מריאנה בלנקאיה, מומחית לענייני ערבים ופרשנית באתר The news of israel, מנתחת את המצב הסבוך במזרח התיכון, היחסים של ישראל ומצרים שעומדים בפני התנגשות ומה שקורה מאחורי הקלעים של המזרח התיכון.
התקרית בה נהרגו חיילים מצריים ליד מחסום רפיח, והשריפה הגדולה שהשתוללה במחנה הפליטים רפיח, כתוצאה מתקיפה ישראלית, הגבירו את המתיחות בין מצרים לישראל. אמנם גם קהיר וגם ירושלים נמנעות כרגע מהסלמה נוספת, אבל הסנטימנט המקומי במצרים שונה בתכלית.
כתוצאה מכך, קהיר ובירות ערביות אחרות דוחפות יותר ויותר להפסקת אש ברצועת עזה, שתכלול כמה שיותר מדינות אחרות. המאמץ הזה בלט השבוע במיוחד במהלך ביקורים של נציגי מדינות ערב בבריסל ובבייג'ין, שם הם מצאו תמיכה מלאה.
יתר על כן, האיחוד האירופי שוקל ברצינות סנקציות נגד ישראל, שעלולות להוביל למחלוקת בין וושינגטון לבריסל. עם זאת, ישנם תחומי מחלוקת נוספים ביניהם, כמו תוכנית הגרעין של איראן.
מעניין לציין שמדינות אירופה נקטו עמדה נוקשה יותר כלפי טהראן מאשר ארה"ב, שמטרתה למנוע עוד יותר ערעור יציבות המזרח התיכון בשלב זה.
כל העיניים נשואות לרפיח
"כל העיניים על רפיח" – זו הייתה הסיסמה של קמפיין מדיה חברתית לתמיכה בפלסטין השבוע. אכן, נראה היה כי תשומת הלב הבינלאומית התמקדה באזור זה של רצועת עזה, שבו ישראל יזמה לאחרונה מבצע צבאי שהתעכב זמן רב.
גורמים בצה"ל מדגישים כי המבצע מוגבל בהיקפו. עם זאת, בסוף השבוע שעבר דרש בית הדין הבינלאומי לצדק מישראל להפסיק את הפעולות הצבאיות ברפיח. נושא זה עשוי להיות מובא בפני מועצת הביטחון של האו"ם, עם הצעת החלטה שכבר הוצעה על ידי אלג'יריה.
הגורם להחלטה האלג'יראית היה השריפה ברפיח ביום ראשון, שבה לדברי הפלסטינים נהרגו בין 45 ל-70 בני אדם. השריפה פרצה לאחר שכוחות ישראליים חיסלו שני פעילי חמאס בכירים. בצה"ל אומרים שהתקיפה כוונה ל"בניין סגור" שנמצא "מרוחק ממחנה הפליטים" ומקורות ישראלים טוענים כי ייתכן שהשריפה נגרמה מפיצוץ של מחסן נשק או דלק במבנה היעד.
ההסברים הללו לא השפיעו על דעת הקהל הבינלאומית, והלחץ על ישראל גבר. עם זאת, ארה"ב נותרה גורם מרסן, והצהירה כי היא אינה רואה בפעולות הישראליות ברפיח חציית קווים אדומים. וושינגטון מקבלת את עמדת ישראל לפיה מבצע רפיח מוגבל אך ממשיכה לדרוש מישראל לדבוק בסטנדרטים הומניטריים. ממשל ביידן גם מבין שהמצב עלול לצאת משליטה בכל רגע.
חמאס ניצל את המצב ברפיח, את פסיקת בית הדין הבינלאומית והתמיכה הציבורית הגוברת בפלסטינים. ביום חמישי הצהירו נציגי חמאס על נכונותם להסכים עם ישראל רק אם המלחמה בעזה תיפסק לחלוטין, תנאי שמסרו למתווכים. הם ציינו כי חמאס לא ינהל משא ומתן על שחרור בני ערובה ישראלים עד שתושג הפסקת אש מלאה וארוכת טווח. בעבר הוצע כי הפסקת אש זמנית תיגרם ממשא ומתן, כולל החזרת בני ערובה.
למעשה, חמאס העלה את ההימור באופן משמעותי והטיל אחריות מלאה על התמוטטות המשא ומתן הקודם על ישראל. גם המתווכים קטאר ומצרים, מאשימים את ישראל ומתוסכלים מכך שמאמצי התיווך שלהם נכשלים.
התקרית בגבול המצרי
ביום שני דיווחו ישראל ומצרים על קרב יריות סמוך למחסום רפיח שהביא למוות של חייל מצרי ולפציעתם של כמה אחרים (שאחד מהם מת מאוחר יותר). שני הצדדים הבטיחו לחקור.
קהיר נשענת לגרסה לפיה קרב היריות התרחש בין חיילים ישראלים לחמושים פלסטינים, כששומרי הגבול המצרים נקלעו לאש הצולבת ולאחר מכן השיבו אש. ערוץ האמירויות Sky News Arabia תומך בגרסה זו.
מומחים מסכימים שמצרים וישראל מנסות להימנע מהסלמה של המצב, שכן עליהן לשמור על שיתוף פעולה ביטחוני. עם זאת, המתיחות גוברת בקהיר. מלכתחילה היה חשש שהלחימה ברצועת עזה עלולה לגלוש לשטח מצרים.
דאגה מרכזית נוספת לקהיר היא חוסר שביעות רצון הציבור מהמגעים של הממשלה עם ישראל. למרות הסכם השלום שהושג בין מצרים לישראל ב-1979, האוכלוסייה המצרית הכללית נותרה חסרת סימפטיה במידה רבה כלפי שכנתם, עם רגשות אנטי-ישראליים עדיין נוכחים בתקשורת.
עם זאת, ההנהגה המצרית מבקשת כיום להימנע מכל תסיסה ציבורית. לפי ה"וול סטריט ג'ורנל" , מאז תחילת המלחמה בעזה, השלטונות המצריות עצרו 120 בני אדם בהפגנות פרו-פלסטיניות.
בנוסף, העיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" ציין כי הלוויתו של החייל המנוח נערכה ללא כיבודים צבאיים ראויים, וגורמים רשמיים עיכבו את ההודעה על מותו של החייל השני.
המצב הפנימי במצרים, הוא ללא ספק אחד הגורמים שבעקבותיו קהיר להוטה להשיג הפסקת אש בעזה במהירות האפשרית. מכאן, האמירות הרשמיות הקשות יחסית שהופנו כלפי ישראל והעצירה הסמלית של הסיוע ההומניטרי דרך מחסום רפיח לאחר שהכוחות הישראלים השתלטו עליו. קהיר האשימה את ישראל בהחמרה במצב ההומניטרי בעזה.
ארצות הברית מנסה לתווך את המצב. ביום חמישי דיווח כאן11 כי ישראל ומצרים הגיעו להסכמה ראשונית לפתיחת מחסום רפיח לסיוע הומניטרי לעזה. התוכנית כוללת נסיגת כוחות ישראליים מהמחסום, אך הפרטים לגבי מי ינהל אותו לאחר מכן עדיין נמצאים במשא ומתן. ישראל מקווה שהאו"ם וכוחות פלסטינים מקומיים שאינם קשורים לקבוצות טרור, בעיקר חמאס, יקבלו את השליטה במקום, אך על פי הדיווחים, קהיר מעדיפה לראות כח משימה של האיחוד האירופי במחסום.
דיונים משולשים בנושא זה צפויים להימשך בשבוע הבא. לפי האתר האמריקני 'אקסיוס', מצרים הסכימה לחדש את מעבר הסחורות דרך המחסום בעקבות שיחת טלפון בין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.
ההחלטה התקבלה לאחר שוושינגטון הזהירה כי תגנה בפומבי את קהיר על גרימת מצוקה הומניטריות בעזה. עם זאת, ארה"ב לא רוצה לריב בפומבי עם מצרים, מכיוון שהיא מסתמכת במידה רבה על מעורבותה של קהיר בפתרונות עתידיים לבעיות עזה.
האיום בסנקציות
במקביל, מדינות ערב ממשיכות להאיץ בקהילה הבינלאומית להכיר במדינת פלסטין. הנושא נדון בשיחות בין מדינות ערב לאיחוד האירופי בבריסל בתחילת השבוע. יושבי ראש המשותפים היו שרי החוץ של ערב הסעודית ונורבגיה, פייסל בן פרחאן ואספן בארת איידה. בשבוע שעבר הכירה אוסלו, יחד עם מדריד ודבלין, במדינה הפלסטינית. פוליטיקאים ערבים מקווים שאחרים ילכו בעקבותיהם.
בינתיים, האיחוד האירופי שוקל סנקציות נגד ישראל. אפשרות כזו נידונה במקרה שישראל לא תעמוד בהחלטות בית הדין הבינלאומי בדבר הפסקת הפעילות ברפיח.
על פי דיווח ב'פוליטיקו' האיחוד האירופי מתכונן לפעולה בשל החששות הגוברים לגבי העלויות ההומניטריות של המבצעים הצבאיים של ישראל ברצועת עזה. התקרית במחנה הפליטים שימשה אחת הסיבות להגברת הדיון בנושא. במיוחד שממש למחרת התקרית התכנסו שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי לפגישתם הקבועה בבריסל.
שרת החוץ הגרמנית, אנאלנה בארבוק, הצהירה כי החלטת בית הדין הבינלאומי היא "מחייבת ויש לקיים אותה". היא הדגישה כי המשך המבצע הצבאי לא יועיל לישראל. "אנחנו רואים שאין זה רווח לביטחון ישראל, שאף בן ערובה לא ישוחרר אם אנשים שורפים עכשיו באוהלים", אמרה. נציגי מדינות אחרות הביעו סנטימנטים דומים, אך הדעות לגבי הסנקציות עדיין חלוקות.
בין אלה הדוגלים בסנקציות הן אירלנד, בלגיה וספרד. עם זאת, גרמניה ואוסטריה נגדם. פינלנד גם לא תומכת בסנקציות, לפחות כאלו שעלולות להשפיע על הסחר עם ישראל ושיתוף הפעולה בהיי-טק. משתתפים אחרים בפגישה הביעו דעות מעורפלות יותר.
בכל מקרה, באיחוד האירופי כבר החלו ההכנות לרשימת הצעדים נגד ישראל. בין האפשרויות הסבירות ביותר היא השעיית הסכם ההתאגדות בין ישראל לאיחוד האירופי, המאפשר לסחורות ישראליות גישה מועדפת לשוק האירופי. בתוך כך, כבר התקבלה החלטה לכנס את מועצת ההתאחדות כדי לדון בחובותיה של ישראל לזכויות האדם. ההחלטה הזו נחשבת למשמעותית, בין היתר מכיוון שהאיחוד האירופי הוא שותף הסחר העיקרי של ישראל.
חילוקי דעות
קרוב לוודאי שכוונת האיחוד האירופי להטיל סנקציות נגד ישראל, לא יזכה לשיתוף פעולה עם וושינגטון. עם זאת, גוברים חילוקי הדעות בין האיחוד האירופי לארה"ב בנוגע למצב במזרח התיכון. המספר ההולך וגדל של מדינות האיחוד האירופי שמכירות במדינת פלסטין ומגנות את ישראל הוא רק קצה הקרחון. בימים האחרונים עלו הדלפות גם בתקשורת בנוגע למתיחות האירופית-אמריקאית סביב איראן.
ממשל ביידן מפעיל לחץ על בעלות ברית אירופה לנטוש את התוכניות למתוח ביקורת על תוכנית הגרעין של איראן בישיבת יוני הקרוב של מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), כפי שדיווח הוול סטריט ג'ורנל מוקדם יותר השבוע.
לפי מקורות שצוטטו בפרסום, ארה"ב מתנגדת לכוונותיהן של בריטניה וצרפת לצנזר את איראן ולוחצת על מדינות אחרות להימנע מהצבעה.
הפרסום של WSJ התרחש כמעט במקביל להדלפות בתקשורת המערבית בנוגע לקטעים מדו"ח סבא"א. הוא קובע כי במהלך שלושת החודשים האחרונים גדלו מלאי האיראני של אורניום המועשר ל-60% ב-20.6 ק"ג ל-142.1 ק"ג.
המשמעות היא שהמלאי המשוער של אורניום מועשר באיראן חרג ביותר מפי 30 מהגבול שנקבע בהסכם הגרעין משנת 2015 בין טהראן למעצמות העולם. ניתן להשתמש בהעשרה נוספת של אורניום ל-90% ליצירת נשק גרעיני.
באפריל דיווח ה"וושינגטון פוסט", שציטט את מקורותיו, כי איראן "קרובה יותר ליצירת נשק גרעיני מאי פעם בתולדותיה". האורניום המועשר ביותר של טהראן יכול להיות מנשק תוך מספר ימים או שבועות, עם כמות מספקת כדי ליצור שלושה מכשירים גרעיניים פרימיטיביים בתוך שישה חודשים.
משרד החוץ האמריקאי הפריך את המידע מ-WSJ. להיפך, דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית, מתיו מילר, הצהיר כי ארה"ב מגבירה באופן אקטיבי את הלחץ על איראן. האם זה נכון או לא, נותר לראות בישיבת מועצת הנגידים של סבא"א.
בהקשר זה, ראוי לציין כי רק בשבוע שעבר התפרסמו ידיעות על סבב נוסף אחרון של משא ומתן חשאי בין ארה"ב לאיראן בעומאן בנוגע למצב באזור. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה גם כי עמדותיהן של ארה"ב ושלישיית אירופה (בריטניה, צרפת וגרמניה) בנוגע לאיראן ואסטרטגיית הפעולה בסבא"א חלוקות במיוחד וביום רביעי הפיצו שלישיית המדינות את הצעת ההחלטה שלהם בגנות איראן. הפעם האחרונה שסבא"א אימצה החלטות כאלה הייתה לפני שנה וחצי. עם זאת, וושינגטון לא רוצה להכעיס את טהראן, מחשש להסלמה חדשה באזור על רקע הקמפיין של ביידן לנשיאות ארה"ב.
פסגה בבייג'ין
סיבה נוספת לדאגה היא הפעילות הגוברת של סין במזרח התיכון, הנוגעת לכלכלה ופוליטיקה. הפורום העשירי לשיתוף פעולה בין מדינות ערב סין, שנפתח ביום חמישי בבייג'ינג, ממחיש זאת.
אירועים אלה מתקיימים החלו בשנת 2004, אלא שמאז, בייג'ין חיזקה באופן ניכר את נוכחותה במזרח התיכון. בשנת 2023, הסחר הדו-צדדי בין סין למפרץ הפרסי, לפי נתוני המכס הסיני, הסתכם ב-286.9 מיליארד דולר. בנוסף, אנליסטים של UBS מעריכים כי הקשרים ההולכים וגדלים של סין עם המזרח התיכון עשויים להגדיל את סחר האנרגיה העולמי ביותר מ-400 מיליארד דולר עד 2030.
בייג'ין מערבת באופן פעיל את מדינות ערב ב"יוזמת החגורה והדרך" הנרחבת שלה, המתחרה בתוכנית האמריקנית ליצירת המסדרון הכלכלי של הודו-מזרח תיכון-אירופה (IMEC). האחרון עומד בפני אתגרים רציניים בשל הסכסוך ברצועת עזה, שכן הוא הציע שיתוף פעולה בין ישראל למדינות ערב.
עם זאת, וושינגטון לא רוצה רק לצפות בהצלחות של בייג'ינג. שיתוף פעולה טכנולוגי ערבי-סיני עלול להיתקל בקשיים עקב לחץ אמריקאי על בעלות בריתה במזרח התיכון. לפי בלומברג, חברת בינה מלאכותית מובילה באיחוד האמירויות, G42, התרחקה לאחרונה מהטכנולוגיה הסינית לטובת טכנולוגיה אמריקאית, וחתמה על הסכם של 1.5 מיליארד דולר עם מיקרוסופט. קרן הבינה המלאכותית של ערב הסעודית, עם הון של 100 מיליארד דולר, רמזה על נכונותה ללכת בעקבותיה. עם זאת, הקרב על השווקים הערביים נמשך, במיוחד מכיוון שהשקעות סיניות אינן מגיעות עם דרישות פוליטיות כמו אלה האמריקאיות. באופן שמתאים מאוד למדינות ערב, שלא מוכנות לשים את כל הביצים בסל אחד.
במקביל, בייג'ין החליטה שלא להגביל את עצמה להתרחבות כלכלית במזרח התיכון והחלה להראות פעילות פוליטית. הדוגמה הבולטת ביותר היא החתימה, ב-2023, בבירת סין, על הסכם לשיקום היחסים הדיפלומטיים בין ערב הסעודית לאיראן. סין מעוניינת גם בנושא הפלסטיני, ללא השתתפות בו אף מדינה לא יכולה להיחשב לשחקן משמעותי באזור.
בנוסף, ביוני 2023 אירחה סין את יושב ראש הרשות הלאומית הפלסטינית, מחמוד עבאס, לו הציגו תוכנית שלום סינית. בהמשך היה צפוי ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לבקר בבירת סין, אך הביקור לא יצא לפועל.
באפריל ניסתה סין להשיג פיוס בין פת"ח לחמאס, אך כמו מאמצים קודמים של מוסקבה ושחקנים ערבים, זה לא צלח. אף על פי כן, קולה של בייג'ינג במסלול הפלסטיני הולך ומתגבר.
"המזרח התיכון הוא ארץ שניתנת לה סיכויים רחבים לפיתוח, אבל המלחמה עדיין משתוללת בה. אסור שהמלחמה תימשך עד אין קץ. הצדק לא צריך להיעדר לנצח", אמר נשיא סין שי ג'ינפינג בפתיחת הפסגה.
שי גם הביע תמיכה בקיום ועידת שלום בינלאומית "רחבה, סמכותית ויעילה" בנושא המזרח התיכון והזכיר כי סין תומכת בחברות פלסטינית מלאה באו"ם. בנוסף, הוכרז על 500 מיליון יואן נוספים (השווים ל-69 מיליון דולר) שיוקצו כסיוע הומניטרי מיוחד לרצועת עזה. 3 מיליון דולר נוספים ייתרמו לסוכנות האו"ם למזרח התיכון (אונר"א) כדי לסייע לפליטים פלסטינים.
בקיצור, יוזמות פוליטיות אחרות ומשא ומתן מאחורי הקלעים, צפויים לבוא בעקבות פעולות כאלה. כך שסין עוד לא אמרה את המילה האחרונה בנושא.
