אב בית הדין הרבני בירושלים הדיין הרב יצחק אושינסקי התעמק בסוגיית האבות המנועים מלחלוק עם הבנים את ליל הסדר. כך למשל כשהמדובר בזוגות גרושים, כאשר הבן אצל האם או כשהאב בחו"ל, או חלילה במאסר או שבי.
האם ניתן לספר את סיפור יציאת מצרים לבן שלא בליל הסדר עצמו אלא לפני? או באמצעות מכתב בדואר או בדואר האלקטרוני או באמצעים דיגיטליים אחרים? והאם ניתן לקיים את חובת סיפור יציאת מצרים על ידי שליח?
אב בית הדין הרב אושינסקי מנתח את החובה לספר לדור הבא את נוסח ההגדה כדי להעביר את מסר האמונה מדור לדור. האב"ד מונה את הסברות בספרות ההלכתית לכאן ולכאן. מעיון בפוסקים שונים עולה, שהאפשרות לקיים את המצווה באמצעות מכתב שיישלח לפני פסח, היא לא אידיאלית, מאחר והזמן המתאים הוא "כאשר מצא ומרור מונחים לפניך".
בהמשך מוצא הרב אושינסקי כי מצוות והגדת לבנך היא רק בדרך של מענה לשאלות הבן, והחיוב "והגדת" משמעו אמירה בפה ולא בכתב. במקביל מביא הרב אושינסקי שורה של סברות שחובת הסיפור לבן אינה דווקא באופן מילולי ישיר בפה. האב"ד בוחן ומנתח גם את קיום מצוות "והגדת לבנך" על ידי שליח כאשר מישהו אחר מספר לבן את סיפור יציאת מצרים.
באופן מעשי הרב אושינסקי מציע שורה של פתרונות מעשיים לקיום מצוות "והגדת לבנך" בליל הסדר אף אם אינו יכול לספר לילדיו את סיפור יציאת מצרים בלילי הסדר עצמו, כגון שיספר לאחרים בליל הסדר ויקיים בכך "והגדת", או שיספר לילדיו ע"י שליח שיספר לילדים זאת בליל הסדר. כמובא בפוסקים, אף אם אמו של הבן תספר לבן את סיפור יציאת מצרים בליל הסדר, היא תצא ידי חובה בכך.
