות כימים, ממש כפשוטו ולא כמטאפורה, כדי לדייק ולשפר ולהפוך כל אבן ולחפש פתרונות ולתת לכם מענה. אבל אני לא רוצה להשלות אתכם. כל עוד מגבלת הקיבולת תישאר איתנו זה לא יהיה מושלם. זה יהיה קשה ומאתגר לכולנו, אבל בעזרת השם נעבור את זה בשלום.
שבת שלום ורק בריאות.
