כידוע בכל תפוצות ישראל הילולת משה רבנו זיע"א נערכת מידי שנה ביום ז' באדר, יום הולדתו הולדתו ופטירתו של משה רבנו. ביום זה נוהגים רבים להתכנס יחד, להתוועד, להדליק נרות, להרבות בתפילות, שירות ותשבחות, להתפלל בזכות משה רעיא מהימנא ולזכות לישועות.
מה מקומה של ההילולה? מאז שנת תש"ח נהגו רבים לעלות למירון ולציין את הילולת משה רבנו בציון הקדוש של הרשבי זיע"א. אך עיון קצר במדרשים, בזוהר ובקבלה ובדברי הראשונים, וכן בסיפורי הצדיקים נ"ע מהדורות האחרונים עולה כי המנהג המקורי היה לעלות למערת המכפלה, ורק אחרי שנת תש"ח, כאשר שלטון הכבוש הירדני מנע מיהודים להגיע לקברי האבות זי"ע החלו לעלות למירון.
בקרב רבים משלומי אמוני ישראל ידוע כבר מקדמת דנא כי קיים קשר עמוק בין משה רבנו לקברי האבות. כך עולה מדברי ה"ספרי", הזוהר, וכן מ"ספר התמונה" המיוחס לתנא רבי נחוניא בן הקנה. ידועים דברי רשב"י בפרק "פתח אליהו" בו פונה רשב"י לרעיא מהימנא יחד עם האבות הקדושים "עורו משנתכון" עד שאכן "קם רעיא מהימנא ואבהן קדישן עימיה". בנוסף למדרשי חז"ל גרסו כך גם גדולי ישראל מדורות הראשונים, בהם גם רבי דוד הנגיד נכד הרמב"ם וכן רבי אלעזר מגרמייזא בעל ה"רוקח", וכן החיד"א הק' בספר "חומת אנך", ועוד רבים. ואכן גדולי ישראל זיע"א מהדורות הקודמים העידו כי המנהג היה לנסוע לחברון ביום ז' באדר; כך כתב הרה"ג נתן נטע בריזל זצ"ל, וכן המקובל רבי אשר זעליג מרגליות זצ"ל, וכן המליץ גם יבדלח"ט רבי אביש ציינווירט שליט"א. (ילקוט מדרשים ומקורות מרחיב דעת בנושא זה הופיע לאחרונה בשם "ישני חברון" שחיבר איש חברון ר' נעם ארנון, וכן מופיע במקורות רבים נוספים).
בנוסף, השנה עקב המצב הבטחוני, נמנע קיום ההילולה במירון, ועל כן חודש המנהג לעלות לחברון ביתר עוז. ואכן אלפים עלו לחברון בליל ז' אדר וביומו. בלילה הנעימה תזמורת הכליזמרים של ר' חיים פלג בניגוני קרלין ומירון, בעוד חסידים ואנשי מעשה רוקדים בדבקות בהשתפכות הנפש. בחצות הלילה התקיימה לכבוד משה רבנו זיע"א ההדלקה של אבוקת שמן ע"י המקובל בנש"ק רבי משה אבוחצירא שליט"א, שהדליק ברטט של קדושה בעוד שפתיו דובבות תפילות וכוונות עליונות. כיבד את המעמד בנוכחותו ראש המועצה הנבחר של קרית ארבע – חברון, ר' ישראל ברמסון, ויו"ר מוסדות הכנסת אורחים חברון ר' ברוך מרזל. ההילולה המשיכה עד השעות הקטנות של הלילה, וכעבור זמן קצר כבר החלו תפילות הותיקין במערת המכפלה, כאשר מאות רבות של מתפללים בני כל העדות והזרמים ממלאים את כל אולמות המערה.
אחרי תפילות הותיקין יצאו המאות לכיבוד עשיר שהוגש ע"י מוסדות הכנסת אורחים, בעוד האולמות שבים ומתמלאים בציבור נוסף של מתפללים שנהרו לחברון בהסעות מרחבי הארץ. בין אלפי הבאים בלטו דמויות מלאות הוד וקדושה של רבנים ואנשי מעלה, ובהם המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א ועימו מאות תלמידי ישיבת "נהר שלום". אלפי המבקרים זכו גם לכיבוד טעים ומענג, וחלקם עלו גם לבית העלמין העתיק, לפקוד את ציוני הצדיקים ה"חסד לאברהם", ה"ראשית חכמה", "מלאכת שלמה", ה"שדי חמד", הרא"מ מני ועד, וכן למוזיאון ההיסטורי "לגעת בנצח" בבית הדסה. רבים עלו גם ל"קבר ישי ורות", שבו שופץ לאחרונה בית מדרש מרהיב עין.
ב"ה כל הנוכחים שבו לביתם בשמחה ושלום. רבים המשיכו להגיע לחברון גם בערב וביום שלמחרת. עיני כולם נשואות בכיסופים לבשורה שתעלה מחברון – "קמו רעיא מהימנא יחד עם ישני חברון", בב"א. בס"ד
אלפים בהילולת משה רבנו זיע"א במערת המכפלה
כידוע בכל תפוצות ישראל הילולת משה רבנו זיע"א נערכת מידי שנה ביום ז' באדר, יום הולדתו הולדתו ופטירתו של משה רבנו. ביום זה נוהגים רבים להתכנס יחד, להתוועד, להדליק נרות, להרבות בתפילות, שירות ותשבחות, להתפלל בזכות משה רעיא מהימנא ולזכות לישועות. מה מקומה של ההילולה? מאז שנת תש"ח נהגו רבים לעלות למירון ולציין את הילולת משה רבנו בציון הקדוש של הרשבי זיע"א. אך עיון קצר במדרשים, בזוהר ובקבלה ובדברי הראשונים, וכן בסיפורי הצדיקים נ"ע מהדורות האחרונים עולה כי המנהג המקורי היה לעלות למערת המכפלה, ורק אחרי שנת תש"ח, כאשר שלטון הכבוש הירדני מנע מיהודים להגיע לקברי האבות זי"ע החלו לעלות למירון.
בקרב רבים משלומי אמוני ישראל ידוע כבר מקדמת דנא כי קיים קשר עמוק בין משה רבנו לקברי האבות. כך עולה מדברי ה"ספרי", הזוהר, וכן מ"ספר התמונה" המיוחס לתנא רבי נחוניא בן הקנה. ידועים דברי רשב"י בפרק "פתח אליהו" בו פונה רשב"י לרעיא מהימנא יחד עם האבות הקדושים "עורו משנתכון" עד שאכן "קם רעיא מהימנא ואבהן קדישן עימיה". בנוסף למדרשי חז"ל גם גדולי ישראל מדורות הראשונים, בהם גם רבי דוד הנגיד נכד הרמב"ם וכן רבי אלעזר מגרמייזא בעל הרוקח, וכן החיד"א הק' בספר "חומת אנך", ועוד רבים. ואכן גדולי ישראל זיע"א מהדורות הקודמים העידו כי המנהג היה לנסוע לחברון ביום ז' באדר; כך כתב הרה"ג נתן נטע בריזל זצ"ל, וכן המקובל רבי אשר זעליג מרגליות זצ"ל, וגם יבדלח"ט רבי אביש ציינווירט שליט"א המליץ כך. (ילקוט מדרשים ומקורות מרחיב דעת בנושא זה הופיע לאחרונה בשם "ישני חברון" שחיבר איש חברון ר' נעם ארנון, וכן מופיע במקורות רבים נוספים).
בנוסף, השנה עקב המצב הבטחוני, נמנע קיום ההילולה במירון, ועל כן חודש המנהג לעלות לחברון ביתר עוז. ואכן אלפים עלו לחברון בליל ז' אדר וביומו. בלילה הנעימה תזמורת הכליזמרים של ר' חיים פלג בניגוני קרלין ומירון, בעוד חסידים ואנשי מעשה רוקדים בדבקות בהשתפכות הנפש. בחצות הלילה התקיימה לכבוד משה רבנו זיע"א ההדלקה של אבוקת שמן ע"י המקובל בנש"ק רבי משה אבוחצירא שליט"א, שהדליק ברטט של קדושה בעוד שפתיו דובבות תפילות וכוונות עליונות. כיבד את המעמד בנוכחותו ראש המועצה הנבחר של קרית ארבע – חברון, ר' ישראל ברמסון, ויו"ר מוסדות הכנסת אורחים חברון ר' ברוך מרזל.
ההילולה המשיכה עד השעות הקטנות של הלילה, וכעבור זמן קצר כבר החלו תפילות הותיקין במערת המכפלה, כאשר מאות רבות של מתפללים בני כל העדות והזרמים ממלאים את כל אולמות המערה. אחרי תפילות הותיקין יצאו המאות לכיבוד עשיר שהוגש ע"י מוסדות "הכנסת אורחים חברון", בעוד האולמות שבים ומתמלאים בציבור נוסף של מתפללים שנהרו לחברון בהסעות מרחבי הארץ. בין אלפי הבאים בלטו דמויות מלאות הוד וקדושה של רבנים ואנשי מעלה, ובהם המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א ועימו מאות תלמידי ישיבת "נהר שלום".
אלפי העולים התפללו למען עם ישראל, ניצחון מלא על האויב, שחרור השבויים, רפואת הפצועים, ושלום החיילים . חלקם עלו גם לבית העלמין העתיק, לפקוד את ציוני הצדיקים ה"חסד לאברהם", ה"ראשית חכמה", "מלאכת שלמה", ה"שדי חמד", הרא"מ מני ועד, וכן למוזיאון ההיסטורי "לגעת בנצח" בבית הדסה. רבים עלו גן לקבר ישי, שבו שופץ לאחרונה בית מדרש מרהיב עין.
