דו"ח מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (שני) מתייחס לסוגיית יוקר המחייה, בסעיף נרחב המתייחס לפיקוח מחירי המזון הוא כותב כי, רמת המחירים בישראל במונחי כוח קנייה גבוהה ב-27% בממוצע לעומת מדינות ה-OECD ובפרט, הפער בענף המזון גבוה אף יותר ועומד על 37% בהשוואה למדינות ה-OECD ועל 51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי.
נכון למועד סיום הביקורת (פברואר 2023) שווקים ומקטעים שונים בענף המזון עדיין ריכוזיים למדי. המבקר מצא כי נתח השוק המצרפי שהחזיקו עשרת הספקים הגדולים בענף המזון היה יותר מ-50% מכלל ענף המזון ומוצרי הצריכה, וכי יש פערי מחירים גדולים בענף המזון בהשוואה למחירים במדינות המפותחות ובמדינות האיחוד האירופי (37%, 51% בהתאמה).
על אף זאת, בשנים 2018 – 2022 לא בחנו ועדות המחירים בענף המזון הוספה של מוצרים חדשים לפיקוח, למעט בחינה של רמת התחרות בשוק הלחם המלא.
המבקר מצא כי בתחום אכיפת המחירים של מוצרי המזון המפוקחים, חלה ירידה במספר תיקי האכיפה שנפתחו בשנת 2021 (127 תיקים) לעומת מספר התיקים שנפתחו בשנים 2019-2018 (1,574). כמו כן, רק 27% מתוך תיקי הביקורת שבהם נמצאו הפרות של מחירי הפיקוח ושהועברו ממנהל אכיפה, מסחר ומדידה משרד הכלכלה למחלקת תביעות במשרד הכלכלה הבשילו לכדי צעדי ענישה. נתונים אלו עשויים להעיד על היעדר אפקטיביות באכיפה.
עוד העלתה הביקורת ליקויים בנושאים נוספים ובהם: פרסום דוחות של בעלי מונופולין בענף המזון, פרקי הזמן לביצוע עדכון שוטף למחירי המוצרים המפוקחים, החלת פיקוח על מחיר הלחם המלא והשפעת הוצאת מחירי חמאה מפיקוח "הדוק".
הביקורת העלתה כי ישנו פער של 82% במחיר הלחם המלא בישראל (9.3 ש"ח) לעומת מחירו הממוצע בארה"ב, אנגלייה, ניו-זילנד וספרד (5.1 ש"ח). מחיר הלחם מקמח מלא (חיטה מלאה) בישראל, במונחי שוויון כוח קנייה, זהה למחירו בארה"ב ויקר בכ-66% מממוצע המחירים באנגלייה, ניו-זילנד וספרד.
פער המחירים הממוצע בין מחירי לחם מקמח חיטה מלא (2.17 ש"ח ל-100 גרם) למחירי הלחמים מקמח רגיל המפוקחים (0.84 ש"ח ל-100 גרם) מגיע ל-253%. עוד נמצא כי מאז הסרת הפיקוח "ההדוק" (קביעת מחיר) בסוף שנת 2021 ועד לסוף שנת 2022, עלה המחיר הממוצע של החמאה המיובאת ב-60%. זאת, בהשוואה להתייקרות מתונה במחיר המחאה המקומית של כ-5.7% בלבד.
בדו"ח נכתב כי, המבקר אנגלמן ממליץ כי ועדות המחירים והמפקחים בענף המזון יגבירו את המעקב אחר השווקים השונים, בשים לב לשינויים בהעדפות הצרכנים בשנים האחרונות, וכי בתוך שווקי המוצר שנעדרי תחרות ושמסתמנת בהם רווחיות חריגה, יתמקדו במוצרים חיוניים עם תועלות חיוביות לצרכן ולחברה, כגון תועלות בריאותיות וחיזוק הביטחון התזונתי, דוגמת לחם מלא.