מי שעקב אחרי פעילות מטה כח (שלומי אמונים ומחזיקי הדת) בבית שמש עוד לפני הסיבוב הראשון של הבחירות, היה בטוח שהמפלגה מריצה מועמד משלה לראשות העיר. זר כי נקלע לבית שמש חשב לבטח כי שמואל גרינברג הוא חסיד בעלזא או ברסלב, שמתמודד כמועמדה הטבעי של אגודת ישראל לראשות העיר.
בביתר עילית למשל התמודד ראש העיר החסידי מאיר רובינשטיין (וניצח בענק) וזכה לתמיכת דגל התורה, אבל לא היה אפשר לפספס מועמד של איזו מפלגה הוא ואיזה מפלגה תומכת בו מכוח הסכם פוליטי, שהתברר כמשתלם במיוחד לאור כך שרובינשטיין מחזיק ברוב עצמאי במועצה.
אבל כאמור, בבית שמש האירוע היה אחר לחלוטין. לאחר ההכרעה של כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א לתמוך בגרינברג, התגייס יו"ר שלומי אמונים השר מאיר פרוש למשימה והצליח לאחד את כלל הציבור החסידי, למעט כמובן גור וויז'ניץ שתמכו במועמד ש"ס, לתמוך בגרינברג ובכך הפך אותו למועמד המוביל לראשות העיר.
גרינברג אמנם הגיע למקום הראשון, בפער, אבל לא חצה את רף ה-40 אחוז, ונדרש להתמודד בסיבוב השני, אז כבר הבינו יתר המפלגות החרדיות כי הן חייבות לתמוך בו. אבל בכח לא שכחו של מי הוא מועמד, ומי תמך בו ראשון, וגם בדגל התורה לא שכחו זאת.
המראות שנראו במטה כח ביום ראשון בצהריים, ספק אם נראו לפני עשור בבית שמש לאחר שבג"ץ פסל את תוצאות הבחירות. כיצד הגדיר זאת עמיתנו מנחם קולדצקי, "כל הרמטכ"לים של שלומי אמונים התייצבו".
לצד היו"ר מאיר פרוש, ששהה במטה מ-11:30 בבוקר ועד סגירת הקלפיות, נראו הפרויקטור הבלתי מעורער יוסי דייטש, קמב"ץ המפלגה יענקי ברגר, האיש והניצחון מאיר רובינשטיין, וכן סגני ראשי הערים המכהנים והיועדים של הסיעה מרחבי הארץ – צחי ברים, גדליה אייזנשטיין, נחמן גלבך, טוביה פריינד, ועוד רבים מבכירי המפלגה. למעשה, למעט פנחס הומינר מרחובות ואברימי שטרן מחפיה, שהתמודדו עם סיבוב שני בעריהם – כמעט כל נציגי המפלגה היו בעיר.
כל זה כאשר מדובר במועמד של מפלגה אחרת בכלל, או שלא? כי מצידה של דגל התורה, מטעמה גרינברג היה מועמד באופן רשמי, קשה היה לראות התייצבות יוצאת דופן, בוודאי בסיבוב הראשון, וגם בסיבוב השני לא נרשמה דרמה גדולה מצד המפלגה הליטאית.
לא פלא עם כן שאירוע הניצחון (לא חגיגות, כהוראתו של מרן הגר"ד לנדו שליט"א), התקיים דווקא במטה כח, בו התארחו אחר כבוד בכירי ש"ס השרים חיים ביטון ומיכאל מלכיאלי, וסגן השר והמועמד עד לפני רגע משה אבוטבול (יהודי ראוי בפני עצמו שהראה מה זו אחריות ציבורית ואכפתיות לעיר ללא פניות אישיות), וכן חברי מועצת העיר מכלל הסיעות החרדיות למעט ג'.
נתוני הבחירות שהתבררו לאחר מכן הדהימו גם את ראשי המטה, כעשרת אלפים חברי מפלגת כח בעיר הצביעו לגרינברג, הרבה מעבר למספר המצביעים בסיבוב הראשון. כשנחשפו התפקידים בהם יכהנו חברי הסיעה במהלך הקדנציה, הושלם הפזל. שותפות מלאה בניהול העיר, לא פחות.