הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה קיימה הבוקר (שלישי) דיון מיוחד בנושא החמרה באי הביטחון התזונתי בקרב זקנים ושורדי שואה.
ע"פ נתוני דוח נתוני העוני של הביטוח הלאומי, המשאבים המוקצים בישראל להוצאות רווחה נמוכים בהשוואה למדינות המפותחות, ועמדו בשנת 2022 על 15.8% מהתמ"ג, בעוד הממוצע ביתר מדינות עמד על 22.4%. 30% מהאוכלוסייה הבוגרת חיה באי בטחון תזונתי ברבעון השני והשלישי של שנת 2023. 12% מתוכם במצב של רעב ממש. ״מדובר בנתונים מבהילים", אמרה ניצה קסיר, מהמוסד לביטחון לאומי.
ע"פ הנתונים המטרידים העולים מהדו"ח של ארגון לתת, המפורסם זאת השנה ה-21, נכון לסוף שנת 2022 חיו בישראל כ- 1.2 מיליון קשישים, המהווים כ-12.4 אחוזים מתושבי המדינה, 212,324 מהם חיו בעוני. בנוסף, על אף העלייה בקצבת אזרח ותיק והתוספת בהשלמת הכנסה, 44% מהקשישים המוגדרים נתמכי סיוע נאלצו לצמצם או לדלג על ארוחות, ויותר משליש מהם- 35.3% -הוגדרו ככאלה הנמצאים באי ביטחון תזונתי חמור.
״מצבם הכלכלי של אזרחים רבים הדרדר בעקבות המלחמה", פתחה יו"ר הוועדה את הדיון. "אחת מההשלכות הכי חמורות, היא פגיעה בביטחון התזונתי של בני המשפחה. כאשר מדובר בזקנים ושורדי שואה, שהם מראש אוכלוסיות פגיעות יותר, הפגיעה לעיתים היא חמורה יותר. עם פרוץ המלחמה, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי כינסה צוות בין-משרדי מיוחד, שגיבש שורת המלצות ייעודיות להתמודדות מידית עם התופעה בשעת החירום. ההמלצות נמסרו לשר הרווחה לפני למעלה מחודש אבל לא קיבלו כל התייחסות, וייתכן שהיו מסייעות בצמצום התופעה אם היו מיושמות".
אולגה ברברמן, מנהלת מחקר, ארגון לתת: "ע"פ האומדנים שקבענו, אנחנו מגלים שכמעט 70 אחוז מאותם קשישים נתמכים בעמותות כדי לקנות אוכל, משום שהקצבה שלהן לא מספיקה להם לרכוש, זוהי מציאות עגומה. לצורך המלחמה באי בטחון תזונתי נדרשים בין 3-5 מיליארד שקלים בשנה".
פרופ' רוני סטריאר, יו"ר המועצה הלאומית לבטחון תזונתי: הגשנו מספר המלצות למשרד הרווחה. בין היתר, בהמלצת משרד האוצר, לפתח תוכנה למיפוי צרכי ושינוע מזון על פי תיעדוף וצורך, שלחנו לכ- 200 רשויות מקומיות. קיבלנו מענה ממחציתם, ממנו עולה כי נדרשים 35 מיליון שקלים לצורך המיזם. פרופ' סטריאר הוסיף כי המלצה נוספת ביקשה להרחיב את מספר הזכאים למיזם לביטחון תזונתי, הסטת תקציבי חירום לחיזוק לארגוני הגג הפועלים להבטיח להבטיח הספקת מזון לכל המתפנים המפונים ואוכלוסיית מצוקה.
בהמשך הדיון, התייחסה יו"ר הוועדה גם לנושא תווי המזון: רק לאחרונה חולקו ע"י משרד הפנים תווי מזון בשווי של 400 מיליון ש"ח, וצפויות 2 פעימות נוספות בסך 300 מיליון ש"ח במשך שנת 2024. בג"ץ קבע שיש לבחון מחדש את הקריטריונים לזכאות כדי שהמתווה יענה על הצרכים. משרד הפנים בחר שלא לשלוח נציגים לדיון ובמקום הוא העביר מספר תשובות לשאלותינו. בין היתר, שבשנת 2023 מומש רק 72% מהתקציב, וכי טרם התכנס הצוות לבחינת קריטריון החלוקה ולא ידוע מה יהיה מועד החלוקה בשנת 2024. משרד הפנים צריך להבין שלא מדובר בקופה הפרטית שלהם.
דר' ישי מנוחין מהפורום לביטחון תזונתי: התחושה שלנו בשטח שלא יהיה המשך בשנה הזאת לפרויקט כי הוא נמצא בבסיס הכספים הקואליציוניים ויש הבנה שיהיה צורך לצמצם בכספים אלה. המענה המשפחות שקיבלו זה רק מהמענה האוטמטי שמתבסס על ההנחה בארנונה כלומר משפחות מרובות ילדים, הבקשות הידניות בכלל לא אושרו. תאיר ברוכין ממשרד האוצר אמרה כי המשרד סקר את הבעייתיות בשיטת חלוקת תווי המזון.
ענת שוסטר מהקרן לרווחת נפגעי השואה התריעה כי שורדים רבים לא יודעים איך לקבל מענה לגבי זכאותם לתווי המזון. במקרים רבים אין מענה גם ברוסית.
ח"כ מטי צרפתי הרכבי: העובדה שצוין כאן שהכספים הם אינם קואליציוניים מדליק לי נורה אדומה שאולי יש עוד כספים שנמצאים מתחת לרדאר מבחינת הצביעה שלהם.
יו"ר הוועדה, סיכמה: "מסיימת את הדיון בתחושה של בלגן אירגוני שגורם לכסף הזה להתבזבז. הובטח שהתהליך בחלוקה יהיה מסודר וזה לא קרה. לא נבחנו הקריטריונים ולא התהליך. כדי שזה לא יהיה סיוע חד פעמי, אלא משהו מתמשך שיוציא אנשים ממעגל העוני. בהתנהלות הזאת יש פגיעה בסולידריות שלנו כחברה. לא יכול להיות שבוחנים רק לפי קריטריון אחד, שלא יכול לעזור לאוכלוסיות מוחלשות נוספות כמו שורדי השואה. "אנחנו לא נגד אף אחד", הדגישה יו"ר הוועדה, "אבל הצורה הזאת יוצרת קיטוב פנימי ונזק גדול, במקום מסר שאומר שאנחנו נעזור לכל מי שרעב. נקיים בקרוב דיון נוסף ואליו אני מקווה שמשרד הפנים יגיע".
