סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, חתם על תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל) לאחר שאושרו בוועדת חוקה בכנסת.
טיוטת התקנות גובשה במחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד מאיר לוין, בתיאום עם רשות ניירות ערך.
התקנות נועדו להקל בתחולת דיני החברות הישראליים על חברות שנסחרות בבורסות זרות, בעיקר בארה"ב, באופן שיאפשר להן לפעול בתנאים רגולטוריים דומים למתחרות שלהן באותם שווקים. כיום ישנן כ-200 חברות ישראליות שרשומות למסחר בבורסות בחו"ל, כאשר כ-50 מהן חברות דואליות הנסחרות במקביל גם בבורסה בתל אביב וכלל ההקלות יחולו באופן זהה גם עליהן.
חברות אלה אשר התאגדו בישראל ולעיתים קרובות חלק ניכר מפעילותן הוא בישראל, נסחרות בשווקים בחו"ל שאינם מושפעים מהמצב בישראל ולכן עשויות להימצא בימים אלה בנחיתות מובנית אל מול חברות זרות הנסחרות באותם שווקים, בשל מצב המלחמה ופרמיית הסיכון שנוספת למסחר במניות של חברה ישראלית.
רבות מהחברות האלה הן חברות הייטק, ענף שמהווה מנוע צמיחה למשק הישראלי, והתקנות שאושרו נועדו לעודד חברות אלה להמשיך ולהתאגד בישראל, כמו גם להירשם למסחר בישראל לצד הרישום בבורסה בחו"ל כדי לפתח את שוק ההון המקומי, במיוחד בתקופה זו שבה אתגרים כלכליים משמעותיים ניצבים לפתחו של המשק הישראלי.
בהתאם, התקנות קובעות מספר הקלות נוספות לצד התאמות נדרשות בתקנות הקיימות. ראשית, כדי לצמצם את החשיפה המוגברת של החברות הישראליות להשתלטויות עוינות בשוק הזר, חשיפה שקיימת בשל הכפיפות לדין הישראלי, התקנות קובעות רף החזקות גבוה יותר מהקבוע בחוק עבור חברות אלה, שיידרש בעל מניות להחזיק כדי להציע מועמד לדירקטוריון או לדרוש כינוס אסיפת בעלי מניות מיוחדת.
שנית, התקנות מאפשרות לחברות הנסחרות בחו"ל מסלול מקל לבצע buy back (רכש חוזר) של מניות, מהלך שכיח בשווקים בארה"ב. על רכש חוזר חלים דיני החלוקה, ובישראל החוק דורש שאם אין לחברה רווחים ראויים לחלוקה (וזה המצב בחברות הייטק רבות) נדרש אישור בית המשפט לביצוע החלוקה, מה שכלל לא נדרש בארה"ב. הצורך באישור בית המשפט מעמיד את החברות שמעוניינות לבצע רכש חוזר – הליך שגרתי ונפוץ – בעמדת נחיתות מול מתחרותיהן הזרות שלא נדרשות לעבור הליך דומה. על פי המוצע, החברות יוכלו להימנע מפניה לבית המשפט אם הנושים (שעליהם אישור בית המשפט נועד להגן) לא יתנגדו לכך.
הקלות נוספות עניינן בצמצום היקף הדיווחים של חברות חו"ל לרשם החברות בשים לב לדיווח לבורסה; באופן הודעה על קיומו או העדרו של ענין אישי בכתב הצבעה כך שיותאם למערכת ההצבעות הזרה; אופן עריכת כתבי הצבעה שיעלה בקנה אחד עם הנוהג בשוק הרלוונטי; ובמועד הקובע לעניין הזכות של בעל מניות להשתתף באסיפה כללית כך שיתאפשר לחברות אמריקאיות להפיץ את חומרי האסיפה באופן מקוון ולחסוך עלויות משמעותיות.
לצד זאת, התקנות כוללות גם הרחבת תחולה של הקלות שחלות כיום על חברות שנסחרות בחו"ל בלבד, גם לחברות דואליות. תכליתם של הסדרים אלה, לצד האפשרות להתמודד בשווקים הזרים בתנאים שוויוניים ככל האפשר, היא לחזק את מנגנון הרישום הכפול שיש לו תרומה משמעותית לבורסה המקומית הן מבחינת מחזורי מסחר והן מבחינת היקף ההון הרשום למסחר. גם בהקשר זה, קיימת חשיבות יתרה להבטיח קיומו של שוק הון יציב, מתפקד ומתפתח, בתקופה שבה אתגרים כלכליים משמעותיים ניצבים לפתחו של המשק הישראלי.
