רק שבוע לפני שנפצע בעזה, אריה טלר, קצין חרדי בוגר הגדוד החרדי "נצח יהודה" דיבר עם אימו ואמר לה שהוא בסדר ושלא תחשוש. בפתק שנשלח להוריו מתוך הרצועה הוא כתב להם "אני לוחם נגד האויב, מגן על עם ישראל".
אריה טלר גדל במשפחה חרדית שעלתה לישראל בשנת 97 כדי להקים בית של תורה וקדושה. אביו רב בישיבה ואמו מחנכת בסמינר לבנות אמריקיאות. קארן טלר, אמו של אריה מספרת שהם עלו לישראל כי מאד רצו את כל החיים סביב התורה ועבודת ה".
כשאריה נכנס לעזה אמו הייתה רגועה מתוך אמונה שלמה שכל העולם מנוהל על ידי הקב"ה. לדבריה, אין דרך אחרת לחיות. זאת השקפת חיים והחיים בידיים של הקב"ה.
באחד הימים עוד לפני שנכנס לעזה אריה סיפר לה שהיה לו נס כשכיפת ברזל יירטה טיל שעבר שהיה נראה כאילו הוא נופל עליהם וממש ברגע האחרון הטיל יורט בהשגחה פרטית.
לקראת שבת חנוכה, משפחת טלר תכננו לארח בביתם בביתר עילית את כל המשפחה המורחבת, קארן עוד הספיקה להכין את השבת ואז הגיע טלפון מאריה, קארן חשבה שאריה רוצה להגיד לה שבת שלום, אבל אז הוא אמר "אמא אני פצוע ונמצא בבית החולים אסותא באשדוד", ורגע אחרי כבר אחד מאנשי הצוות דיבר איתה ואמר לה להגיע מהר ככל האפשר.
ברגעים אלו קארן לא ידעה שהמצב של בנה הוא קשה ואמרה לבעלה שהיא תיסע לבית החולים והוא יישאר לשמוח עם שאר המשפחה ויחגגו את חג החנוכה. קרן חשבה באותם רגעים שמצבו יציב והוא בסדר. כבר כשהגיעה לבית החולים היא הרגישה שעוטפים אותה כשחיילות והצוות הרפואי של בית החולים הציבורי 'אסותא' באשדוד ליוו אותה והסבירו לה שאריה נמצא כרגע בחדר ניתוח במצב קשה, רק אז הבינה קרן שמצבו של בנה חמור, הוא ספג רסיס ענק בבטנו.
כניסת השבת הייתה כבר קרובה וקארן לא רצתה לחלל את השבת, היא התקשרה לעמותת "עזר מציון", שדאגו לה במהירות לאוכל חם, נרות שבת וחנוכה. מול הנרות היא נשברה והתפללה לה' שיעשה לה נס חנוכה פרטי משלה. "אנחנו מודים מידי יום לה" על הניסים והנפלאות אפילו הקטנים שלנו" אמרה.
בבית החולים קרן פגשה הורים אחרים שילדיהם נפצעו וראתה איך כולם חזקים באומנה תמימה לא משנה מה הרקע שלהם וכולם התחברו בדבר המשותף של אהבת ה". "אני ובעלי תמיד משתדלים להיות בצד הנותן והמחזק, ופתאום כאן חיזקו אותי ותמכו בי, שאבתי כוחות מאחרים" סיפרה קארן איך הצליחה לשרוד את התקופה.
לכל מי שהציע עזרה קארן ביקשה ממנו שיקבל על עצמו לברך ברכת "אשר יצר" בכוונה. "אנחנו יודעים כמה תפילות צריך וחייבים לקרוע שערי שמיים", התפללו על אריה בכל מקום, בחיידרים, בבתי יעקב, בבתי כנסת, בישיבות, ובכויללים", הוסיפה קרן על האופטימיות שהייתה לה גם ברגעים הקשים.
בבית החולים קארן ישבה עם אימהות שבניהן היו קטועי גפיים מהמלחמה ואמר לעצמה זה לא שהם לקחו אופנוע ברוח שטות אלא ממש יצאו להגן בגופם על עם ישראל. לכל השואלים אותה, קארן אמרה לכולם שהיא אף פעם לא לבד, יש לה את הקב"ה שמלווה ושומר אותה בכל צעד.
בבית החולים קארן מספרת שהיא ראתה את המיטב של עם ישראל כשהבינה איך כולם חזקים באמונת ה" אמתית, היה חשוב לקרן להדגיש שבחוץ כולם מסתכלים ומקטלגים אנשים רק לפי המראה החיצוני וכמה חשוב להתחבר לדבר המשותף שלנו וכמה חשוב שכל אחד יתחבר לאמונה שלו באופן שהוא יכול.
לפני שירותו הצבאי אריה למד בישיבת "בצוותא" ולאחר מכן התגייס באמצעות 'נצח יהודה'. "הוא הרגיש אחריות לעם ישראל. לא בגלל שזה פופולרי ומעניין, אלא הגיע מתחושת שליחות ואחריות. אפילו שזה לא היה קל לו" סיכמה קארן ואמרה שבבית הם קיבלו את ההחלטה של אריה עם הרבה תפילות, תמיכה ואהבה ואריה לא נופל משום אח או אחות.
במיוחד בימים אלו מציינת קארן, חשוב לא לשפוט אף אחד לפי המראה שלו, אלא להתחזק באהבת ה' ולראות תמיד את הטוב שיש בכל אחד.
אריה התגייס לגדוד החרדי "נצח יהודה", כיהן בתפקיד מפקד צוות בגדוד ההכשרות לקצינים לוחמים, גדוד ׳גפן׳, נפצע באורח אנוש בג'באליה כאשר הכח עלה מטען, פקוד שלו נהרג, ועוד שישה נפצעו בדרגות שונות.
בני המשפחה ביקשו למסור תורה רבה לכל עם ישראל שהתפלל וקיבל על עצמו החלטות טובות לרפואתו של אריה שהשתחרר בימים אלו מבית החולים ומבקשים שכל עם ישראל ימשכו להתפלל גם על ינון שלום בן שרה, על כל פצועים ושהחטופים שיחזרו בשלום.
