בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר השרים וסגני השרים, וכן חברי הכנסת הנורבגיים, בעיקר במפלגת הליכוד, שם המספר טיפס לשיא חסר תקדים של עשרה חברי כנסת. העלייה הזו התרחשה למרות הבטחות רבות שנים של דמויות פוליטיות ישראליות להפחית את המספרים האלה. מפלגת הליכוד אכן נקטה צעדים לטיפול בסוגיה הזו בתגובה למלחמה ולביקורת הציבורית, אך פעולות מוחשיות בשטח לא נראו.
השינוי המהותי היחיד שנצפה היה התפטרותה של השרה גלית דיסטל-אטבריאן והפירוק העוקב של משרד ההסברה. בניגוד להתחייבותו הראשונית לחזור לכנסת, השר עמיחי שיקלי חזר בו מהחלטתו כשנוכח לדעת שהוא היחיד שנוקט צעד כזה, שכן חבריו השרים לא הלכו בעקבותיו. במקביל, מאי גולן עברה ממשרד קידום מעמד האישה למשרד לשוויון חברתי.
שינוי החוק הנורבגי הוביל להכנסת עשרה חברי כנסת חדשים ובלתי מוכרים יחסית לסיעת הליכוד, מה שהגן עליהם למעשה מבדיקה ציבורית וממתן דין וחשבון. בין הפרצופים החדשים האלה נמצא משה פסל, בן 34, שנכנס לכנסת ב-12 במרץ בשנה הקודמת. למרות הנוכחות התקשורתית והשאיפות הקודמות שלו, פעילותו של פסל בכנסת הייתה מינימלית. הוא לא הציע הצעות חוק ולא העלה שאילתות, ונוכחותו בוועדות היא כמעט אפסית.
דיווח בידיעות אחרונות הבוקר מגלה שפסל דורג נמוך בנוכחות בכנסת, במקום ה-82 מתוך 120 עם רק 58 שעות שנרשמו בדצמבר. היעדרותו מישיבות ועדת הכלכלה וועדת המדע הייתה עקבית בחודשים נובמבר 2023 וינואר 2024. חוסר המעורבות שלו הוביל לכך שהוא כמעט לא מוכר בקרב עמיתיו בוועדה.
עמיתים בליכוד מעריכים שפסל מחפש דרך יציאה, ומרגיש לא שייך לתפקידו בכנסת. לפני הקריירה הפוליטית שלו, הוא הקים עסק, ועכשיו הוא שוקל לחזור אליו. מקורב לפסל שיתף שחרף ההתלהבות הראשונית שלו והרצון שלו לחוקק, הוא התאכזב במהירות מהמכשולים הבירוקרטיים בכנסת. המקור אישר שפסל מהרהר בעתיד הפוליטי שלו, בהתחשב באתגרים הוותיקים של המוסד בביצוע שינוי משמעותי עבור אזרחי ישראל.
