יונתן מספר: "בפעם הראשונה ששמעתי את הלחן של ר' שלמה קרליבך לשיר המעלות, הרגשתי שהנשמה שלי כבר מכירה אותו. געגועים, שמחה, עצב והתרגשות מעורבים יחד. יכול לשמוע את אבות אבותינו בבית המקדש שרים את מילותיו של דוד המלך.
לפני שנתיים הגשמנו חלום והקמנו בית ספר למוסיקה בשם ׳שירת הלויים׳, בית ספר שמנסה להעניק ולפתח את חכמת המוסיקה אצל תלמידינו, את החיבור הזה בין היופי לקודש, בין החכמה לטהרת הלב.
וברגע אחד השתנו חיינו. איך נמשיך לשיר? רבים מצוות בית הספר ומתלמידינו גוייסו לחזית. אחרים חוו אובדן, קרוב או רחוק. עבור כולנו הימים אינם פשוטים. החיילים. הפצועים בגוף ובנפש. המפונים שנעקרו מביתם. כמה דמעות.
ובדיוק בגלל זה היה לנו חשוב לשיר את המילים הללו. כי אלו מילים של תקווה. וכשעמדתי יחד עם התלמידים והצוות ושרנו, ידעתי כי הגדיל ה׳ לעשות עמנו. זה העם שלנו. ולא משנה מה אנחנו עוברים – תמיד נביט למעלה ונמשיך לשיר. באותו הרגע ראיתי מול עיני את שביתנו כאפיקים בנגב. את יישובי העוטף כשהם משגשגים. את מי שזרע בדמעה וברינה עוד יקצרו.
מי יתן ומשירת הלוויים נזכה להאיר אל העולם, לגעת בלבבות, ונזכה לשיר אל מול פתח ההיכל בהר קדשנו. הגדיל ה׳ לעשות עימנו, היינו שמחים."
