וועדת הבריאות דנה היום (שני) שכיחות והטיפול במחלת הסרטן בישראל ואיתורה בזמן המלחמה. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) קרא למשרד הבריאות ולקופות החולים לפעול להעלאת המודעות בציבור לחשיבות שיש בקיום בדיקות לגילוי מוקדם למחלת הסרטן, גם בתקופת המלחמה. הוא גם ביקש ממשרד הבריאות לשתף ארגוני חולים בוועדה הרב-מקצועית לתכנון מערך שירותי האונקולוגיה והרדיותרפיה בישראל. הוא פנה לקופות החולים בבקשה לקבל נתונים אודות זמני המתנה לתוצאות, על הפערים בין המרכז לפריפריה ובין קופות החולים השונות וכן מידע נוסף בהתאם לסוגיות השונות שעלו בדיון היום.
לדברי ד"ר ברברה סילברמן, מנהלת הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות, גורם-הסיכון הראשון במעלה למחלה הוא עישון ואחריו בפער ניכר השמנת-יתר. משה בר חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה לסרטן, סיפר על פערי 20-10% בין קופות החולים השונות בביצוע סקרי גילוי מוקדם של סרטן, וכי תמיכה ועידוד לקופות – יגדיל את הגילוי המוקדם. הוא סיפר על פעילות דיגיטלית בזמן המלחמה לחולים, וקרא להשקעה יותר בחינוך למודעות ולמניעת גורמי סיכון.
פרופ' עידו וולף ראש המועצה הלאומית למחלות ממאירות, הזהיר כי 12 אלף איש מתים מדי שנה מסרטן בישראל, וכי ניתן לצמצם מספר זה בכ-4,000 איש. לדבריו, המכונים האונקולוגים בארץ המשיכו בעבודתם, כולל למפונים, וכי נתוני המחלה מתאימים לרוב מדינות המערב. הוא קרא להעלאת המיסוי על משקאות ממותקים וסיגריות אלקטרוניות כדי למנוע את התרחבות המחלה, ועידוד רופאים ואחיות נוספים לעסוק בתחום.
ד"ר עבד אגברייה, מנהל המכון האונקולוגי בבית החולים בני ציון, הוסיף את החרדות והחששות שנוספו לחולים בתקופת המלחמה, הפעילות לקליטת החולים-המפונים, והדגיש את עבודת הצוותים הערבים שגיבו את הרופאים החסרים שגויסו למילואים.
אפרת ליכטמן, מנכ"לית "גדולים מהחיים", סיפרה על ליווי משפחות החטופים ומשפחות מפונים, פתיחת קו חם עם פרוץ המלחמה, והענקת סיוע כלכלי ורגשי למשפחות ולחולים.
דינה להב, מעמותת "גנים טובים", התומכת בנשאים ונשאיות של המוטציה הגנטית BRCA, BRCA1 ו- BRCA2 הם Tumor Suppressor Genes ("גן מדכא גידול"). כאשר יש מוטציה בשני הגנים הללו, קיימת עלייה משמעותית של עשרות אחוזים לפתח מספר סוגי סרטן שד ושחלות לנשים, וסרטן שד, ערמונית, לבלב ומלנומה לגברים. בישראל ואצל יהודים בפרט שיעור הנשאיות והנשאיות גבוהה יותר ביחס לעולם. לדבריה, כאשר בן או בת משפחה נושאים את הגן הסיכוי הוא 50% להעביר אותו הלאה לילדים. כאשר מאובחנת המוטציה בגן, חייבים הנשאיות לשמור על מעקב צמוד ולנקוט בצעדים מניעתיים, על מנת למנוע מחלה. יש בישראל ובעולם נשים שגילו שהן נשאיות רק בעקבות מחלה, שבמקרים רבים היה מאוחר מידי, מה שקשה מאוד על טיפול במחלה. אחד הצעדים המשמעותיים עבור הנשאים היא למצוא מרפאות ייעודיות לנשאיות שיאפשרו מעקב נכון ומהודק. היא הזהירה כי בתקופת המלחמה, כ-21% מהנשים דחו בדיקות מקדימות לגילוי סרטן.
לדברי עו"ד סער נרי, ממונה קשרי הממשל ב"מכבי", "ההערכה היא כי מספר בדיקות ה-BRCA שבוצעו במכבי עד כה הוא הגבוה ביותר מבין כל קופות החולים, בין היתר בזכות העובדה שבמכבי אין צורך בתיאום תור מראש למעבדות, וכן על רקע המאמצים שנעשים ע"י צוותי הקופה לעידוד נשים רלוונטיות לבצע את הבדיקה, לצד מערכת ייעוץ וירטואלית המאפשרת לפקח ולתת ייעוץ גנטי למי שנדרש לפני אחרי הבדיקה".
יזהר ליפשיץ, שאביו עודד עדיין שבוי בידי החמאס, הביע חשש בישיבה שהלחץ הנפשי יגרום לפיתוח מחלת הסרטן אצל משפחות החטופים והמפונים, זאת מלבד הדיכאון והייאוש האוחז בהם. גיל ביקמן, שבת-דודתו כרמל, מרפאה-בעיסוק, עדיין שבויה בידי החמאס, סיפרה על עזרתה לחולה סרטן, הזהיר מ"פוליטיקאים שעושים קמפיין מהדם שלנו". לדבריו, "ניצחון – זה החזרת החטופים". אלקנה וייצן, אחיו של עמיחי וייצן שנהרג כחבר כיתת הכוננות מכרם שלום, קרא ל"עיסקה אחראית שבאה מגבורה ולא מחולשה. מי שמפסיד עכשיו בקרב – מפסיד את המערכה כולה".
