גבורה של אמא יהודיה. אין דרך אחרת לתאר את התנהלותה של הגב' יעל ע"ה. מסירותה לחינוך הילדים ולתורה, בכל שנותיה בכלל – ובשנות המחלה הארורה בפרט. היא עשתה הכל, הסתירה את מצבה ונלחמה בגבורה, כדי שהילדים ימשיכו לשקוד על דלתות התורה בהיכלי הישיבות הקדושות.
"אל תחזרו הביתה," סימנה לבחורי הישיבות שלה בעזרת לוח אותיות, "יותר משמח אותי שאתם לומדים בישיבה". אבל הם כן הגיעו, חרדים ומפוחדים: מה שלום אמא? מה קרה לה מאז הפעם האחרונה שראו אותה?
היא אהבה את התורה בכל נימי נפשה. כמה שנים קודם לכן נסגר מקום עבודתו של אבא. אבא החליט לשוב לספסלי בית המדרש ליום שלם, ואמא היתה מאושרת בכך. "אתה תלמד, ואני אסדר את השאר." הבטיחה לו וקיימה. היא הוסיפה שעות והצטמצמה עוד ועוד. כסף מעולם לא היה בשפע והיעדר המשכורת שלו גבה מחיר משמעותי, אך התורה היתה חשובה יותר מהכל.
לתרומה לחתן היתום הזקוק לעזרתנו >>>
כשהיא חלתה, הילדים השיבו לה באותה מסירות ואהבה. הם בעצמם טיפלו בה, מיטיבים את תנוחתה במיטה, מאכילים בסבלנות כפית אחר כפית. יש ילדים גדולים בבית, בחורים ובחורות שחבריהם נשואים מזמן, ובמקום לטפל בילדיהם הם סועדים אמא חולה.
כמה היא התפללה ללוות אותם לחופה, לרקוד בחתונותיהם, לקבל את הבנות לאירוח מפנק אחרי לידה! היא השתוקקה לטרוח בשבילם, לרוץ מחנות לחנות, לבשל מטעמים לשבע ברכות… אבל השם הטוב גזר אחרת, והם אלו שסועדים בה סביב השעון.
בחול המועד אמא ביקשה שיסדרו לה את הכרית כי היא רוצה להירדם. הכרית סודרה והדלת נסגרה כדי לאפשר לאמא מנוחה רגועה, ושוב אמא קראה להם. היא משוחחת איתם בתנועות עיניים, בהצבעה על לוח אותיות ובעיקר עם הלב.
בת ה-17 מגיעה במהירות. מה את רוצה, אמאל'ה?
אמא לא עונה לה. ידיה שמוטות והיא מאבדת צבע. "אמא?" הילדה נבהלת. נראה לה מוזר. "אמא!!!" היא צועקת. אבא והילדים רצים לחדר. מתאספים סביב אמא. כולם בבית, סגר ואין לאן לצאת. "תזמינו אמבולנס!" צועקת הקטנה. אבא נשען על הקיר לבן כולו.
היא התפללה ללוות את הילדים לחופה, והם אלה שליוו אותה אל בית העלמין.
מקיימים את הצוואה! עוזרים להכניס את החתן היתום לחופה >>>
אי אפשר להבין איזה חלל נותר בלכתה. השנה וחצי האחרונות התנהלו כל הזמן סביב אמא: לטפל בה, להשגיח עליה, להשיג תוסף תזונה מיוחד למצבה, לקום אליה בלילה, שוב ללוות אותה לבית החולים… פתאום אין סביב מי להתרוצץ, אין למי לדאוג, רק כאב עצום ונורא מפלח את הלב.
היתום הזה שרק לפני זמן היתה לו אמא דואגת ואוהבת, וכעת פתאום נותר לבד, אינו יודע את נפשו מרוב דאגה, מה יהיה עכשיו?!
מי יעזור לו בכל ההכנות לחתונה, מאיפה מתחילים?
בהתחלה עוד התקשרו להציע עזרה, אבל כעת הכל דומם והוא מבין שאם הוא לא ידאג לעצמו אף אחד לא ידאג לו.
וכאן הוא מגיע לזעוק את זעקתו המרה, מאין יבא עזרי.
יהודים יקרים, אנחנו ניתן לו את הכוחות ואת העוצמה להקים בית בישראל.
אבי היתומים מצפה מאיתנו לעזרה משמעותית להקים את הבית הזה.
לחצו כאן לתרומה לחתן היתום >>>
בית שמוקם מאפר היתומות והאבלות לשמחה גדולה. בעזרת ה'.
החתן היתום מתחנן לכל אחד מאיתנו: "אמא שלי נפטרה לאחר שנות סבל וגם אני עברתי הרבה תהפוכות בחיי עם הרבה ניסים, וב"ה אני עומד להקים בית נאמן בישראל, ואני חייב את עזרתכם הדחופה, אנא עמדו לימיני ואבי היתומים יברך אתכם בכל הישועות".
