מבקר המדינה: "נפלו ליקויים חמורים בהתנהלות כוחות הביטחון"

בעקבות העתירה המבקשת למנוע ממבקר המדינה לבצע את הביקורת בעניין טבח השביעי באוקטובר, הגיש המשרד את תשובתו המקיפה לבג"ץ לפיה "קיימת דחיפות לעריכת הביקורת בשלב זה בכלל הדרגים (אזרחי, מדיני וצבאי)". לדברי המבקר, "האיזון הנכון, אותו גיבש מבקר המדינה- קיום ביקורת מדורגת ומידתית, גם בצה"ל, בחלוף שבעה חודשים לפרוץ המלחמה. מתכונת הביקורת, שאינה נוגעת למהלכי הלחימה של צה"ל, גובשה לאחר התייחסות צה"ל, שהסכים לרובה המכריע".

מבקר המדינה מציין בתגובתו כי "הטענה שביקורת תסיט קשב של מפקדים ולוחמים, תמוהה בשים לב, לעמדה העדכנית של היועמ"שית, לפיה יש להקים כבר עתה ועדת חקירה ממלכתית", ובנוסף, "בניגוד לטענות העותרים ביקורת המדינה פעלה גם בעבר בעיתות לחימה".

בכתב התגובה טוען המבקר כי קיימת דחיפות לעריכת הביקורת בשלב זה בכלל הדרגים (אזרחי, מדיני וצבאי), ובכלל זה גם בצה"ל ובגופים נוספים של מערכת הביטחון. "נדמה כי אין חולק על כך, שנפלו ליקויים חמורים גם בהתנהלות כוחות הביטחון, בתקופה שקדמה למתקפת הפתע הנפשעת שביצעו מחבלי החמאס ביום 7.10.2023, בשבעה באוקטובר ובתקופה העוקבת לה".

לדבריו, "ביקורת מבקר המדינה, תוכל לסייע לאיתור מהיר של ליקויים, ובכך לסייע בתיקונם ובמניעת הישנותם. מניעת הביקורת בשלב זה, בעייתית, ביתר שאת, נוכח האפשרות כי אירועים ביטחוניים נוספים (המשליכים כמובן על כל אחד מתושבי המדינה ועל המערכת האזרחית) עלולים לפרוץ בכל שעה ועל כן קיימת חשיבות רבה להפקת לקחים מהירה וליישום ההמלצות של ביקורת המדינה דווקא בעת הזו".

עם זאת, "לצד החשיבות בביצוע התחקורים הפנימיים בצה"ל, נכון למועד הגשת תגובה מקדמית זו, ביקורת המדינה היא הביקורת החיצונית היחידה שמתקיימת… (מוסד) מבקר המדינה מחזיק בראייה מערכתית כוללת, צופה פני עתיד, וביכולתו לערוך בדיקה מעמיקה במגוון גופים מבוקרים במקביל, ועל כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי, כפי שמתחייב במקרה דנן שאינו דומה למקרים שהתרחשו בעבר. לעומת זאת, תחקירים של צה"ל מוגבלים ביכולתם לספק תמונה מערכתית של פעילות משולבת של מגוון גורמי ביטחון וגורמים מבוקרים אחרים".

המבקר מתריע כי "עצירת ביקורת המדינה הנערכת בצה"ל בימים אלו, עלולה לפגוע בתהליך הפקת הלקחים ולהביא לכך שליקויים שיכולים היו להימצא ולתקנם לא יתוקנו ובכך להביא לפגיעה חלילה בחיי אדם. כך למשל, הביקורת שנערכת ביחס להגנת היישובים בעוטף עזה, פינוי אוכלוסיה ומערך ההסברה, רלוונטית גם לתרחיש של לחימה כוללת בחזית הצפון. בדומה, הביקורת בנוגע להגנת היישובים, כיתות כוננות, שיתוף הפעולה בין המשטרה וצה"ל רלוונטית גם לאיום הנשקף ממרחב קו התפר".

אנגלמן מוסיף עוד וכותב כי "ככל שחולף זמן עד למועד עריכת הביקורת, גובר החשש מקושי באיתור חומרים רלוונטיים. לא מן הנמנע, כי עם חלוף הזמן חלק מהמסמכים והנתונים הדרושים לצורך עריכת הביקורת, לא יישמרו כנדרש או יאבדו. ועוד. מטבע הדברים, חלוף הזמן עלול לפגוע בזיכרון של הגורמים השונים הנדרשים לספק מידע ובכך לפגוע באפקטיביות של הליך הביקורת".

גם המינויים השערורייתיים של הרצי הלוי, מוזכרים בתגובה: "לכך מצטרפים חילופי גברי בצה"ל שעשויים אף הם לגרום לקושי ראייתי ולאפשרות לבצע ביקורת מיטבית כלפי גורמים מסוימים שיסיימו את שירותם הצבאי. ודוק. אך לאחרונה נערך סבב מינויים נרחב בשורות הקצונה הבכירה בצה"ל".

המבקר מוסיף וכותב כי "העתירה שואפת להשתיק ולשתק את מוסד ביקורת המדינה, ולהכפיפו, כך ממש, להחלטות עתידיות, שטרם נולדו, של הרשות המבצעת, החלטות שתקמנה גדרות שמוסד ביקורת המדינה, כך להצעת העותרים, לא יוכל לחצותן. במילים אחרות, ההצעה של העותרים היא למסור בידי הרשות המבצעת מתג השתקה של מוסד ביקורת המדינה.

העותרים מציעים… כי אזרחי ישראל ימתינו לקביעת הרשות המבצעת – האם להקים ועדת חקירה ממלכתית… מה יהיה המנדט שלה, וכן הלאה. לשיטת העותרים החלטות של הרשות המבצעת הן שיתחמו את סמכותו של מבקר המדינה. הצעתם התקדימית של העותרים, שאין לה אח ורע, תפקיד בידי הרשות המבצעת כלי רב עצמה, מסוכן, הנוגד אחד מיסודות המשטר הדמוקרטי בישראל.

"מצער שדווקא עותרים שמתיימרים לקדם מנהל תקין, שקיפות וערכי שלטון החוק, מבקשים למנוע ביקורת המדינה על רשויות השלטון. התנועה לאיכות השלטון אמנם משלמת בעתירתה 'מס שפתיים' בדבר חשיבותו של מוסד מבקר המדינה, אך בפועל היא, יחד עם העותרים האחרים, מבקשת לבלום את ביקורת המדינה, להחלישה, לצמצמה ולהגבילה".

המבקר מציין עוד כי "לעותרים, אין כל מעמד לקבוע סדרי הביקורת, נושאי הביקורת, או עיתוי הביקורת, וודאי שאין להם זכות למנוע ממבקר המדינה לפעול לפי סמכותו הבלעדית ולערוך ביקורת. גם לגוף מבוקר אין זכות למנוע את ביקורת המדינה כלפיו, או לקבוע מתי או על ידי מי תבוצע הביקורת. אם לא תאמר כן, הרי יהפוך המבוקר למבקר עצמו, בניגוד לכלל ש"אין מבוקר נעשה מבקר".

ביקורת בזמן מלחמה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מוסיף ומפרט בכתב התגובה כי "החובות המוטלות עליו (על מבקר המדינה) והאינטרס הציבורי מחייבים לקיים – כיום – ביקורת מדינה על תפקוד הדרגים כולם, האזרחיים, המדיניים והצבאיים בקשר עם ארועי שבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל'; החל בראש ממשלת ישראל, וכלה בדרגים מבוקרים זוטרים".

לדבריו, "בהיכנס המלחמה לחודשה התשיעי, נמצאת ביקורת המדינה הגוף היחידי המקיים ביקורת בלתי תלויה, חיצונית ועצמאית, צופה פני עתיד, ביחס לאחד המחדלים האסטרטגים החמורים בתולדות המדינה. לא ניתן להפריז בחשיבותה של ביקורת המדינה לעת הזו, בהיותה כלי ראשון במעלה ללמידה ולתיקון ליקויים מהיר ככל הניתן. המדובר בביקורת שהחובה לקיימה ללא דיחוי נובעת מהדין, מהאינטרס הציבורי ומטעמים פרקטיים שכן קיום ביקורת באיחור ניכר, משמעו פגיעה מובהקת בנגישות לראיות שעלולה חלילה לפגוע בביקורת ובאפקטיביות שלה נוכח חלוף הזמן, קושי באיתור מסמכים, חילופי גברי והחלשות הזכרון.

"עצימותה כעת אינה דומה לזו שהיתה בחודשים הראשונים שלאחר מתקפת הטרור הרצחנית של שבעה באוקטובר. ביום 1.6.2024 בוטל מצב החרום המיוחד בעורף, אשר שרר בכל שטח הארץ, והוא הותר על כנו רק ביחס לאזורים מסוימים בצפון הארץ ובדרומה".

המבקר הודף את הטענות נגדו ומציין כי "בניגוד לטענות העותרים ביקורת המדינה פעלה גם בעבר בעיתות לחימה, למשל, ב'מבצע שלום הגליל' (מלחמת לבנון הראשונה), בסוף מלחמת יום הכיפורים (בעת 'מלחמת ההתשה במובלעת הסורית' וטרם הסכמי שביתת הנשק) ו'במלחמת המפרץ'… בניגוד לטענתה של תנועת אומ"ץ, ביקורת המדינה בעניין מלחמת לבנון השנייה לא עסקה רק במוכנות העורף אלא גם המוכנות של מערך המילואים בזרוע היבשה למלחמה, מוכנות צה"ל למלחמה בתחום מלאי התחמושת והערכות המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל לעתות חירום ותפקודם בעת מלחמת לבנון השנייה… בניגוד לנטען, בעניין 'צוק איתן' ביקורת המדינה לא עסקה רק "בנושאים נקודתיים".

במציאות החריגה הנוכחית, יש להפנים חשיבותה של ביקורת המדינה, גם בעת הקשה והתובענית הזו. ואמנם, רובם המכריע של גופי הביטחון נוהג כך, לרבות השב"כ, המוסד, משרד הביטחון, וגופים נוספים, העוסקים גם הם מזה חודשים ארוכים בלחימה באויב".

"האיזון הנכון, אותו גיבש מבקר המדינה, משמעו קיום ביקורת מדורגת ומידתית, גם בצה"ל, בחלוף שבעה חודשים (נכון לראשית חודש מאי 2024) לפרוץ המלחמה. מתכונת הביקורת, שאינה נוגעת למהלכי הלחימה של צה"ל, גובשה לאחר התייחסות צה"ל, שהסכים לרובה המכריע".

המבקר מזהיר כי "ביקורת מדורגת ומידתית, כפי שהתחילה להתבצע, גם בצה"ל, לאחר החלטתו של בית המשפט הנכבד מיום 13.5.2024, תוכל לסייע במניעת תוצאות עתידיות קשות, חלילה, דווקא נוכח חשש מפני התרחבות האתגרים הביטחוניים. עיכוב הביקורת בצה"ל משמעו עיכוב ביקורת המדינה גם בסוגיות הנוגעות לדרג המדיני ולמערכים משטרתיים ואזרחיים, שנדרש קיומן בדחיפות כדי למנוע נזקים נוספים".

אנגלמן מוסיף וכותב את הברור מאליו: "אזרחי ישראל זכאים לקבל תשובות לשאלות הקשות העולות בעקבות אירועי שבעה באוקטובר. אמון הציבור במערכות הציבוריות והלכידות החברתית יבואו לידי ביטוי ראוי לא בדרך של השתקת ביקורת המדינה, כהצעת העותרים, אלא באמצעות מימושה של ביקורת המדינה.

הטענה לפיה עריכת הביקורת של מבקר המדינה תפגע בביטחון המדינה ותסיט קשב של מפקדים ולוחמים, תמוהה בשים לב, לעמדה העדכנית של היועצת המשפטית לממשלה, לפיה יש להקים כבר עתה ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת חרבות ברזל.

הטענה ביחס להסטת קשב של המפקדים והלוחמים גם אינה מתיישבת עם העובדה שצה"ל (וגופים ביטחוניים נוספים), החלו לבצע עשרות תחקירים פנימיים אודות אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', הנוגעים בליבת הפעילות המבצעית של צה"ל".

המבקר מוסיף ומציין כי קיים פגישות לרוב עם אזרחים שפונו מבתיהם וערך עשרות סיורים ברחבי הארץ, ברשויות המקומיות השונות, ביישובים שפונו, ובבתי מלון אליהם הגיעו מפונים. בעקבות אותם סיורים ופגישות וברור פרטני של תלונות הציבור שלח מבקר המדינה ביום 13.11.2023 לראש הממשלה מכתב בו התריע על כשלים ופערים מרכזיים בעורף האזרחי.

אנגלמן מוסיף כי "בעקבות השיח (עם הרמטכ"ל וצוותו), גיבש מבקר המדינה מתכונת ביקורת הדרגתית, מידתית, מתונה וסבירה , שעודכנה לאחר שמיעת עמדת הרמטכ"ל בנושא. מתכונת זו נועדה לאפשר ביקורת המדינה גם בעת לחימה. רשימת הנושאים של ביקורת המדינה הייתה מקובלת, ברובה המכריע, על צה"ל".

המבקר מאשים כי "עמדת הרמטכ"ל דיכוטומית, בלתי סבירה באורח קיצוני. מבקש צה"ל לקבוע בעצמו, בעתיד הבלתי נראה לעין, מועד ביקורת ואופן שיתוף הפעולה עם הביקורת של משרד מבקר המדינה. הודעה זו עוררה אצל משרד מבקר המדינה תמיהה; שכן הנחת המוצא לשיח הנרחב שארך כארבעה חודשים – הנחת מוצא לה היו שותפים גורמים בצה"ל – היתה, שצה"ל מקבל על עצמו ביקורת, גם בעת ההיא, והשיח נוגע, אך ורק, למתכונת ההדרגתית של הביקורת. משרד מבקר המדינה, באמצעות החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, נמצא בקשר ישיר ושוטף עם נציגים בכירים של צה"ל ומעדכן, את מתכונת הביקורת בהתאם להתפתחויות בלחימה, ככל שהדבר נדרש".

מדרון חלקלק

בכתב התגובה לבג"ץ, מבקר המדינה טוען עוד כי "עמדת צה"ל בנוגע להליך הביקורת יצרה 'מדרון חלקלק' וגופים נוספים, אשר שיתפו בעבר פעולה עם הליך הביקורת החלו להערים קשיים. כך ביום 7.5.2024 הודיע מזכיר הממשלה למבקר המדינה, על דחיית דרישת מבקר המדינה לעניין מסגרת הזמן שלגביה יועברו מסמכים, לצורך קיום הביקורת וזאת "עד להכרעת בית המשפט העליון בסוגיה"… שיתוף הפעולה בהליך ביקורת שהחל במשרד ראש הממשלה, במל"ל ובמזכירות הממשלה מצטמצם באופן משמעותי, ומסמכים רבים שהמל"ל ומזכירות הממשלה נתבקשו להמציא למשרד המבקר – טרם התקבלו ובפועל הליך הביקורת נפגע מהותית".

"חלפו שלושה שבועות (ממכתב ששלח היועץ המשפטי למבקר המדינה ליועמ"שית לממשלה) אך הייעוץ המשפטי לממשלה טרם השיב למכתבו האמור של היועץ המשפטי למשרד מבקר המדינה; עם זאת, צה"ל החל לשתף פעולה עם הביקורת".

המבקר מוסיף ומציין כי "העובדה שהליך ביקורת המדינה בצה"ל החל, תוך כדי הלחימה ושעה שנכון למועד הגשת תגובה מקדמית זו, צה"ל הרחיב השליטה בעיר רפיח ובציר פילדלפי, מלמדת אף היא כי העמדה הקיצונית שהוצגה בעתירה וזו שהוצגה על-ידי הרמטכ"ל לפיה כל ביקורת מדינה בעת הזו משמעה בהכרח פגיעה בביטחון המדינה – משוללת יסוד".