מה הביא את הנאצי לקפוא על מקומו? | הרב יוסף זאב

בשנת תש"ג, בעיצומה של מלחמת העולם, כאשר הכיבוש הנאצי היה בשיאו. למעלה מ3- שנים חלפו מאז שהנאצים השתלטו על צרפת, ובית הכנסת הגדול בעיר ' ִִליֹוֹ ן' המשיך לפעול, והתקיימו בו מניינים כסדרן.
בערב שבת אחד [והיה זה בתאריך הלועזי 10.12.1943], החליטה המיליציה של העיר ליון, שהיתה ידועה כ'גדודי ההלם של ממשלת ויִִשי', שהגיעה השעה להפסיק את תפילותיהם של היהודים במקום, ולהרוס את בית הכנסת. רב בית הכנסת, ששרד בס"ד את המלחמה, סיפר שבאותו ליל שבת, במהלך 'קבלת שבת', נכנס בחשאי אחד מחברי המיליציה לבית הכנסת ונעמד בירכתי בית הכנסת. בידיו היו 3 רימוני יד, והוא התכונן להשליכם אל תוך קהל המתפללים, ולהימלט החוצה.
המחבל ההוא פתח את דלת בית הכנסת, ונכנס מבלי שאיש יבחין בו. שניות ספורות לאחר שנכנס לבית הכנסת, משך את נְְצרֹוֹת הרימונים, והתכונן להשליכם. אולם, המראה שניגלה לעיניו ממש באותו רגע, הדהים אותו במידה כה רבה, עד שהוא קפא על מקומו בעיניים קרועות לרווחה, והרימונים נפלו מידיו, במקום בו עמד. מספר מתפללים נפצעו מרסיסים, אבל ברוך השם לא היו הרוגים.
מה הביא את הנאצי לקפוא על מקומו? – ברגע שהתכונן להשליך את הרימונים על קורבנותיו המיועדים, הסתובב לפתע כל הקהל לעבר הפתח בו עמד !!!
נראה היה לו שכל המתפללים קיבלו אות ברור שמאן-דהו מתכונן לעשות להם רעה, והנה הם באים לעשות בו שפטים…
הוא לא הבין מה קורה כאן, ומי גילה להם את הסוד הזה. הוא הרי נכנס לבית הכנסת כל-כך בשקט, עד שאיש לא הבחין בו, וכיצד קרה שכל האנשים ששהו באותה עת בבית הכנסת – ללא יוצא מן הכלל – הסתובבו אליו?!
איש המיליציה היה בטוח שהנה-הנה הם מתכוננים עתה לרוץ לקראתו, ולהורגו. מרוב פחד, נפלו הרימונים מידיו. ומה באמת קרה אז, בבית הכנסת? האם המתפללים ידעו על הכוונה הזדונית של מי שהיה אמור להיות רוצח-ההמונים?
– בודאי שלא.
מחבל זה נכנס לבית הכנסת בדיוק ברגע בו ניגן הקהל את הקטע האחרון ב'לכה דודי' – 'בואי בשלום עטרת בעלה', ועל פי הנהוג בכל קהילות ישראל – הסתובב הקהל בבית הכנסת בִִליֹוֹן לעבר הפתח, כדי לקבל את השבת ברוב שמחה וחדוה, וכך ניצלו חייהם של עשרות רבות מהמתפללים שהיו אמורים לקפח את חייהם, חלילה, על ידי 3 הרימונים שנצרותיהם כבר נמשכו ונפתחו.
" שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֘ וְעָשִׂ֣֖יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒ " [שמות פרק כ]
וברש"י: כשתבוא שבת יהיה כל מלאכתך כאילו עשויה שלא תהרהר במלאכה.
ולכאורה קשה, הרי הפסוק קאי על ששת ימי המעשה ולא על שבת קודש.
אומר על כך הרה"ק בעל התורת חיים מקאסוב זי"ע: ונראה לי שזה "עצה טובה" על "ועשית כל מלאכתך" אם אתה רוצה שלא יהיה חסרון בכל מה שחסר לאדם הן בגוף, הן בממון, "עצה טובה כשתבוא שב"ק, יהיה דומה לך כאילו כל מלאכתך עשויה, ואין לך חסרון בשום דבר אפילו בהרהור". ויקבל שבת בשמחה ובקדושה – ואז יוכל להמשיך משב"ק שפע טובה על כל מעשיו, שלא יהיה בהם שום חסרון.
בואו ונלמד מכאן שגם אם הגענו למצב שבו הצרות אופפות את נפשנו עד מאוד, וגם אם נראה לנו שחלילה אפסה כל תקוה, נמשיך להאמין בכל לבנו ומאודנו שהשי"ת יכול להצילנו מכל צרה וצוקה, ומכל נגע ומחלה, ואם נמשיך להאמין בו, ולהשליך עליו את יהבנו, ונתחזק בשמירת השבת, ובמיוחד בזמן קבלת- שבת, נזכה לראות ישועות ונחמות.
שהרי רק הוא יודע את כל העתים והזמנים, ורק הוא מסדר את כל המאורעות בכל פינה בעולם, ורק הוא יכול לגרום לכך שהארור הזה יכנס לבית הכנסת בדיוק ברגע שבו מקבל הקהל את השבת – – –
ורק הוא, בכוחו הגדול ובזרועו הנטויה, יכול לסדר גם את כל הזמנים והמאורעות שלנו, כך שיביאו בסופו של דבר להצלתנו. אדם המעביר את חייו בדרך זו, אין מאושר ממנו. כל ימיו על אדמתו, יעברו עליו מתוך אושר ושלוה, מנוחת הדעת ונהורא מעליא.
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם [שמות פ' כא]
רש"י הקדוש מבאר בפסוק הראשון בפרשתנו "ואלה המשפטים – כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים, ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני". דווקא בפרשת משפטים, בפרשת הנזיקין ועוד, יש הדגשה שהיא מסיני. הדבר טעון ביאור, שהרי כמעט כל המצוות נאמרו מסיני? המצוה הראשונה שמונה הרמב"ם [ספר המצוות] היא מצות האמונה, ואותה הוא לומד מ'אנוכי ה' אלוקיך': "המצוה הראשונה היא הציווי אשר צוונו להאמין האלוקות, והוא שנאמין שיש שם עילה וסיבה הוא פועל לכל הנמצאות, והוא אמרו יתברך 'אנכי ה' אלקיך'". והפליאה עצומה: היכן הציווי במצוה זו ? בסך הכל כתוב בה שהקב"ה הוא אלוקינו! מדוע מנה אותה הרמב"ם כמצוה ?!
אלא, שבמצוה זו יש שני חלקים: א. "אנוכי ה' אלוקיך" – כל מה שבשמים ובארץ הוא רק מציאות של הבורא יתברך, ורק הוא "פועל לכל הנמצאות". ב. "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" – דע לך שאתה מושגח בהשגחה פרטית, וכל מה שקורה בעולם, כל המציאות שלך וכל פרט שקורה בעולם, הכל מכוון מאיתו יתברך. באה התורה ואומרת: יש לך עוד תרי"ב מצוות. ולאן כולן מובילות? "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים!" אתה מגיע להלכות נזיקין – פלוני הזיק לך, אלמוני גזל ממך, אחד עשה לך 'פרצוף' והשני דיבר כנגדך, ואתה אומר לעצמך: כיצד כל זה קשור ל"אנוכי ה' אלוקיך"? עליך לדעת שהכל בכל מכל כל, כל מה שקורה בבריאה זה "אנוכי ה' אלוקיך". אם אתה מגיע בסופו של דבר להבנה זו – אתה שייך לעולם של תורה ומצוות. אם לא – אין לך אפילו התחלת שייכות לתורה ! הקב"ה – 'בעליו עמו' של הבריאה כולה .
"אומר הקב"ה למשה רבנו: 'מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל – לך והודיעם' [שבת י, ב] "אתם שומעים?",
למען יכירו וידעו את ערכה הנשגב, ויוקירוה ויכבדוה כרום מעלתה וערכה. "לך והודיעם" – שלא יבזבזו את השבת על איזו הנאה עלובה של דבר מאכל, או שיחה של בטלה וקריאה בעיתונים וכדומה, אלא ידעו לשמרה כראוי לה
: "אמרו לי אתם, אם הקדוש ברוך הוא בא ואומר לישראל שיש לו 'מתנה טובה' – השבת – אשר אין כמוה בכל העולם, ובאהבתו אותם הוא נותנה לישראל במתנה, והנה בא אדם מישראל ומעווה פניו כנגדה, ואומר כי המתנה לא נראית בעיניו, והוא מעז לחללה ולבזותה בפרהסיה – האם אין הוא שפל שבשפלים ? הלא הוא כגוי גמור, ואף גרוע הימנו, שהרי הגוי כלל לא נצטווה עליה!"
מי שומר עלינו השבת שהיא גם מקור הברכה והצלחה .
הדברים לעילוי נשמת מור אבי הרב מאיר חי בן גולי"ט זצוק"ל
שבת שלום ומבורך
הרב יוסף זאב
הישיבה הגדולה תל ציון

באותו נושא

הר חומה: תלמידי הת"ת סיימו את ש"ס המשניות במעמד מרגש

"אני מקנאה": הווידוי המטלטל של אשת "אבי האסירים" | הרב יוסף זאב

כשראש המועצה ה'כופר' בכה בחדר המשגיח | הרב יוסף זאב

הצטרפו לעדכונים חמים בקבוצת המחדש מצטרפים לערוץ ומתחדשים כל הזמן הניוזלייטר המרתק של המחדש אצלך במייל