איום בהליכה לבחירות? הנציגים החרדים מנסים למשוך זמן

אם הממשלה תיפול בקרוב זה לא יהיה בגלל המלחמה – זה יהיה בגלל חוק הגיוס. יש פתגם שאומר: "זר לא יבין זאת".

אם בעבר הציבור החילוני, הכללי, הסתכל על החרדים שאינם מתגייסים לצה"ל בעין עקומה, אבל רק נאנח והמשיך הלאה – הרי עכשיו, לאחר ה 7 באוקטובר, אין יותר סלחנות, אין יותר הבנה שבקריצה. לכן, הכעס בקרב הציבור הלא חרדי במדינה גדול.

ועכשיו, נלך רגע לפן הפוליטי. המשחק של העסקנים החרדים הוא שקוף: הם נוהגים על פי הכלל – "או שהכלב ימות או שהפריץ ימות". במילים אחרות – לשחק על זמן. נביא לבחירות, נרוויח כמה חודשים של הקפאת המצב ואחר כך השם גדול. הפעם – זה לא מה שיקרה. אני בכלל לא בטוח שבג"ץ ישחק את המשחק ויאפשר דחיה, ואם לא יהיה חוק גיוס ראוי – בג"ץ יכול לעצור את ההקצבות לישיבות גם במהלך מערכת בחירות. ונניח שיהיו בחירות – האם המפלגות החרדיות יקבלו קלפים טובים יותר מאשר יש להם עכשיו? בחיים לא.

ממשלת ימין מלא מלא הביאה לכך שמעולם החרדים לא זכו לעדנה כפי שהם זוכים לה עכשיו. אז בשביל להרוויח כמה חודשים (ולא ברור אם דחיה כזו תושג באמת) – אתם החרדים רוצים לפרק את הממשלה הכי טובה בשבילכם? זה לא הגיוני בכלל.

השבוע באו"ם אירעה תקלה קשה. אי נכונותה של ארה"ב להטיל וטו על החלטת מועצת הבטחון להפסקת אש גרמה לישראל נזק עצום. בעצם ארה"ב במו ידיה חיזקה את סינוואר. לא סתם ראשי החמאס יצאו בריקודים ומחולות בהצהרות שמחה. לא סתם הם עצרו את המו"מ בין עם ישראל בנוגע לשחרור החטופים. למה להם להסכים ל"ויתורים" מבחינתם כאשר העולם המערבי כולו, בראשות ארה"ב, עושה להם את העבודה. זה מדהים לראות את קוצר הראיה של העולם הנאור שבמו ידיו מתדלק את העולם השחור. איזה עיוורון!

ואנחנו, מנצחים בכל הקרבות בעזה, כולל בהישגים יוצאי דופן בבית החולים שיפא, אבל אנחנו לא מנצחים במלחמה. ניצחון במלחמה משמעותו שהאויב מרים ידיים. זה לא מה שקורה.

העולם מספק להם מזון, העולם מספק להם מטריה דיפלומטית, העולם יוצא נגד ישראל. ולא חשוב כמה אנחנו צודקים, ואנחנו באמת צודקים, העולם מזדהה עם החלש וגם שונא את ישראל על הדרך.

ישראל טעתה כשחשבה שנוכל לקיים מערכה בעזה במשך חצי שנה והעולם ישתוק. זה לא קרה בעבר ובוודאי לא יקרה עכשיו. מה שישראל צריכה, להערכתי, לעשות הוא להיערך לבליץ צבאי מול עזה ולסיים את האירוע הצבאי תוך זמן קצר ביותר, כולל כניסה לרפיח. וגם אם העולם ייצא נגדנו – אז ייצא. גם כך אנחנו גם אוכלים את הדגים הסרוחים וגם מגרשים אותנו מהעיר.

צריך להיות אמיצים ונחושים. אם כך ננהג – לעולם לא תהיה ברירה אלא לקבל את התוצאה. ומוטב שזו תהיה תוצאה מוחלטת והרסנית לאויב, כזו שהוא ירים ידיים ויתחנן לעצירה. ומוטב זה יקרה עכשיו!!