נציג המל"ל: הנחנו תכנית להחזרה הדרגתית של פלסטינים מאיו"ש

הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, קיימה היום (רביעי) ישבת מעקב בנושא תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלסטינים בישראל.

ע"פ הנתונים שהציג אסף גבע מאגף הכלכלן הראשי באוצר, שיעור העובדים הפלסטינים לפני המלחמה בענף הבנייה עמד על 29%, מתוך סך של 251 אלף עובדים בענף. כעת, בעקבות היעדרות העובדים הפלסטינים צפויה ירידה של 35% בתוצר החודשי, ובמספרים 2.4 מיליארד שקלים. בענף החקלאות, שם עמד שיעור העובדים הפלסטינים על 12%, חלה ירידה של 19% בתוצר החודשי מאז תחילת המלחמה והנזק לתוצר החודשי של הענף עומד על 400 מיליון שקלים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אליהו רביבו תהה: למה בענף החקלאות משרד האוצר מגיע עם שוט ומסביר למה צריך מכסות וגם אגרות, ומצד שני שר האוצר לא נותן מענה לצורך בידיים עובדות. או שיינתן פתרון ע"י עובדים ישראלים או באופן זול וזמין יותר של עובדים זרים. בסוף רואים רק צרות הולכות וגדלות ונזקים הולכים ומצטברים. לא משפים אותם, שזה גובל בחוסר הגינות וגם פוגעת בחוסן הלאומי.

ח"כ יצחק קרויזר טען בדיון: על הממשלה לייצר מדיניות רציפה בעניין כניסת פועלים פלסטינים לעבודה בישראל. אם ישנה מניעה ביטחונית בישראל אזי אין לאפשר כניסת אף פועל מאיו"ש לא בתוך ולא מחוץ לקו הירוק. אך אם אין מניעה ביטחונית, יש לאמץ את מתווה המל"ל.

ח"כ משה סעדה אמר: אומה חפצת חיים לא מכניסה אויבים לתוכה. מעבר לסיכון- זה לא מוסרי. תושבי איוש מעריצים את סינוואר מחולל הטבח. לא למדנו כלום מהשביעי באוקטובר? שילמנו ועדיין משלמים מחיר כבד והגיע הזמן להתפכח. הבעיה היא שהממשלה מחליטה שלא להחליט והקבלנים ממתינים. ישראל צריכה להיגמל מהעבודה הפלסטינית. יו"ר הוועדה השיב לח"כ סעדה כי "צריך לקחת בחשבון שיש שיקולים בינלאומיים. מצד אחד לממשלה אין את הבשלות הנדרשת לקבל החלטה, ומצד שני יש הבנה שמתישהו נצטרך להכניס עובדים מאיו"ש".

סא"ל ניר עזוז, רע"ן כלכלה במתפ"ש: 8000 פועלים נכנסים כיום מאיו"ש לישראל, ע"פ מה שאושר בקבינט. מתוכם 5000 עובדים באזורי תעשייה בהתיישבות.

ח"כ ווליד אלהואשלה: ענף הבינוי והחקלאות בקריסה. צריך להכניס עובדים פלסטינים נוספים בדיוק כמו שהכניסו את 8000 העובדים האלה. צריך לחשב מסלול מחדש.

שירה ליבמן, מנכ"ל מועצת ישע ודודתו של אלקנה החטוף בעזה: לדיון הזה יש קשר ישיר לחטופים בעזה. אסור להחזיר את הפלסטינים לעבוד כאן. יש החלטה של הממשלה לא להכניס עובדים לישראל, אבל ליש"ע כן אישרו להכניס. נגד ראשי ישובים שלא רצו להכניס פלסטינים לעבודה באזורי תעשייה הוגשו עתירות לבית המשפט.

אמיר ענבר, המטה לבטחון לאומי: 20 אחוז מעובדי ענף החקלאות הם פלסטינים. יש פתרונות זמניים כמו התנדבות, אך יש עבודות מקצועיות כמו גיזום וחיסונים שלא ניתן לסמוך על התנדבויות. בענף הבנייה, 50% מהאתרים סגורים. שמנו תכנית על השולחן להחזרה הדרגתית של העובדים. תחילה של 13 אלף עובדים שלא יגיעו למרכזי הערים ולא במקומות הומי אדם. מרבית גורמי הביטחון תומכים בתכנית הזאת.

עמירה דויד, נציג ענף השיפוצים: הענף הוא בלתי נפרד הבנייה, אך בפועל זרקו אותנו. חסרים לנו למעלה מ-10 אלפים עובדים. תכניסו גם אותנו למתווה. יו"ר הוועדה השיב כי נושא ענף השיפוצים נמצא בראש סדרי העדיפויות שלו והוא מבקש ממשרד הבינוי והשיכון לערוך בדיקה להכרה בענף כזכאי למענק.

יו"ר הוועדה, סיכם: "כשלא מקבלים החלטה אנחנו נצא קרחים מכאן ומשם ונקבל החלטות בלית ברירה. יש צורך כרגע בעובדים פלסטינים, והוכח שגם אם יגיעו עובדים זרים במקומם עדיין תהיה עבודה גם לעובדים הפלסטינים וכך גם נוכל להילחם בכניסת השב"חים. על משרד החקלאות להקצות מכסות לחקלאים שזקוקים לכך ולהתמקד בעזרה מידית לחקלאים שנותרו ללא מענה, ובמיוחד בצורך בעובדים העונתיים".