אבל באמריקה: הגאון הצדיק רבי משה וולפסון זצוק"ל זקן המשגיחים בארה"ב ורב קהילת 'אמונת ישראל' ומשגיח ישיבת 'תורה ודעת' הלך לעולמו בפתע והוא בגיל 99.
למרות גילו המבוגר, המשגיח התפלל כרגיל בבית מדרשו. לפני תפילת מנחה הוא נפל וחש בכאבים. הוא לא רצה להתפנות עד מוצאי שבת ובבית החולים איבד הכרה, ואז הגיעה הבשורה המרה על פטירתו.
הוא למד בישיבת תורה ודעת אצל הרב שרגא פייבל מנדלוביץ', הרב גדליה שור והרב יעקב קמינצקי. בהשפעת הרב שור התקרב לחסידות והיה לחסיד של רבי שאול ידידיה טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ. מחשיב עצמו לתלמיד וחסיד של מרן רבי מנחם מענדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש ונהג לבקר בחצרו לעיתים קרובות, וכן כחסיד האדמו"רים מסקווירא שאת חצרם נהג לפקוד. קיים קשרים עם הרב אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרון. לאחר חתונתו היה ר"מ ומשגיח בישיבת תורה ודעת.
הרב וולפסון לא חבש שטריימל על אף שהיה חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. חתנו הוא הרב מרדכי מנשה זילבר, אף הוא משפיע חסידי.
הרב וולפסון הרבה להדגיש את קדושת המועדים ואת האמונה שכל יהודי הוא קדוש, גם כאשר אין זה נראה כלפי חוץ ("פינטעלע ייד"). הוא הדגיש את חשיבות הרגשת החיות בעבודת ה', ללא תלות במנהגים מסוימים. במכתב לתלמיד הוא כתב: ”על שאלתך מהי חסידות, תשובתי – איני יודע. אם תשאל לי מהו חיים, גם על זה אשיב, איני יודע. אמנם אני מרגיש חיים. אין שינוי בין חי למת, רק שבחי יש רוח חיים. הבעש"ט המשיך חיים של הרגשת אלוקות בעולם… אין תורת הבעש"ט תלוי בשום הנהגה פרטית ולכן תלמידיו משתנים בהנהגותיהם.” בהתאם לזאת בבית מדרשו הנהיג מנהגים מקהילות שונות.
תורתו מבוססת על רעיונות מכלל ספרי חסידות, בפרט החסידות הפולנית, כשפת אמת ורבי צדוק הכהן מלובלין. הוא הרבה להשתמש בגימטריאות. בתחלת שיעוריו בספר התניא הודגש שלימודו מיועד להתעוררות חיונית ולא להשכלה גרידא.
הותיר אחריו דור ישרים מבורך. מסע הלוויה יתקיים בירושלים ביום שני בהשתתפות אלפים ולאחר מכן ייטמן בבית העלמין בטבריה.
