פעילת השמאל שנחטפה לעזה: כבר לא מאמינה בשלום

עדה שגיא, פעילת השלום שנחטפה לעזה מביתה ב-7 באוקטובר ושוחררה לאחר 53 ימים, סיפרה אמש (רביעי) בריאיון לערוץ ה-BBC הבריטי על הסיוט שחוותה ועל כך שאינה מאמינה בשלום. "היום אני כבר לא מאמינה בשלום". 

בראיון הראשון שלה בבריטניה תיארה עדה שגיא בת ה-75, כיצד הוחזקה בדירה בעזה, והוסיפה: "אני לא מאמינה בשלום". שגיא ששימשה מורה לערבית ולעברית אמרה כי "היום אני מבינה שחמאס בכלל לא רוצה בשלום". 

שגיא התגוררה במשך עשרות שנים בקיבוץ ניר עוז, בניסיון לסייע למאמצי השלום בין ישראלים ופלסטינים, ופעלה באמצעות עבודתה כמורה בשפה הערבית לישראלים. 

פעילת השלום קראה במהלך הראיון לממשלת ישראל לחתום על עסקת חטופים עם חמאס כ"ישראל צריכה לעשות את העסקה – להחזיר הביתה את כל החטופים האלה שהם חיים וגם מתים".

בריאיון חשפה שגיא כי חמאס שילמו לסטודנטים בעזה כדי לשמור על החטופים: "שמעתי אותם אומרים… זה 70 שקלים ליום. זה הרבה כסף בעזה כי אין להם עבודה. ואם יש לך עבודה שלא ניתנת על ידי חמאס – זה לא יותר מ-20 שקלים ליום".

"בכל דפיקה בדלת את חושבת שמישהו בא לקחת אותך", שחזרה שגיא, "כשהחטופים שמעו שיש עסקה ושהנשים המבוגרות ישוחררו, היא אמרה שאחת הנשים ששוחררו בסופו של דבר – הייתה 'מבועתת' שאולי היא צעירה מכדי להיכלל בה". היא מספרת כי היא "לא האמינה" כשאמרו לה "אתם הולכים הביתה".

בשלב מסוים, מחבלי חמאס לקחו אותה אל בית החולים נאצר בדרום הרצועה ואמרו להם: "אתם נשארים כאן". אלו ששמרו עליהם באותה העת בבית החולים, סיפרה שגיא, אמרו לחטופים כי "הם לא מעורבים, אלא רק מקבלים כסף על כל אחד מהם".

עוד סיפרה לערוץ הבריטי כי היא כותבת ספר ועובדת עם ילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז: "זה גורם לי להרגיש טוב שאני יכולה לעזור לאנשים אחרים".

"איבדתי את הבית שלי. איבדתי את החופש שלי – כל המקום שאליו הייתי צריכה לחזור. הקיבוץ, הכל הרוס. בכיתי, אני לא 'אשת ברזל', כמו שכולם אומרים. לפעמים לבכות זה טוב. אמא שלי הייתה אומרת שלבכות זה מנקה את העיניים", סיכמה.