תחקיר "7 ימים" שיתפרסם מחר (יום שישי) בידיעות משרטט את השעות הראשונות של שמחת תורה: מערכת פיקוד שכשלה כמעט לגמרי והתעוורה לחלוטין; לוחמים שבשל חוסר תקשורת נאלצו לכוון סיוע מהאוויר באמצעות הסלולרי; ימ"חים שהוציאו לקרב לוחמים עם נשק בלי כוונות או אפודים קרמיים; פקודות ישנות ולא מותאמות שהודבקו ב"קופי פייסט" ונשלחו לשטח; קצינים שהסיקו שאין ברירה וחייבים להשיג ב"קומבינה" מסוקים להקפצת הכוחות שלהם; ומפעילי כטמ"מים שנאלצו להיכנס לקבוצות הוואטסאפ של הקיבוצים כדי לקושש מטרות מהאזרחים הנצורים.
אחד הגילויים בתחקיר הוא שבחצות היום של 7 באוקטובר הורה צה"ל לכל היחידות הלוחמות שלו בפועל על "נוהל חניבעל", ההוראה הייתה לעצור "בכל מחיר" כל ניסיון של מחבלי חמאס לחזור לעזה, כלומר למרות החשש שבחלקם יש חטופים.
בשטח שבין יישובי העוטף לרצועה נהרגו כאלף מחבלים. כ-70 רכבים נותרו בשטח שבין יישובי העוטף לרצועה. מדובר ברכבים שלא הגיעו לעזה, משום שספגו בדרך ירי ממסוק קרב, או מטנקים.
ואיפה היה חיל האוויר? התחקיר חושף כי דקות אחדות לאחר תחילת המתקפה, הוזנקו צמד F-16 (סופה) וצמד F-35 (אדיר), אלא שצמד ה-F-16 פעל לפי נוהל קבוע, וטס להגן על מטרות אסטרטגיות, למרות שלא היו באותה עת בסכנה.
הטייסים והנווטים כלל לא ידעו שבינתיים אלפי מחבלי נוחבה פולשים, ובמשך כ-45 דקות קריטיות חגו ללא מעש בשמיים. כאשר נחתו ועודכנו, רק בסביבות השעה שמונה. "הם יכלו לפחות לטוס נמוך, להפחיד את מחבלי חמאס בטיסה רועשת מעל ראשיהם", אומר קצין בכיר בטייסת. "אבל הם פשוט לא ידעו מה קורה".
